ניכור ניאו-ליברלי
מתי שמואלוף מאשים את מדיניות הממשלה האנטי-חברתית בדיכוי מזרחים ובמות בנה של ויקי קנפו
תחילת מאבקה של ויקי קנפו כלל תנופה אדירה בחברה. היא קמה, ללא יועצי תקשורת, וצעדה וזעקה נגד המדיניות החברתית וכלכלית של כלכלני הניאו-ליברליזם, שהשתלטו על השיח הציבורי. ההעזה והכוח שהיה טמון בצעדה של אישה מזרחית הובילו את מנהיג המדיניות הת'אריציסטית והרייגניסטית הישראלית, ביבי נתניהו, להפעיל את כל כוחו התקשורתי על מנת להכפיש ולדכא את מאבקה.
ויקי קנפו לא הצליחה במאבקה. יועציה נתנו לה עצות אחיתופל. מאידך, יועצי התקשורת של נתניהו
ומשרדי הפרסום שעבדו בצל פקידי האוצר הקרים הצליחו להפוך את מאבקה האוניברסלי למאבק "סקטוריאלי", והופ, מאבקה התנדף.
אך הסבל נשאר בשוליים המזרחים של מדינת ישראל. ויקי קנפו נותרה רעבה, למרות כל התקשורת שהיא קיבלה. ללא עבודה וללא כבוד. היא ניסתה אף לחשוף את גופה על מנת להאכיל את ילדיה, אך גם בעלי האתר הפורנוגראפי לא שילמו לה כסף.
ויקי קנפו נותרה אביונה, אך קולה ממשיך להדהד. הרצון לשנות את המציאות החברתית בישראל יחפש את המנהיג/ה הבא/ה. אך חשוב לציין שמות בנה הוא קצה הקרחון של יחסי דיכוי אתניים, כלכליים וחברתיים בישראל. הפערים אשר הולכים וגדלים בישראל תחת המדיניות הניאו-ליברלית ממשיכים לזרוק את המזרחים אל הידיים העובדות של כנופיות הפשע המזרחיות ואל חיים בתת רמה אנושית.
אנו נחכה למנהיג/ה הבא/ה, שיפרצו וילחמו במדיניות הפושעת. אך בינתיים, הלב והמוסר מחייבים אותנו להסיר את הכובע לויקי קנפו ומאבקה. מות בנה אינה קשור רק לספירה הפרטית, אלא הוא חלק ממדיניות ממשלתית ציבורית מכוונת.
המדינה אשר קוברת את מתיה העניים והמרודים אחראית לכך! עלינו לקרוא למנהיגים בישראל לשנות את דרכם ולבקר ולנחם את ויקי קנפו. שכן מות בנה קשור לדרכם הציבורית.
הכותב הוא אמן ופעיל חברתי
עדכון אחרון : 18/9/2005 13:18
נא להמתין לטעינת התגובות
