יצחק מרדכי יישאר אלוף במילואים
הועדה הצבאית הודיעה כי החליטה שלא לשלול את דרגותיו של האלוף במיל' שהורשע בביצוע שני מעשים מגונים. מרדכי מדגיש כי מבחינתו העיקר הוא העוול שנגרם לו במהלך ההליך הפלילי
בפסק הדין, שהשתרע על פני 13 עמודים, כתבו שלושת חברי הוועדה - האלוף (מיל') ד"ר אליהו וינוגרד, האלוף (מיל') אליעזר יערי והאלוף (מיל') יוסף תל-רז, כי החליטו שלא להעניק למרדכי עונש כפול: הורגה בדרגה, בנוסף לעונש הפלילי שנגזר עליו.
"אנו סבורים כי האלוף נענש על מעשיו כפל כפליים", כתבו השופטים. "מלבד ההרשעה בבית משפט השלום והעונש שהוטל עליו, פרש מרדכי מכל תפקיד ציבורי. המשפט ותוצאותיו פגעו במצבו המשפחתי, החברתי והכלכלי ואפשר לומר כי הוא נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. מרוב תפקידיו הרמים, ממרום תפקידיו, ממרום הכבוד שרחשו לו ומהעתיד המזהיר שניבאו לו הוא נחת לתחתית שבתחתית.
השופטים הקדישו בהחלטתם חלק נרחב לעברו הצבאי של מרדכי. הם כתבו כי לאחר הרשעתו של מרדכי "נותרה לו ההיסטוריה שלו, נותרו לו לזכותו פעילותו בעבר בשירות המדינה, בצה"ל ובממשלה. נותר לו הכבוד שהעניקה לו ההיסטוריה הצה"לית שלו. האם ראוי ליטול מהאלוף את הכבוד הזה שהשיג תוך חירוף נפשו בשדות הקרב? לא".
עוד כתבו השופטים בהחלטתם: "התלבטנו אם ראוי ליטול מהאלוף את הכבוד הזה של דרגותיו שהשיג תוך חירוף נפש בשדות הקרב. פגיעה בדרגתו תהיה נטילת המעט שנותר לו ונטילתה כיום אין לה שום משמעות אופרטיבית והיא תהיה בפועל עונש נוסף על העונש שכבר מוטל עליו" כתבו השופטים. "הכבוד הוא גם כבודו של צה"ל". השלושה מדגישים כי "בכל מעשיו של צה"ל הביא האלוף מרדכי אך כבוד למסורת צה"ל ותרם רבות לביטחון המדינה".
לפני כשבועיים פורסם ב-NRG מעריב כי גורמים בפרקליטות העריכו כי בסופו של דבר תענה הוועדה לבקשתו של מרדכי ולא תוריד אותו בדרגה. זאת לאחר הוועדה הסתפקה בדיון אחד בלבד בנושא.
חששות הפרקליטות התחזקו עם דבריו של נשיא הוועדה הצבאית, האלוף (מיל') ד"ר וינוגרד, שמתח ביקורת חריפה על הכנסת, בעקבות החקיקה שמאפשרת הורדת דרגותיו של קצין שסיים את שירותו במילואים "והדרגה היא חלק מההיסטוריה שלו".
כבר ב-2002, לאחר שנדחה ערעורו של מרדכי בפרשת ההטרדה המינית של הקצינה א' ששירתה תחתיו, התכנסה הועדה לדון בהורדתו בדרגה. אולם אז חלה התפתחות בפרשה אחרת שבה היה מעורב. נ', פעילת ליכוד שביקשה להתקבל אצלו לעבודה התלוננה כי הוא ביצע
בנובמבר 2004 דחה בית המשפט העליון סופית את ערעורו של מרדכי. השופטים קבעו כי אין במכתבה של נ' כדי לשנות מתוצאתו של ההליך המקורי שהתקיים בפניו בעניינו של מרדכי ואינם סבורים כי נפל פגם בהליך.
בפברואר השנה דחה נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את בקשתו של מרדכי לדיון נוסף בהרשעתו בבית המשפט המחוזי בירושלים במעשים מגונים בנסיבות מחמירות. בכך סתם השופט ברק את הגולל על סיכויו של מרדכי להליכים משפטיים נוספים בפרשת ההטרדה המינית.
לפני חמישה חודשיםפורסם ב-NRG מעריב כי הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, להקים את הוועדה הצבאית כדי לדון בהורדתו של מרדכי בדרגה. "מדובר בעניינו של מי שהיה אלוף פיקוד, ביצע את העבירה תוך ניצול בכירותו ודרגתו בצבא", כתב מנדלבליט בחוות דעת.
מרדכי החליטלהציג את טיעוניו במכתב שהפנה לחברי הוועדה: "אני רואה בהליך העוסק בשאלה אם להורידני בדרגה או בדרגות כעשר שנים לאחר שפרשתי משירותי הפעיל בצה"ל המשך ישיר של רצח האופי שנעשה לי בשנים האחרונות".
מרדכי עצמו לא התייצב לדיון היחיד שקיימה הוועדה. חברי הוועדה החליטו שלא לדון בשאלה אם העבירות בהן הורשע מרדכי הן עבירות שיש עמן קלון, אלא רק בשאלה האם יש מקום להוריד את מרדכי בדרגה.
יצחק מרדכי שירת בצה"ל עד 1995. הוא בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפור ושימש כאלוף בשלושת הפיקודים של צה”ל (דרום, מרכז, צפון).
לאחר שחרורו הצטרף מרדכי לליכוד. הוא כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו מ-1996, אך התפטר לקראת בחירות 1999 והציג את מועמדותו לראשות הממשלה. ימים ספורים לפני הבחירות הוא הסיר את מועמדותו והביע תמיכה באהוד ברק, שמינה אותו לשר התחבורה בממשלה שהקים לאחר הבחירות. ואולם בסופו של דבר נאלץ מרדכי להתפטר בעקבות תלונות על הטרדה מינית.