"בית הכנסת מנוהל כמו עסק משפחתי"
אי סדרים חמורים בהתנהלות בית הכנסת הגדול בירושלים
רשם העמותות עורך הדין ירון קידר פנה באחרונה לרואה החשבון אפרים סיני וביקש ממנו לחקור את הנעשה בבית הכנסת הגדול, בעקבות תלונות על אי סדרים שם. בתום הבדיקה הגיע קידר למסקנה, שבית הכנסת מתנהל כמו "עסק משפחתי" (כהגדרתו) הנגוע בניגודי עניינים, וקבע כי מעתה יפקח חשב מלווה על בית הכנסת, ואם תסרב העמותה המפעילה אותו לשתף פעולה עם הליך ההבראה הכפוי - היא תפורק.
בית הכנסת הוקם למעשה על-ידי עמותת היכל שלמה - העמותה המנהלת את מעונם הרשמי של הרבנים הראשיים, מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני. אולם בשעתו הוחלט להקים עמותה נפרדת לניהולו, בעיקר משיקולי גיוס תרומות. שתי העמותות פעלו במשותף, עד אשר הופרדו לגמרי בשנת .2000 אלא שבפרק הזמן הזה כיהנו מספר בעלי תפקידים בו בזמן בשתי עמותות, ואחד מהם היה משה יפה ז"ל.
כשפרש מעמותת היכל שלמה, קיבל יפה פיצויים ופנסיה, ואז המשיך לעבוד בבית הכנסת הגדול. לאחר פטירתו המשיכה אלמנתו לקבל פנסיה, הן מעמותת היכל שלמה והן מעמותת בית הכנסת הגדול (בחישוב של ותק מקסימלי.(
רו"ח סיני קבע בדוח שלו כי ההטבות האלה הן הרבה מעבר למה שמגיע לה לקבל. אך אם לא די בכך, גם שלושת בניה - זלי, אלי וזאב - קשורים לעמותת בית הכנסת הגדול.
הבן זלי הוא הגבאי הראשי של בית הכנסת, ובמשרד המשפטים מגדירים אותו "הרוח החיה שמאחורי העמותה." בתוקף תפקידו הוא מוכר עליות לתורה, אלא שבמקרים רבים מי שקונה אותן - בהתחייבות בעל פה בשעת התפילה - הם לקוחותיו ממשרד עורכי הדין שלו. בדוח נקבע כי הדבר נגוע בניגוד עניינים.
כן מצביע הדוח על ליקויים בדרכי רישום התרומות לבית הכנסת, שלהן אחראי זלי. כך למשל בחלק מהתרומות - חלקן בהיקף כספי גבוה - נרשמו הקבלות על שם זלי יפה, כאשר מקורן האמיתי היה תרומות של תורמים שחפצו להשאר בעילום שם. הדבר, למען הסר ספק, מנוגד לחוק העמותות.
הבן השני, אלי, הוא המנצח של מקהלת בית הכנסת. הוא עבד על תקן פרילאנס, אך בשלב מסוים - לפני תום החוזה - הוחלט להפכו לשכיר ולהכפיל את שכרו. בדיקת ההופעות העלתה כי הוא לא הופיע כנדרש בחוזה, אבל נוסף על המשכורת הוא מקבל שכר תמורת הופעותיו עם המקהלה, במימון הגורם המזמין. אלי מדורג שני ברשימת מקבלי השכר הגבוה בעמותה, אחרי אמו.
האח השלישי, זאב, הוא סוכן ביטוח. הוא חבר בהנהלת העמותה, ובעבר שימש כסוכן הביטוח שלה.
ליקויים נוספים המפורטים בדוח עוסקים בסוגיות ניהוליות אחרות. כך למשל, חוב של העמותה למינהל מקרקעי ישראל מסוף שנות ה80- לא שולם - עד שהכפיל את עצמו פי ,15 והוא עומד כיום על 2.5 מיליון שקל.
דוגמה נוספת מעלה חשד לפלילים. העמותה השכירה מבנה אך רשמה את דמי השכירות כתרומות. העמותה גם השכירה את אולם האירועים שלה במחיר נמוך במיוחד, ומבלי להקפיד על תנאי החוזה ועל גביית החובות המגיעים לה, ומבלי לגבות מע"מ ולהנפיק חשבונית מס, כנדרש ממנה.
מעבר להחלטתו למנות לעמותה חשב מלווה, שיוודא כי העמותה מקפידה על כללי מינהל תקין ויצמצם את השפעתה של משפחת יפה בעמותת בית הכנסת הגדול, קובע רשם העמותות כי יש לבחון מחדש את אופן הפעלתם של המקהלה ואולם האירועים. לדבריו, יש להסדיר גם חוב למינהל מקרקעי ישראל, ולהגיש את כל המסמכים שהחוק דורש להגישם לרשם העמותות. "לעוסקים בניהול החולין של הקודש מוטב כי ישימו לנגד עיניהם את הציבור שעליהם לשרת, השם מבטחו ואת כספו בידם, ולא אינטרסים אישיים או אחרים," מדגיש עורך הדין קידר. כאמור, אם תסרב העמותה לתנאי ההבראה הללו - יורה משרד המשפטים לפרקה.
התגובות
מנכ"ל העמותה גדליהו פינקלשטיין מסר בתגובה: "לא קראתי את הדוח, ולכן לא אתייחס אליו. שנה טובה."
עורך הדין זלי יפה מסר: "לדאבון הלב ההחלטה לא מתייחסת לתגובותינו לדוח הראשוני של החוקר. עד היום לא דיבר איש עם יושב ראש ההנהלה של בית הכנסת הגדול, עם רואה החשבון של העמותה, או עם שום חבר הנהלה, למעט מי שהגיש את התלונה.
"השוכר של אולם האירועים כבר סולק מן המקום, לאחר התערבות בית משפט . כמו כן, רוב חברי ההנהלה התחלפו בשלוש השנים האחרונות, ויש ביניהם עורכי דין, רואי חשבון ואנשי עסקים. נכון
שאני הבאתי הרבה תרומות, לרבות לקוחות של המשרד שלי. כך אני נוהג גם עם עמותות וגורמים אחרים שאני מסייע להם. אינני לוקח תורמים של בית הכנסת והופך אותם ללקוחותיי, אלא אני מבקש מלקוחותיי תרומות בעבור בית הכנסת. החוקר כנראה לא מבין בנושאי תרומות.
"באשר לתרומות האנונימיות - לא ידענו מה הם איסורי החוק בעניין הזה. גם גופים נוספים מקבלים תרומות מגורמים אנונימיים. נפעל מעתה על פי החוק.
"באשר למסקנות עצמן - נקבל אותן בשמחה, ונסכים לכל אדם שייקבע שהוא יתפקד כמלווה או כמפקח מטעם רשם העמותות."
עדכון אחרון : 6/10/2005 8:10
נא להמתין לטעינת התגובות
