ללכת על הבטוח
הדיסק החדש של להקת שלהבת משדרג את הרף החסידי לדרגת פס יצור. למרות שהדיסק מאותגר מוזיקלית, אלעד דויטש נטול ספקות כי מדובר בלהיטי החתונות החדשים
לשלב קופירייטרי זה הגעתי לא מזמן (וזה הזמן להשיב לכל השואלים: לא הלחנתי את "אין כמו במבה"! המושג הומור אומר לכם משהו?), כשקיבלתי לידי את המוצר הנכסף: הדיסק החדש של תזמורת "שלהבת" – הנשמה לך 6. שמיעת הדיסק כמה וכמה פעמים הביאה אותי אל סלוגן המחץ: "תזמורת שלהבת - ללכת על בטוח!"
ללכת על בטוח – לאורך שנים מיצבה עצמה תזמורת שלהבת כדבר הכי יוקרתי שעולה על הבמות באולמות החתונה. השימוש בסדרת "הנשמה לך" הארוכה כהשארת הלהקה במרכז הזירה הוכחה בכל פעם מחדש.
ללכת על בטוח – אחרי "הנשמה לך" 1 ו-2 הבוסריים שהתבססו בעיקר על הופעות ושהתבררו כהצלחה מסחררת, יצא "הנשמה לך" 3 ששם דגש על הצד המקצועי. גם הוא כמובן נחל הצלחה כבירה וסימן את הלהקה בראש החץ המתרחב של תזמורות החתונה בארץ. לדיסק זה גם הכניסו שלהבת לראשונה שיר מקורי, "והתענג", שהלחין עבורם קוצר הלהיטים הרב הלל פלאי. השיר נחל הצלחה בלתי מבוטלת.
ללכת על בטוח – בדיסק הבא, הכפול, כבר הרבו השלהבתיים בשירים מקוריים, אך מקומם של המחרוזות המקפיצות ושירי הנשמה לא נפקד ושוב התמלאו אולמות האירועים בלהיטים מתוך הדיסק, ולהקת שלהבת התבררה כזאת שתקבע כיצד תישמע החתונה שלך.
ללכת על בטוח – וכך, בעוד הוצאת אלבום נחשבת לשיא היצירה של זמר/להקה, (כמובן אם לא לוקחים בחשבון לכמה דקות את "אתניקס") לקחו חברי שלהבת את הרף החסידי והעלו אותו לדרגת פס יצור. לטוב ולרע.
הקו המנחה את חברי תזמורת שלהבת לאורך השנים, מתבסס על עובדה ידועה והנחת עבודה פשוטה: הציבור הדתי, ובעיקר החרדי, לא אוהב שינויים. אורתודוקסיה פוריטנית גם כשמדובר במוזיקה. מה שהצליח עד עכשיו ימשיך להניב פירות גם ב-20 שנה הקרובות, ובוא נגיד שפירות זה באנדרסטייטמנט.
המחיר לכך הוא פשוט ומתבקש: ניוון מוזיקאלי, העדר יצירתיות וחותם אישי בראי היסטורי של המוזיקה היהודית, שבלוניות וסיסטמאתיות, חוסר רענון והתחדשות שחיוניים לכל מוזיקאי באשר הוא. וחבל.
על בסיס עובדה זו, כאמור, יצא הדיסק הכפול החדש של התזמורת, ולמי שמצטרף אלינו עכשיו – הפסדתם די הרבה. נא לחזור להתחלה.
החומרים שהצטברו במאגרי אולפנו של גלעד פוטולסקי – הזמר/קלידן והאמון על הפן המוזיקאלי - חייבו את שלהבת להוציא בפעם השנייה ברציפות דיסק כפול. הסטארט-אפ התורן: רצועת מולטימדיה הכוללת קליפ מושקע ואיכותי שצולם במהלך ההקלטות. האחים גרובייס כבר בבור מתכסים עצה במה יוכלו להיוושע.
עוד פטנט, שכנראה רשום על שמם של שלהבת לאורך כל סידרת "הנשמה לך", הוא רשימת הזמרים האורחים שהשתתפו בכל דיסק, אשר מתארכת והולכת עם השנים. אם באלבומים הראשונים היו שניים-שלושה, באלבום זה גדל מספרם ללא פחות מתשעה, כשבניהם מנדי ג'רופי, אהרון רזאל אברמי רוט ואחרים.
הייתי פוצח במילים: הדיסק נפתח בסערה, אך לצערי לא אוכל לעשות זאת מכיוון ששיר שקט, "ומפני חטאינו", פותח את האלבום, שיר שבלעדיו הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה יהיו יותר נוראים.
בתי הכנסת בכל רחבי הארץ בכוננות ספיגה.
המחרוזת החסידית שמגיעה מיד לאחר מכן מפשירה את היחסים הקרירים מעט שהתגלעו בין המאזין לדיסק, ומוציאה לאור את שלהבת בשיא תפארתה ויצירתה. בדיוק לזה חיכו בסבלנות אלפי מאזינים צמאים. מחרוזת הגונה ועסיסית אשר כוללת בתוכה את כל להיטי היום והמחר. אחד מהם הוא "יודו לה' חסדו" – הלהיט של הקיץ - שאם תשכח לנגנו חס וחלילה תזמורת חתונות זו או אחרת – יורדו הם מהבמה במטר עגבניות שרי וביצים אורגניות.
"ושבתי", רצועה 14 בדיסק, אשר מגיעה אחרי מקבץ ניגונים של קרליבך וירמיהו ומארחת את אהרון רזאל, הוקדשה לתושבי גוש קטיף והשומרון. לאור תוצאות המהלך המדיני – נא להימנע מלהקדיש בקרוב שיר לתושבי חברון.
אחרי הקליפ המעולה, שמגיע רק למי שישקיע שלוש דקות מזמנו וישים את הדיסק בכונן המחשב, נחשפים המאזינים לעוד לחן מרגש ומדהים של מיודעינו ר' הלל פלאי, שכנראה ניחן במשהו שלא קיים אצל אף אחד אחר. ה"קורבן" הפעם הם מילות תפילת הדלקת נרות - "ותתן לנו".
לאחר מכן מגיעה "מחרוזת גאולה", שהיא – אפעס - על הסף. חמישה שירים שבאמת מיצו את עצמם ואילולא שילובם של חברי מקהלת הילדים "טורו קידס" – לא ברור מה מקומם בדיסק. בהחלט היה אפשר לוותר עליהם.
"מחרוזת התפילה", שמגיעה לאחר "בניין עדי עד" – להיט החתונות הנוסף ההולך וסוגר עלינו – מחזירה אותי הרחק לאחור, אל אווירת הדיסק הראשון, אל ניחוח הקמאיות ותחילת דרכם של הלהקה. אם זה טוב או לא? אתם תשפטו.
אבל אתם יודעים מה? עזבו אתכם מכל המחרוזות הבאמת נפלאות. הדיסק הזה שווה קניה ולו רק בגלל שיר אחד: "משיח", רצועה מס' 12. למרות ששמו נקשר עם להיט הלהיטים משנות השמונים, מדובר בלחן מקסים של הרב שלמה קאליש, ועיבוד שהוא אחד הטובים ששמעתי במוזיקה החסידית, של ר' מאיר אדלר. חובה לכל מאזין בכלל ומוזיקאי בפרט.
בסוף האלבום מסתתר לו "אהלן וסהלן", בו מתארח הזמר חיים ישראל, ומסכם דיסק אשכנזי עם חותמת מרוקאית.
מי שחפצו נתון לאתגור מוזיקלי, שימתין לכפול הבא של שלהבת, אולי שם הוא ימצא נחמה. או אולי בדיסק שלאחר מכן. או בהוא שלאחריו. מה שבטוח הוא – שאני בהחלט רואה את עצמי בגיל 50 כותב טור על דיסק חדש של תזמורת שלהבת, דיסק העונה לשם: "הנשמה לך" 85.
נא להמתין לטעינת התגובות
