כחכות רחל
עינת ברזילי מוצאת באהבתם של רבי עקיבא ורחל מופת לזוגיות אמיתית ואמיצה
חודשים אחדים קודם לכן, הייתה רחל הנערה המחוזרת ביותר בארץ יהודה. בת עשירים אצילית, בתו של כלבא שבוע הגאה. אבל היא מואסת בכל השידוכים המיוחסים, ועורגת אל הגבר השתקן בן ה-40, בוחרת לעזוב את בית אביה וללכת אחריו אל חיים של עוני וסיגוף.
"לך ללמוד תורה" היא אומרת, מיטיבה לראות אותו פנימה, "ואני אהיה שלך". "ואת?", הוא שואל. "תישארי כאן לבד? עם התבן? מגיע לך יותר מזה". "מגיע לי בעל שיהיה הכי הרבה שהוא יכול להיות", היא אומרת נחושה. ועקיבא אכן עוזב אותה ל-24 שנים אומללות של עגינות וגעגוע, נוסע כדי לעבור טרנספורמציה ולהפוך מעקיבא, בור פשוט, לרבי עקיבא, ראש קהילה בת 24 אלף זוגות תלמידים.
כשיחזור, רחל כבר לא תהיה העלמה הקורנת שהייתה. השנים חרשו בה קמטים, חוסר הוודאות והניכור מצד אביה כיבו בה משהו, אך כשהיא נופלת תשושה מציפייה לרגליו של הרב הדגול, הוא מרים אותה ברוך מן האדמה ואומר: "אל תגעו בה. כל מה ששלי - שלה הוא".
זה המקום לתיאוריות הפמיניסטיות להרים את ראשן, ולקבול על הקורבן והדיכוי מצד הגבר שמשאיר את האישה מאחור בעוד הוא מגשים את שאיפותיו וזוכה בסיפוק וביוקרה. אבל רחל עשתה את הבחירה שלה, והיא לא פעלה כך רק לשם כבודה של תורה או רצונותיו של בעלה. היא פעלה כך עבור עצמה. אישה כמותה לא מסוגלת להסתפק בקרבה ובנגישות של האיש שלה. היא רוצה אותו בגרסה הגבוהה ביותר שלו. חיים של בינוניות רוחנית לצד בן זוג בינוני, הם פשרה בדיוק כמו המרחק והבדידות.
היא תובעת מהנישואים שלה להיות הרבה מעבר לשותפות יומיומית, משפחתית. היא רוצה לקחת חלק בהגשמה העצמית של בעלה והיא זו שדוחפת אותו לכך.
במכתב לפולה, דוד בן גוריון מסביר מדוע עליו לחיות חיי נדודים כשליח ציבור ומדוע עליה להשלים עם אורח חייו. "אני לא יכול להיות פחות, עבורך", הוא כותב לה. "אני לא מוכן להציע לך חיים שאין בהם רעיון, מאבק משותף
את התיקון המאוחר למעשה של רבי עקיבא עושה הבן שלו עם כניסתו לחופה. בליל הכלולות שלו, מספר התלמוד, פותח בנו של רבי עקיבא את הספר ומזמין את אשתו החדשה להתקרב ולהאיר לו. וכך הם רוכנים יחד, כתף אל כתף אל הספר, הוא לומד תורה והיא מאירה לו בעששית עד שעולה השחר. בנו של רבי עקיבא, זה שגדל בהעדר נוכחות אביו לצידה של אם דומיננטית, מציע לאשתו חיים שיש בהם שותפות.
נכון. לא מסופר שהם לומדים יחד, ביחס לתקופה מדובר שרעיון שלא עולה בדעתם, אבל בנו של ר' עקיבא המוותר על מימוש זכות הלילה הראשון, קורא לאשתו להצטרף אליו לדרך. וגם זו בחירה רומנטית. אולי פחות מסעירה מלילות זרועי כוכבים במתבן, אבל בעלת לא פחות משמעות לאושר של שניהם.
בתור הבן של רחל הוא יודע משהו על אהבה ועל כמיהה. בתור הבן של רבי עקיבא, הוא יודע משהו על התעלות תורנית. והוא בוחר בשניהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
