השעות האחרונות בחייו
ביום שישי בערב הוא קרא עיתונים. בשבת הספיק לשחק טניס ולאכול עם חברים, עד שפגש במתנקש
עשור לרצח רבין - פרויקט מיוחד ב-NRG מעריב
20:00 – בניגוד לימי שישי אחרים, הבת דליה ובעלה אבי לא הגיעו לארוחת ערב. יצחק ורעייתו,
בוקר – יצחק יצא לשחק טניס כמו בכל שבת בבוקר. כשהוא שב לביתו ברמת אביב הוא מתקלח ומתחיל בסבב שיחות טלפון ופגישות בביתו.
12:30 – הארוחה האחרונה. יצחק ולאה מתארחים אצל משפחת קצין בהרצליה פיתוח. סביב שולחן בגינה הם חוגגים בנינוחות לידידתם, יהודית קצין, יום הולדת 50. בין האורחים: דליה הבת ובעלה אבי, בנימין גיבלי, רמי ויעל אונגר, בכיר לשעבר במוסד, נשיא חברת "אוויס" ואנשי כלכלה וביטחון נוספים.
12:55 – יצחק עוזב את השולחן ומקבל שיחת טלפון. מזכירו הצבאי, דני יתום, מעדכן אותו בצד השני של הקו על אירוע ביטחוני. יצחק מאזין, נותן הוראות וסוגר את השיחה. בינתיים מצטרפים לשולחן שר הבריאות אפרים סנה ורעייתו תיקי, גם הן חברים קרובים של משפחת קצין. יצחק וסנה משוחחים על העצרת הצפויה הערב. רבין אומר לסנה: "הערב אוקיע את האלימות. זה יהיה המסר המרכזי". סנה ובעלת הבית מציעים ליצחק לטעום מהאוכל שהוגש. יצחק טועם מעט ומסביר: "במאמץ רב הורדתי חמישה קילו. אני רוצה לשמור על זה".
13:15 – לשולחן מצטרף ראש עיריית הרצליה, אלי לנדאו. יצחק לוחץ את ידו של היריב הפוליטי והידיד האישי ומברך אותו על זיכויו בבית המשפט. "אנחנו נתגבר עליכם", אומר יצחק ללנדאו, כשהוא מתייחס לפריימריז המתקרבים בליכוד. יצחק מספר ללנדאו על התרגשותו לקראת העצרת וכי הוא לא מוטרד מההשתלחויות נגדו. הוא כן מודאג מהפגיעה בכבודה של לאה. לנדאו מזכיר ליצחק את הגידופים שהשמיעו נגדו בטקס חנוכת מחלף כפר-שמריהו. בדיעבד התברר כי בתוך ההמון עמד אז יגאל עמיר.
14:30 – יצחק ולאה נפרדים מהחברים מסביב לשולחן, עולים למכונית השרד ויוצאים חזרה לביתם.
14:45 – יצחק ולאה מגיעים לביתם כדי לנוח לקראת העצרת. השניים משוחחים ביניהם ויצחק מספר ללאה כי מה שהכי מטריד אותו זו האלימות הגוברת, ועל זה הוא עומד לדבר. הוא משוחח בטלפון עם חבר ילדות שלמד איתו ב"כדורי", משה נצר. השניים משוחחים על המשפחה, על הבריאות ועל תהליך השלום.
17:30 – יו"ר ההסתדרות, חיים רמון, מגיע לבית משפחת רבין לפגישה בארבע עיניים עם ראש הממשלה. יצחק מקבל את רמון בנעלי בית והשניים משוחחים על שובו של רמון למפלגת העבודה ועל המצב בהסתדרות. רמון מתפלא עד כמה מודע יצחק לכל הדברים שמתרחשים במסדרונות ההסתדרות. בהמשך עם מדברים על המצב המדיני ועל האפשרות לחדש את שיחות השלום עם סוריה.
19:45 – רמון, לאה ויצחק יורדים יחד אל מכוניות השרד. יצחק ולאה נוסעים היישר אל כיכר מלכי ישראל כדי להשתתף בעצרת שהתכנסה תחת הכותרת "כן לשלום – לא לאלימות". יצחק מפגין מצב רוח מרומם והתעודד למראה הקהל.
20:20 – "אלימות היא לא דרכה של המדינה", אומר יצחק בנאום שהוא נושא מול האלפים בכיכר. בתום הנאום הוא מתחבק עם שמעון פרס, ויחד הם עולים לבמה כדי לשיר יחד עם שרים וחברי כנסת, ובניצוחה של הזמרת מירי אלוני את "שיר לשלום". יצחק אוחז בידו דף עם מילות השיר ומנסה לעמוד בקצב ובלחן.
21:44 – אחרי פרידה ממשתתפי העצרת, יורד יצחק, מוקף מאבטחים, בגרם המדרגות של עיריית תל-אביב לכיוון מגרש החנייה הקטן שבין בניין העירייה ל"גן העיר". לאה צועדת קצת אחריו. מטרים ספורים לפני שהוא נכנס למכוניתו, מגיח מאחוריו יגאל עמיר. המתנקש שולף אקדח ויורה ביצחק מאחור. המאבטחים דוחפים את יצחק הפצוע למכונית, שדוהרת מהמקום לכיוון בית החולים "איכילוב". בבית החולים מובהל יצחק לחדר הניתוח ושם מנסים הרופאים להציל את חייו.
23:14 – הצוות הרפואי נואש מניסיונות ההחייאה. גופו של יצחק, שספג פגיעות בריאה ובעמוד השידרה, קורס. הרופאים קובעים את מותו. חייו של ראש הממשלה יצחק רבין נגדעים בגיל 73.
נא להמתין לטעינת התגובות
