חופשי זה לגמרי לבד
מפרסמים לא מעטים בוחרים בתקופה האחרונה לעשות את זה לבד, את הפרסום כלומר. אז מה גרם ל"סמסונג", "רונית רפאל" ו"מנגו" להחליט על התנתקות ממשרדי הפרסום? יש כמה אנשים שחושבים שזה פשוט עדיף ככה
רשת האופנה "מנגו", "רונית רפאל", "קרוקר", "סמסונג" ועוד רבים אחרים בחרו לצאת בקמפיינים של ממש, בהפקה עצמית. לכאורה נראה שמדובר בכאב ראש רציני עבור מנהל הפרסום או השיווק של החברה, דבר שיכול להיחסך בעבודה מול משרד פרסום, אבל יש לא מעט אנשים שרואים בכך מגמה.
קחו לדוגמה את חברת 'סאני', יבואנית סמסונג לישראל. תקציב הפרסום שלהם עומד על כ-5 מיליון דולר בשנה. לא דבר של מה בכך, ובכל זאת בחרו ב'סאני' להתנתק ממשרד הפרסום ולעבוד בכל פעם עם צוות קריאיטיב אחר.
אבי זיתן, סמנכ"ל השיווק, מסביר: "לפני מספר חודשים החלטנו החלטה אסטרטגית, לקחת כל פעם צוות אחר של פריסלנרים ולעבוד איתם. מכל מיני שיקולים החלטנו שזאת האופציה הטובה ביותר עבורנו. בסך הכל אסטרטגיית ה'דיזיין' של 'סמסונג' היא בינלאומית ועל פי רוב אנחנו נשענים עליה.
בסך הכל מהבחירה הזאת אנחנו חוסכים הרבה בעלויות וגם יש יתרון אדיר שבו אנחנו מעורבים בפרסום הרבה יותר ממפרסם רגיל. אני מסכים שזה יוצא דופן בסדר גודל של תקציבים שלנו, וזה דורש מאיתנו לעבוד הרבה יותר קשה, אבל בסך הכל הסרטים האחרונים שעשינו יצאו מקסים".
חברה נוספת שבחרה לעבוד ללא משרד פרסום היא VF, המייצגת בארץ מותגים כגון ג'נספורט, Lee, Wrangler ועוד. אמנם מדובר בתקציבי פרסום קטנים יחסית, אך גם הבחירה הזאת אינה מקרית.
אתי גולן, מנהלת השיווק ב-VF: "למעשה אני מתפקדת כיועצת הפרסום והשיווק בחברה, ואחראית על כל הפעילות הפרסומית. מדובר במותגים בינלאומיים שהם מוכתבי קונספט ואסטרטגייה מחו"ל. אבל הבחירה של VF לפרסם עצמאית נבעה מהצורך של תקציב פרסום מאוד קטן והתחושה שבמשרד פרסום הכסף לא בהכרח הולך למקומות הנכונים. לפעמים עדיפה
בעיני המגמה הזאת יכולה להיות טובה ונכונה לתקציבים קטנים. אני אשקר אם אגיד שבתקציבים גדולים זה אותו הדבר. במקרים כאלה יש בהחלט צורך אמיתי ותפקידו של משרד הפרסום לא נעלם.
במקרה שלנו היתה לי תחושה שחלוקת התקציב במשרד הפרסום לא תמיד רואה את המכלול ואת טובת המותג. למשל אנחנו בכמה העונות האחרונות משקיעים ביצירת נראות למוצר בנקודות המכירה. זה עניין שאני לא בטוחה שהיה מקבל אותה תשומת לב במקרה של עבודה עם משרד פרסום".
אילון זרמון, מבעלי משרד הפרסום "זרמון גולדמן" חושב שזאת לא תופעה, ושהכל שטויות: "פעם בכמה שנים מתפרסמת כתבה כזאת בנוגע למגמה כביכול של מפרסמים לעבוד ללא משרד פרסום.
אין ולא היתה מגמה כזאת, לא בעולם ולא בישראל. מה שיש זה לקוחות שמשרדי פרסום לא ממש שמחים לטפל בהם. לקוחות שמשרדים לא מסתדרים איתם, או שהם לא רואים עין בעין וזה נובע בעיקר מחוסר הערכה הן של משרד הפרסום את הבנתו של המפרסם והן של המפרסם את הבנתו של משרד הפרסום.
כשיש תקציב פרסום קטן מאוד זה בסך הכל מעיד על תפיסת בעל המותג לגבי חשיבות הפרסום או ליתר דיוק חוסר חשיבות הפרסום בעיניו. ישנם גופים שמדי פעם עוברים במשרדי פרסום מייצרים איזשהי מידה קטנה של נזק רגשי למשרד הפרסום ולעצמם וממשיכים הלאה, הם פשוט לא מסתדרים.
אני יכול להגיד בוודאות שאף איש קריאיטיב ואף איש אסטרטגיה טוב לא יצמצם את מרחב הפעולה שלו לכדי חברה אחת. כלומר, האנשים הטובים באמת לא יעבדו במחלקת פרסום של חברה אחת.
לכן את אנשי הקריאטיב הטובים באמת תמצאי לעולם במשרדי הפרסום ולא במחלקות פרסום. זאת גם הסיבה שחברות בדרך כלל לא מחזיקות משרד פרסום פנימי, מלבד חברות מסוימות שיש להן איזשהו סוג של פילוסופיה. מותגים אמיתיים בכל העולם משתמשים בשירותיהם של משרדי פרסום פשוט כי אין פתרון אחר למי שפרסום טוב חשוב לו".
צור גולן, מנהל קריאטיב במשרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי מסכים עם הקביעה הזאת באנלוגיה משלו: "אני חושב שלפרסם עצמאית זה לא מקצועי, בדיוק כמו שאף אחד לא ירפא את עצמו או יתקן את הנעלים בעצמו. פרסום הוא תחום שההתמקצעות בו היא קריטית ולראיה כל החברות הגדולות בעולם הולכות עם משרדי פרסום.
גם אם יש לך תקציב קטן, עדיף לפנות למשרד קטן ולנהל איתו מערכת יחסים. לקוח שמצליח לנהל שותפות אמיתי עם משרד פרסום, לא משנה מה גודלו או גודל התקציב שלו, רק ירוויח מזה. אין ספק שבתחום הזה, כמו בהרבה תחומים אחרים, זה פשוט נכון יותר להתייעץ ולעבוד עם אנשי מקצוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
