זיכרון גורלי
חדר סגור ומוסיקה רגועה - זה מה שצריך כדי להוציא מעד לפשע את קצה החוט שיוביל לפתרון החקירה
אמסלם נפל לצד הכביש. הנהג הפוגע נסע עוד כמאה מטר ואחר כך עצר, יצא מהמכונית, בחן את הנזק שנגרם לפח כלי הרכב והעיף מבט לאחור אל הגבר הפצוע. נהג נוסף שנסע מאחוריו עצר אף הוא, נסער מן התאונה שהתרחשה לנגד עיניו, ורץ להגיש עזרה. הוא רכן מעל אמסלם הפצוע, בדק את הדופק ואת הנשימה. אחר כך הרים את ראשו וצעק לעבר הנהג הפוגע: בוא הנה, תעזור. אבל הנהג הדורס התעלם, נכנס למכונית, לחץ על דוושת הגז ונעלם.
דקות אחדות אחר כך הגיעו למקום אנשי מגן דוד אדום. לאחר בדיקה קצרה לא נותר להם אלא לקבוע את מותו של אמסלם. חוקרי התנועה של משטרת מרחב השפלה החלו לאסוף ראיות מהזירה, כדי לאתר באמצעותן את הנהג הפוגע שנמלט מן הזירה.
"חקירה כזו היא יותר קשה מחקירת רצח", אומר ראש לשכת התנועה של משטרת מרחב השפלה, רב-פקד יעקב כהן. "רמת הממצאים בזירה היתה מאוד קלושה. לעתים אנחנו מגיעים ומוצאים חלקי פח, שברי פנס, זכוכית או גירוד של צבע, שמהם ניתן להרכיב את זהות כלי הרכב הפוגע. לעתים יש גם עדי ראייה שמסייעים לנו להרכיב את פרופיל הנהג, אבל לא כך היה בתאונה.
"נתוני הפתיחה היו קשים. העד היה נסער ורק נתן מידע כללי. הוא אפילו לא ידע למסור את סוג כלי הרכב ואת צבעו, ונתן רק את גילו המשוער של הנהג. לא חשבנו שאפשר יהיה לבנות קלסתרון מעדותו של האיש".
במשטרה הבינו כי עליהם לפעול במהירות בכמה מישורים, כדי לנסות לאתר את הרכב הפוגע. שוטרים עברו, עם שבר הפנס הקטן, ממוסך למוסך ובין יבואני כלי הרכב בניסיון לבדוק לאיזה סוג של מכונית מתאימה פיסת הפלסטיק השקופה שבידם. במקביל, פנו החוקרים למחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי וביקשו לערוך לעד הראייה תהליך של רענון זיכרון.
"זהו תהליך שבו אתה מצליח להביא את העד למסור לידיך את מרב הפרטים שהוא חזה בהם, אך משום מה הדחיק אותם ומתקשה לזכור אותם", מסביר סגן-ניצב אשר זינגר, ראש מדור פסיכולוגיה חקירתית במחלקה לזיהוי פלילי.
"ברענון הזיכרון אתה מכניס את האדם לתהליך מסוים באמצעים דומים שעושים בהיפנוזה", אומר ד"ר דני גימשי, ראש החוג ללימודי קרימינולוגיה במסלול האקדמי של המכללה למינהל. גימשי עצמו היה איש משטרה במשך שנים והשתחרר בדרגת תת-ניצב.
"רק לאחר שהעד נמצא במצב של רגיעה מלאה והוא נינוח, המטפל מציע לו לשחזר את המראות", אומר גימשי. "זה בהחלט דומה לתהליך ההיפנוטי. כמו בתהליך ההיפנוטי, אי אפשר להביא אדם למשהו שהוא לא רוצה לעשות".
חקירה ברענון זיכרון נמשכת בדרך כלל בין שלוש לחמש שעות. "זו בעצם חקירה בתנאי מעבדה",
ד"ר גימשי מוסיף: "ניתן להשמיע מוזיקה רגועה, וחשוב מאוד שטמפרטורת החדר תהיה לא קרירה מדי ולא חמה מדי".
מדובר למעשה בראיון יותר מאשר חקירה. "הדינמיקה היא שונה", מסביר סגן-ניצב זינגר. "כשאתה חוקר אדם יש בין החוקר לנחקר דינמיקה מסוימת, וכשאתה מקיים איתו שיחה פתוחה יש דינמיקה אחרת. הכי חשוב הוא שהאדם שיושב מולי יגיע לכדי רגיעה ולא יהיה לחוץ. מכאן אני לוקח את השיחה לפי מבנה האישיות של האדם. אני כל הזמן יוצר אווירה שאנחנו לא נמצאים במבחן ושמותר לו לטעות. אנחנו עוברים שלב אחרי שלב. אני מסייע לו לבנות את התמונה שהוא ראה ושכח.
"אם, למשל, הוא היה עד למעשה שוד בחנות מכולת, אני מנסה לבנות איתו את תמונתו של השודד. מתארים את השיער, את פניו ולאט לאט עוברים ליתר חלקי הגוף. בכל זמן הוא יכול לחזור ולהוסיף את מה שהוא רואה בזיכרונו".
רענון הזיכרון פותח לפני כמה שנים על ידי פרופ' רונלד פישר מאוניברסיטת פלורידה ופרופ' אדוארד גרוסמן מאוניברסיטת קליפורניה. גרוסמן הביא את השיטה לישראל, והוא זה שהדריך חמישה קצינים במשטרת ישראל כיצד ליישם אותה. בארצות הברית, בבריטניה, בקנדה ובאוסטרליה רענון הזיכרון הוא כלי נפוץ בקרב חוקרי המשטרה.
"בישראל אנחנו יותר שמרנים", אומר גימשי. "רק בשנים האחרונות החוקרים נחשפים לכלי הזה. נכון שהוא לא כלי שניתן להגיש אותו כראיה בבית משפט, אבל הוא בהחלט אחד הכלים שיכול לעזור לחוקר כדי לפענח מעשה פשע. יש לא מעט מעשי פשע שהכלי הזה הוא מאוד שימושי כדי לפענח אותם".
לדבריו, קיים הבדל מהותי בין היפנוזה לרענון זיכרון. "עסקתי בעבר בהיפנוזה, ואני יכול לומר בוודאות שרענון זיכרון הוא תהליך חקירתי טוב ושאני תומך בו בצורה מלאה. הוא פשוט יכול לקדם אותנו לפענוח פשעים ואני מאמין שאם בעבר משטרת ישראל היתה פחות שמרנית והיתה מקדימה להשתמש בכלי הזה, לא מעט פשעים שלא פוענחו עד היום היו מגיעים לידי פענוח".
כמה שעות לאחר תאונת הדרכים שבה נהרג אמסלם ז"ל, ישב עד הראייה באחת מיחידות המשטרה במרכז הארץ. מולו ישב חוקר שעבר הכשרה ברענון זיכרון. במשך ארבע שעות נערך לעד הראייה רענון הזיכרון. הוא החל לשחזר אט אט את המראות שראה והדחיק, הצליח לבנות את התמונה של התאונה ואת שהתרחש מיד אחריה.
"הוא נזכר כי כלי הרכב היה בצבע אפור, ואחר כך סיפר כיצד הוא התרומם מעל הפצוע, הניף את ידו וסימן לנהג להתקרב. הוא תיאר את הנהג הפוגע כבחור צעיר, כבן 25, לבוש מכנסי ברמודה, גופייה וכפכפים. הוא הספיק לתאר לנו עוד כמה וכמה פרטים שקידמו אותנו בחקירה", סיפר רפ"ק כהן ממרחב השפלה.
החוקרים הצליחו לבנות את הפרופיל של הנהג ולא פחות חשוב: עכשיו הם ידעו את סוג כלי הרכב וצבעו, זאת לאחר שנערכה הצלבה בין חוות הדעת שקיבלו מבעלי מוסכים וממנהלי מחסני חלפים לגבי שבר הפנס, לבין התיאור הכללי שמסר העד למרענן הזיכרון. "ידענו שמדובר במכונית דייהטסו בצבע אפור משנת ייצור חדשה", אומר פקד אלי ברמי, ראש צוות החקירה. "אחרי שידענו את דגם כלי הרכב וצבעו, העברנו דיווח לכל מרכזי המודיעין ברחבי הארץ וביקשנו שיסייעו לנו לאתר אותו".
כעבור כמה שעות איתר אחד מרכזי המודיעין את המכונית הספציפית במוסך שאליו הוכנסה לתיקון בעקבות התאונה. וכך, 72 שעות לאחר התאונה נעצר ברעננה חשוד בדריסה, החבר של בעלת כלי הרכב. בתחילה הוא הכחיש, אבל אחר כך נשבר בחקירה והודה.
באמצע השבוע שעבר הוגש נגד יוסף כורש, בן 25 מבאר-יעקב, כתב אישום בגין גרימת מוות, הזנחת פצוע ושיבוש חקירה. המשטרה מבקשת מבית המשפט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
אין זה המקרה הראשון שטכניקת רענון הזיכרון מסייעת לחוקרים בפענוח פשע. באחד הלילות של חודש נובמבר 2003 היה הנער מאור חנש מרחובות בדרכו עם חבריו לבילוי באזור התעשייה של ראשון-לציון. לפתע עצרה לידו מכונית, והנהג ביקש ממנו את הטלפון הסלולרי שבידיו כדי להתקשר. הוא נתן את המכשיר, ואז החלה המכונית לנסוע. מאור נתלה על חלון המכונית, אך הנהג המשיך לנסוע כשהוא גורר את הנער בן ה-16.
כשהובא לבית החולים מצבו היה אנוש, אבל חייו ניצלו. תמונתו של מאור מחובר לצינורות ההנשמה והעירוי זעזעו רבים. במשך ימים ארוכים עקב הציבור אחר ניסיונות המשטרה ללכוד את תוקפיו של מאור, אך לחוקרים לא היה קצה חוט. הם אפילו לא ידעו באיזה כלי רכב מדובר. אחד מחבריו של מאור, עד ראייה למקרה, היה מבולבל ונסער, ולא הצליח למסור עדות שלמה לחוקרים.
"זו היתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בחוקר כמרענן זיכרון", אומר רב-פקד אלי ברמי. "הבחור ישב מול חוקר רענון הזיכרון ולאט לאט הוא התחיל לספר. הוא סיפר לנו שהרכב הפוגע היה מסוג דייהטסו אפלוז לבנה. הוא סיפר לנו שבכלי הרכב ישבו שלושה צעירים ומסר לנו פרט חשוב נוסף: על השמשה האחורית היתה מדבקה עם המילים 'נהג חדש'.
"בעקבות זאת בנינו רשימה של כל מכוניות האפלוז בישראל בצבע לבן, שאחד מבני משפחתם של בעלי הרכב הוא נהג צעיר. צמצמנו את הרשימה למכוניות שבעליהן גרים באזור האירוע - ראשון-לציון, רחובות רמלה ולוד. אבל אז היתה התפתחות נוספת. עד הראייה הצליח, במסגרת רענון הזיכרון, להרכיב קלסתרון של הנהג. במשך שעות הוא הרכיב את הקלסתרון ולאחר שהתקבלה התמונה, היו בידינו שני כיווני חקירה משמעותיים".
חוקרי המשטרה גיבשו רשימה של כמה חשודים פוטנציאליים, ובמקביל פרסמו באמצעי התקשורת את הקלסתרון שהרכיב העד. "רק לאחר שעצרנו את החשוד הבנו עד כמה הדמיון בין הקלסתרון לבין החשוד היה מושלם", סיפר רב-פקד ברמי. "האיש ראה בחמש בערב את הקלסתרון שלו בטלוויזיה והבין שאנחנו בדרך אליו, אז הוא פשוט הגיע והסגיר את עצמו לידינו. כשהנחנו את הקלסתרון ליד התמונה של רישיון הנהיגה שלו, זה היה פשוט מדהים. הפנים היו זהות לקלסתרון, כאילו שהעד צילם את הנהג". והכל, הוא אומר, בזכות רענון הזיכרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
