הלך הילד, נשאר החיוך
אדיר מילר כבר בן 31, כבר דוד, ועוד מעט גם גבר נשוי. וזה עושה לו וואו בבטן. אבל מה שבאמת מלחיץ אותו עכשיו זה תוכניתו החדשה, "היכל התרבות". היום , כשהוא כבר לא כזה נאיבי ויודע שיש רוע בעולם, הוא ממש לא רוצה שיעליבו את התינוק הטלוויזיוני שלו
למילר נמאס מתוכניתו המצליחה "ערב אדיר". הוא התחיל לשעמם את עצמו. אז אחרי ארבע עונות מצליחות, ולמרות משכורת שמנה ועתיד כלכלי ההולך ונהיה מובטח מרגע לרגע, הוא החליט לחתוך.
"אני בן אדם שנורא מאמין בהתחדשות", הוא אומר בבית קפה מתחת לביתו בשכונה שקטה ברמת גן. "אני תמיד אומר לצוות שלי, שאם אנחנו לא נהנים אז איבדנו את המטרה בתוכנית. ואני הפסקתי ליהנות ב'ערב אדיר'.
הרגשתי שאני חייב משהו אחר, שאני חייב להתחיל לחדש לעצמי, להמשיך הלאה. ואני מאוד מאושר עם ההחלטה הזאת".
הלך מילר הביתה, צירף אליו את אורי כץ ויגאל שפירא, שכתבו איתו את "ערב אדיר", ויחד הם פצחו בסיעור מוחות מטורף.
את התוצר של אותו סיעור מוחות מטורף, "היכל התרבות", תוכנית בידור סאטירית שאותה יגיש מילר עם שלישיית "מה קשור" הכה לוהטת, תוכלו לראות החל מהשבוע בימי ראשון בערוץ 2.
"היכל התרבות היא תוכנית סאטירה על עולם הבידור, ועל אקטואליה דרך העיניים של עולם הבידור", מספר מילר בעיניים שאמנם יהיה נדוש לומר עליהן "נוצצות מהתרגשות", אך האמת בכלל לא רחוקה מזה.
"זה מגזין בידור מומצא ומופרך לחלוטין שסוקר את כל מה שקורה בעולם הבידור ובמדינה. אני בפוזיציית מגיש המגזין, שמביא לאולפן דמויות מעולם הבידור, שכמובן יהיו בגילומם של החבר'ה ממה קשור. כל התוכנית תהיה הומור נטו".
אתה מתוח לקראת עליית התוכנית?
"זה פחד נוראי. אנשים לא מודעים כמה עבודה מושקעת בזה. אנחנו עובדים כבר ארבעה חודשים מהבוקר עד הלילה. תוכנית טלוויזיה זה בדיוק כמו התינוק שלך.
אם מישהו אומר לי: 'התוכנית שלך לא משהו' זה כאילו שהוא אמר לי . . .".
שהתינוק שלך מכוער.
"בדיוק. אתה מבין? זה הבייבי שלך, הנשמה שלך, וכשזה חדש, זה נורא מפחיד. אם הייתי עולה עם'ערב אדיר' לעונה חמישית הייתי יחסית רגוע. זה מותג מצליח, יש לו את הקהל שלו, יש פחות אי ודאות.
'היכל התרבות' זה חדש, ואני מודה שאני מפחד ומתפלל יוםיום לאלוהים שהקהל יאהב את זה".
אתה חושב לפעמים על היום שבו יגידו לך "תקשיב, אתה כבר לא מצחיק"?
"אוי ואבוי. אני חושב שאמנים הם כמו מוצרים בסופר, יש להם על המצח תאריך של פג תוקף, ואף אמן לא יודע מה התאריך שרשום עליו. אני מקווה מאוד שהתאריך שלי מאוד רחוק. בגלל זה, אגב, אני מקפיד להופיע הרבה. הקשר הזה עם הקהל גורם לי כל הזמן ללמוד ולהתעדכן".
איך אתה מרגיש ששלוש השנים בפריים טיים שינו אותך?
"אני פחות נאיבי והרבה יותר זהיר היום. כמו מישהו שבפעם הראשונה שהוא יוצא עם בחורה והיה להם אחלה דייט, אז הוא חושב שהוא מצא חברה. ואז היא חותכת לו, והוא מוצא עוד מישהי ויש אחלה דייט ומבחינתו הוא שוב מצא חברה.
בפעם העשירית שמישהי חותכת לו אז הוא יתחיל להבין שזה לא אומר כלום, דייט ראשון. אותו דבר פה. לפני כמה שנים לא הכרתי את המושג הזה רוע. אפשר להגיד שגדלתי בחממה ולא נתקלתי במישהו שרצה להזיק לי. אבל היום אני יודע שהתחרות מאוד מאוד גדולה, ויש כאלה שרוצים בנפילתך".
אני תמיד אמביוולנטי כשאני נעזר בניסיון חיים כדי לפתור בעיות. מצד אחד, אני מרוצה שהחכמתי, מצד שני, חבל לי על אובדן התמימות.
"אין מה לעשות, התמימות חולפת. אני גם רואה את זה על הקהל שלי. קהל צעיר הרבה יותר קל להצחקה מאשר זה המבוגר. ככל שאתה מתבגר אתה נהיה יותר ציני, ככה זה".
הגיל גם מעצים את האגו. הרבה יותר קשה לפרגן
"החוכמה בחיים היא לדעת שכשאתה מפרגן למישהו אחר, זה לא לוקח ממך כלום. כשהייתי ילד אמא שלי נתנה לי טיפ קטן. היא אמרה לי: 'אל תשאיר קוצים בלב של אף אחד'.
תשמע סיפור. כשהייתי בכיתה ט' היה לי רכז שכבה, שרשם לי בתיק האישי: 'מתפרע ומשגע מורים' בגלל שהתחצפתי. היינו נאיביים אז, וחשבנו שהתיק האישי זה מי יודע מה. אז הוא קרא לאמא שלי וסיפר לה את הסיפור. אמא שלי הסתכלה עליו ואמרה לו: 'אדיר הפנים את הדבר הזה, תמחק בבקשה את ההערה בתיק האישי. אל תשאיר קוצים בלב של ילד'. והוא
"אני רץ איתך עכשיו 12 שנה קדימה. אני מקבל טלפון שהמורה הזה זקוק דחוף להשתלת כליה, ואוספים מתלמידים כסף לניתוח, אם אני יכול לתרום 50 או מאה שקל. אמרתי לבחורה שהתקשרה:'מה זה 50 שקל? זה כלום'.
התקשרתי לחברים שלי: אסי וגורי, אלי ומריאנו, מיקי גבע, ועשינו לו מופע התרמה בתיאטרון חולון, מאה שקל כרטיס, 800 איש. בכסף הזה הוא נסע לחו"ל, עשה את ההשתלה, והיום טפו טפו טפו, הוא בריא ושלם. אל תשאיר קוצים בלב של אף אחד".
מילר נולד לפני 31 שנה בחולון, למשפחה חמה ותומכת במיוחד, שלטפח ממנה - היחסים הקרובים בינו לבין אמו (פרויד, אתה שומע?)- נחשפה בערך כל המדינה, בפינה שאותה הגיש בזמנו בתוכנית של יאיר לפיד.
אחרי הצבא הוא התחיל לעשות סטנד-אפ, הופיע בשלל אולמות קטנים והיה חלק מההרכבים דומינו ואפקט הדומינו.
במסגרת אפקט הדומינו הופיע מילר בפינה קבועה בתוכנית של דודו טופז. מה שקצת אירוני, כי היום סביר להניח שטופז, שאותו רבים בתעשייה רואים כסוס גוסס עד מת, יהיה זה שימכור את נשמתו לשטן בשביל פינה אצל מילר.
בכל מקרה, מטופז עבר מילר להגיש את הפינה אצל יאיר לפיד, ועוד לפני שהספיק ללמוד לזהות את מידת המתקתקות בבושם של הבן של טומי, הוא נשלף על ידי קברניטי ערוץ 2, שנתנו לו תוכנית משלו ביום שישי בפריים טיים.
יש לי חברה שאומרת שמילר מזכיר לה את חתול הצ'שייר מ"עליסה בארץ הפלאות", זה שנעלם כשרק חיוכו נשאר מאחוריו. מבחינה זאת השניים ללא ספק דומים. למילר יש חיוך ענק ולבבי, שנשאר איתך הרבה אחרי שהוא הולך. מצד שני, מילר, בניגוד לחתול ההוא, בכלל לא מניאק.
בראיונות קודמים אמרת שאתה נזהר שלא לפגוע באף אחד. והנה, השנה, מיקי בוגנים, אביעד קיסוס, מיכל זוארץ. כולם היו קורבנותיך.
"אני אף פעם לא מנסה לפגוע. ב'ערב אדיר' חיקיתי הרבה מאוד אנשים, חס וחלילה לא במטרה לפגוע. אני לא חושב שאם ב' ארץ נהדרת' מחקים את ציפי שביט, אז זה פוגע בה.
כשעשיתי אביעד קיסוס לא היתה לי שום כוונה לפגוע בו. כששמעתי שהוא נפגע, זה חרה לי מאוד. כשהתחלתי לקבל ריקושטים ממיקי בוגנים, חתכתי את החיקוי. אחרי כמה זמן פגשתי אותו במקרה בבית קפה, ואמרתי לו שאם הוא נפגע אני מתנצל".
איך מתרחש התהליך, מהרגע שאתה רואה מישהו ועד שאתה מצליח לחקות אותו?
"זה לוקח בדיוק שנייה, אבל לא כל אחד אפשר לחקות. חיקוי זה קודם כל צילום בראש, ואחר כך יישום. יש אנשים שאני יודע לחקות טוב, אבל זה רק בראש שלי, אני לא מצליח להוציא את זה החוצה. כשאני מצליח, נולד חיקוי".
מי שאי אפשר לחקות אותו, צריך להיעלב מזה? זה אומר שאין לו שום דבר מיוחד?
"לא, לא. זה אומר שאין לו פגם דיבור, זה אומר שהצבע הקולי שלו לא מאופיין. אין לו פרצופים, אין לו תנועות ידיים, קז'ואל כזה. אבל להיעלב? חלילה! למה? אני לא יכול לחקות כל אחד.
אני זוכר שבאירועי יום טוב' חיקיתי את צביקה דויטש, ואחר כך שאלו אותי למה דווקא אותו, אז אמרתי כי אותו אני יודע לחקות ואת איתן שוורץ אני לא יודע".
אותי אתה יכול לחקות?
"קלטתי שיש לך נטייה להרים כל הזמן את הצווארון של החולצה למעלה. אבל חוץ מזה, לא ממש".
תגיד, באיזה גיל הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות?
"אם אני מסתכל על הילדות שלי, אני מגלה שהדבר הזה בחר אותי הרבה לפני שאני בחרתי אותו.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהלכתי להופיע. הייתי בצבא, ואח שלי לקח אותי לערב חובבים במועדון סטנדאפ. עליתי לבמה, נתתי את הבדיחה הראשונה שלי, ובום! כל הקהל צחק. באותו רגע הרגשתי שמצאתי את הדבר שנכון לי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרו לי שהופעה שלי בצוותא מלאה. לא האמנתי. אמרתי לעצמי: 'הנה, זה קורה'. כשהתחלתי עם'ערב אדיר' הייתי בן 27, ובוקר אחד התקשר אליי יוחנן צנגן, מנכ"ל רשת, ואמר לי: 'איך זה להיות מקום ראשון ברייטינג?'. ואני לא האמנתי".
איך אתה נהנה מההצלחה?
"לפני הופעות יש לי חור קטן בווילון, ואני מסתכל על הקהל שמגיע. זה כל כך מרגש אותי שהם לקחו בייביסיטר, קנו כרטיס וחנו בחניון, והכל בשביל לשמוע את השטויות שלי.
אני מסתכל עליהם אחד-אחד לפני ההופעה ומתרגש. ובהופעה עצמה, כשאני בדרך לתת פאנץ' שאני יודע שעובד, אני סופר בלב 'שלוש, שתיים, אחד' ומתרגש לקראת פרץ הצחוק.
בכל פעם שאני בדאון או בפחדים אני אומר לעצמי: 'הלו, אדיר, כמה זמן חלמת להגיע למקום הזה? תיהנה קצת. תירגע'.
"תוכנית זו עבודה נורא קשה, זו אחריות וזה ליצור יש מאין. טרגדיית ההומור זה שאם אתה לא מצחיק, אתה מעצבן. שחקן שמשחק לא טוב, משחק לא טוב. קומיקאי שלא מצחיק אותך - מעצבן אותך. הוא מעורר בך אנטי מטורף. ואתה חייב להקפיד לא לעורר את האנטי הזה. זה פול טיים ג'וב, ובין לבין אתה מנסה למצוא את ההנאה".
אתה מועד לפחדים ולדיכאונות?
"דיכאונות לא כל כך. אני לא בן אדם שנוטה למצבי רוח. פחדים יש לי בגדר הטבעי. איך יקבלו את זה, אולי זה לא יעבוד. אבל אני חושב שהכל מלמעלה ומה שצריך לקרות קורה.
החיים שלי רצופים במקרים של מרע יצא טוב. אני נורא מאמין בקלישאות. אני הולך הרבה פעמים לבקר ילדים חולים. כשאתה עומד מול ילד חולה, בחייאת, מה זה הצרות שלך? כלום, ממש כלום".
השנה האחרונה היתה משמעותית מאוד בחייו של מילר.
קודם כל, הוא חגג 30 (ומאז כבר הספיק לעבור ל-31). לאחר מכן הוא ושלי כספי, חברתו, סגרו על חתונה. וכך, בעוד חודש יצטרף מילר לעולם הנשואים.
במהלך השיחה מסנן מילר, כיאה למרואיין מנומס, שיחות טלפון רבות (שמגיעות באדיבות רינגטון מביא ת'סעיף של השיר "מגדלור" של מיקה קרני. פעם אחר פעם מופר השקט על ידי זעקת "אם הייתי יכולה. . ." ). השיחות היחידות שאותן הוא לא מסנן הן אלו של אשתו לעתיד. "בובי, אני מגיע הביתה עוד מעט", הוא אומר ברוך.
כשהוא מנתק הוא אומר מבלי שנשאל: "אני נורא שלם עם הנישואים האלו. זאת אישה שאני מאוד אוהב, אני חי איתה יחד כבר שלוש שנים וזו הבחירה הכי טובה שהייתי יכול לעשות. היא אישה מדהימה.
אנחנו חיים כבר הרבה זמן כמו זוג נשוי. הטייטל קצת מפחיד, זה נכון. מה שמוריד מהלחץ זה שהראש שלי כרגע כל הזמן בתוכנית החדשה.
אנשים שואלים אותי איך מתקדמות ההכנות ואני עונה להם: 'היה לנו פיילוט מצוין', והם לא מבינים על מה אני מדבר. אבל אני מעריך שבשבוע של החתונה אני אתרגש הרבה יותר. אתמול ראיתי את ההזמנות וזה עשה לי וואו כזה בבטן. הורי הכלה, הורי החתן. פחד".
הסתכלת וחשבת: מה זה, להורי החתן יש אותו שם כמו להורים שלי?
"(צוחק) הבעיה שלי עם החתונה, זה שאני עושה את הדבר שאני מסתלבט עליו כבר שנים. יש לי בהופעה קטע שלם על חתונה, ועכשיו אני עושה את זה. אבל בסדר".
אתה בן 31. איך קיבלת את המעבר לעשור הרביעי בחייך?
"עם בדיחות על כמה שאני כבר זקן, אבל לא עם משברים גדולים מדי. וואללה, מה לעשות.
מה שהיכה בי זה שיש לנו סרט משפחתי משהייתי בן ארבע, שבן דוד שלי כל הזמן מרים אותי ואני מבקש ממנו עוד פעם. נסעתי לאחותי לא מזמן, ויש לי אחיין קטן, והרמתי אותו והוא אמר לי'עוד פעם', הרמתי אותו והוא אמר לי 'עוד פעם' ופת אום חשבתי 'פאקינג שיט, אני הדוד!'. זה מדהים".
נא להמתין לטעינת התגובות
