כבד יש רק בפיתה
למפקדים הצירופים שלהם, לחיילים המשפטים שלהם ולחילות הביטויים שלהם. אבל כולם נפגשים במקום אחד: צה"ל, אותו כור היתוך שוצף-קוצף ללשון העם
המשפטים המעניינים אינם סיסמאות הדרכה שנועדו לחנך, כמו "מה שלא הורג - מחשל", אלא פיתוחים פרועים ואירוניים, כדרכו של הסלנג. לעתים הם פיתוח של משפט רשמי, כמו במשפט המורבידי: "מה שלא הורג אותך מחשל אותך; מה שהורג אותך מחשל את אמא שלך; מה שהורג את אמא שלך, נותן לך חופשה מיוחדת". משפט מפקדים בנאלי כמו "קצת קשה אז נשברים? " זכה לפיתוח: "קצת קשה אז דתיים?", רמז לזכויות התפילה והגילוח של החייל הדתי, אם צריך או לא צריך. על המשפט החינוכי "קשה באימונים - קל בקרב" נכתבו גרסאות לרוב:
קל באימונים - בקרב כבר נסתדר
קפה באימונים-נס בקרב
קשה בנגמ"ש - קל בשק"ש (שק שינה)
קש"א באימונים - ז"ל בקרב (קש"א: קצין קישור ארטילרי. כותבי "נוח יש רק בתיבה" מעירים שהמשפט מובן במיוחד לחי"רניקים ותותחנים).
משפטי המפקדים הם שדרת הז'אנר. משפט המפתח, שיש לו כבר ותק של דורות, הוא "אתם תקראו לי המפקד ואני אקרע לכם את התחת", הבנוי על משחק הומופוני ("קרא-קרע"). מדדה אחריו בסולם החשיבות והוותק הביטוי הידוע בחרוזים "יש דרג ויש זרג", הקובע את זכויות הוותק של המפקדים. סדרה נוספת בנויה על עקרון זווית הראייה.
המפקד לא צוחק, הוא מחייך.
המפקד לא מאחר, הוא מתעכב.
המפקד לא נופל, הוא בודק את השטח מקרוב.
המפקד לא טועה בניווט, הוא מחפש דרך קיצור.
המפקד לא מתעפץ, הוא ממצמץ ארוכות.
המפקד לא מפליץ, הוא מפיץ את רוח צה"ל.
המפקד לא מזיין, הוא מחדיר את ערכי צה"ל.
יש משחקי מילים הבנויים על משמעות שונה לאותה מילה: כבד יש רק בפיתה (בתגובה לקיטור נוסח "המ"ק הזה נורא כבד") קשה יש רק בלחם.
צדק זה רק כוכב. אַמוּר זה שם של דג (בתגובה למשל ל"הייתי אמור לצאת השבת").
וכמובן , משפטי הטרטור, הזלזול והלעג של מפקדים כלפי מצוקות החייל: שמעת את זה? זה היה קנאק, נשבר לי הלב.
שמישהו ילך להעיר את השמש (נאמר בעת טרטור לילה).
ארבע דקות נגעתם בקו האופק, חזרתם חזרה.
אני רוצה סריקה של לכלוך עד רמת הנמלה.
למצב אחד בוא, ולמצב שתיים בוא (פקודה לשכיבות סמיכה).
נשק טול, נשק באכבר טול (גם הסבא שלכם עשה את זה, וגם הנכד יעשה).
ויש גם שוברי שיניים: סופך לפני סופי, סופך - סוף (תרגום: רק למפקד זכות לסיים שיחה בקשר).
צחוק צחוק - צחוקֶן.
שאלת הפז"ם, הזמן שנותר לסיום השירות, הולידה מגוון ביטוים יצירתיים, חלקם כבר בעלי ותק ואפילו זקן, וחלקם זה מקרוב באו. הם נאמרים כמשפטי זלזול של מפקד לחייל הצעיר ממנו (לעתים בחודשיים-שלושה, אבל מי סופר?):
כשאתה עשית קווים במחברת, אני עשיתי קווים בלבנון.
עוד לא שתלו את העץ שממנו יעשו את הנייר שעליו ידפיסו את תעודת השחרור שלך.
כשזרקו עליכם סוכריות בבר מצווה, עלי זרקו אבנים בקלקיליה.
החיילת
כשהלכת בקניון עם אמא שלך וצעקת: "אמא, אמא, הנה חייל", זה הייתי אני.
מהפחית ששתיתי בבקו"ם עשו את הדיסקית שלך.
גם הביטוי החביב "ריח של בקו"ם", המתייחס לחיילים חדשים מאוד זכה לפיתוחים כמו "ריח של אקליפטוסים", "עוד לא השתין את השוקו ששתה בבקו"ם", או גרסה חלופית, עם לחמנייה. חלק ממשפטי המפקדים נועדו להלעיג עליהם:
תתקעו את הבזנט - שני שליש בפנים, חצי בחוץ.
תסדרו שני שולחנות בצורת חי"ת.
אתם שלושתכם צמד חמד.
המצוטטים הם שק החבטות של צה"ל, הרס"רים, ולעתים יש בהם נימה גזענית: "איך אומרים קצין במרוקאית? - נגד".
לעומת המפקדים, מסתפק החייל הפשוט בדרך כלל במשפטי געגועים לאזרחות ועינוגיה ולקינה על חייו המרים:
כשאת עושה רולים - אני עושה פטרולים.
אמא מחכה בבית, החברה מזמן כבר לא.
עד מתי נלך לישון אחרי הזונות ונקום לפני התרנגולים?
משכורת צבאית זה כמו מחזור. מגיעה פעם בחודש - נגמרת תוך יומיים.
מיליון זבובים לא טועים (נאמר על בתי אוכל צבאיים של צה"ל).
כשנולדתי בכיתי, כשהתגייסתי הבנתי למה.
עוד יבוא היום והשמש תזרח, ואני אעשן באנגים במזרח.
צעד קטן לקב"ן, צעד גדול לאנושות.
למנאייק
סוגיית הפז"ם, כלומר, הזמן שנותר לסיום השירות, מתמצה במילה המסתורית "למנאייק" ובמשפט המפתח "עוד (ימים, שבועות, חודשים וכדומה) למנאייק". על כך נאמר גם: "עוד שלושה שבועות למנאייק-שבועות של השנה, שבועות של שנה הבאה, שבועות של עוד שנתיים".
מנאייק היא ריבוי של המילה הערבית מניאק, אותה יש לכתוב בתעתיק: מַנְיַכּ. מניאק מופיעה גם בשפות שמקורן יווני-לטיני במשמעות חולה נפש, כמו באנגלית: Maniac, או בצרפתית Maniaque, ובמשפחת המילים מניה, מניק ועוד. בערבית פירושה המקורי "סוטה מין", והיא נקשרת לשורש נאצ, שגל, ובאותו שורש ניתן למצוא גם את מניוצ, סוטה מין. מכאן הביטוי אחול מניוקי, שהשימוש שלו הוא דווקא כדבר שבח ( " מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת" של דן בןאמוץ ונתיבה בן-יהודה), שפירושו המילולי: אחיה של המזדיינת, וכן נייק, ביטוי סלנג ישראלי שמקורו ערבי ופירושו מכור למין.
אין קשר בין מניאק הערבית ומניאק האנגלית-צרפתית, אך הן התאחדו בסלנג העברי למילה אחת. מנאייק, כאמור, היא צורת הריבוי השגורה בערבית של "מניאק". מיהם המנאייק (כלומר, המניאקים, הנבלים), האורבים לחייל ביום שחרורו, על פי "עוד שנתיים למנאייק"? מפקדי יחידות המילואים? חברות כוח אדם? חיי הסבל של האזרח? אולי לקוראינו פתרונים.
גבעתי וגולני
משפטי החיילים הם זירת התגוששות פורייה לאיבה הקיימת מאז ומתמיד בין חילות צה"ל למיניהם.
גולני - איך מעץ אחד יצאו כל כך הרבה קרשים?
צנחן טועה - צנחן מת, תותחן טועה - צנחן מת.
פעם תותחן - תמיד נטחן.
תותחנים הם כמו ביצים: משתתפים, אבל לא נכנסים.
איך מנקים בית של ערבים? עם מג"ב.
פקידה עושה שני דברים בצבא - אחד קפה, שניים סוכר.
חיל הנדסה: תן לאצבעות ללכת במקומך.
ועוד חיל הנדסה: שמאל, שמאל, שמאל, שמאל.
בתחום זה פורח בין היתר מדרש ראשי התיבות:
גבעתי - גברים בלי עתיד תקועים יחד.
נח"ל - נתקעתם? חכו לגולני.
מג"ב - מי גמר בית ספר?
שריון - שבת ראשונה יוצאים והשאר נשארים.
קריה - קמתי, ראיתי, יאללה הביתה.
כל הזין
משפטי "כל הזין" הם משחק לשוני יצירתי, הכולל מצבים שבהם הכישלון ידוע מראש ומכאיב במיוחד. תקינות פוליטית? לא בבית ספרנו.
כל הזין בניווטים - משה רבנו
כל הזין בסריקה למצב לאחור - אשת לוט
כל הזין בהצלֶב - ישו
כל הזין בגלצ"ח - הרצל (ויש אומרים, ערפאת)
כל הזין בצליפות - משה דיין
כל הזין במארבים - אלי לוזון
כל הזין בטרמפים - טרומפלדור
כל הזין במסע אלונקות - יצחק שמיר
כל הזין באפוד - יעל בר-זוהר
כל הזין בצנצנת - דנה אינטרנשיונל
כל הזין בארונות - יוסי וג'אגר
ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
