אסון ידוע מראש
נדב העצני סבור כי פינוי עזה ואיבוד השליטה בה יביאו למתקפת טרור שתגבה מחיר כבד
התמונות שכבר מגיעות מעזה ויציפו אותנו בקרוב מחורבות גוש קטיף, ממחישות את מה שהיה ברור מראש: הפלשתינים מפרשים את המהלך הגאוני של אריאל שרון כבריחה, כניצחון "ההתנגדות" הפלשתינית ההירואית - מלחמת הטרור.
המסקנה הברורה הזו נזעקה בסוף השבוע שעבר בנאומים המתלהמים בעזה. הגענו, הם קובעים, לנוסחה המנצחת - רק הטרור יצעיד אותנו קדימה אל היעדים האמיתיים - אל-קודס, זכות השיבה, חיסול הישות הציונית.
לצד חיזוק דרמטי של המוטיבציה לדרך המלחמה, מספקת הנסיגה הישראלית כלים ופלטפורמות חדשים לפלשתינים. יצור הכלאיים הנבנה עכשיו בעזה, יספק לגיטימציה בינלאומית גם לטרור שיתעצם מעזה ומיהודה ושומרון. הרי אפילו ראש ממשלת ישראל מסכים שהעם הפלשתיני עדיין נתון לכיבוש זר, ועם כבוש זכאי להמשיך להילחם בכובש.
לכן גם בחודשים הקרובים, עוד בטרם ייפרץ הגבול למצרים וייפתחו נמלי הים והאוויר, כבר תיהנה תעשיית הטרור הפלשתינית מחופש פעולה יצירתי ומוטיבציה מוגברת. היעדר הנוכחות הישראלית יאפשר חופשיות בתכנון, בהעברת אמצעי לחימה ובמיקום כלי נשק קטלניים. הוא יקל גם את חפירת מנהרות אלפיניות בשקט ובבטחה.
מנגד, לאורך הנגב המערבי, "שטחי ההשמדה" העמוקים שמהם נהנה צה"ל עד היום, יתחסלו מידית. דרך הפטרולים החדשה תהיה חסרת אונים מול מנהרות, רבי קומות שייבנו על קו הגבול, וכמובן - נשק תלול מסלול. די בקטיושות מיושנות ובתותחים נגררים פרימיטיביים, כדי להעמיד את כל דרום-מערב ישראל, כולל קריית-גת ופאתי אשדוד, בצל איום אסטרטגי שלא היה מאז מלחמת העצמאות.
לאחר שיינתן לחתול המצרי לשמור על שמנת ציר פילדלפי, ולאחר הקמת הנמל הימי, ניכנס לעידן חדש לחלוטין. הפלשתינים לא יידרשו עוד להבריח כלי לחימה חלודים, אלא ירכשו את פאר התעשייה העולמית וישנעו אותה לאור יום.
הנשק ישמש לפעולה ישירה מעזה, אבל גם יוברח במעברים היבשתיים ליהודה ושומרון. ארטילריה קלה שתופיע בקלקיליה ובבית-לחם תסכן את מרכז ירושלים ואת גוש דן. נשק אנטי-טנקי איכותי יגבה מחיילינו מחיר אימתני בכל ניסיון להשתלט שוב על מרכזי הערים.
הגבולות הפרוצים יאפשרו הגירה חופשית לעזה ועלייה של פעילי טרור מכל רחבי העולם לבירת הטרור הבינלאומי החדשה. בימים האחרונים כבר מדברים על מאות חמושים ממחנות הפליטים בלבנון ומהנדסי אל-קאעידה, הנמצאים בדרך לרצועה. המוטיבציה והכלים החדשים שיימסרו לפלשתינים, יכריחו אותנו ליישם את הלקח היחיד שהיינו חייבים להסיק ממלחמות אוסלו ו"האינתיפאדה השנייה" - רק שליטה בשטח יכולה לעצור את הטרור.
אבל ביום שאחרי הנסיגה הכל יהיה מסובך בהרבה. המחויבויות החד-צדדיות שישראל קיבלה על עצמה, הוויתור על הזכות ההיסטורית, וההכרה שאנחנו "כובשים זרים" ביש"ע, יצרו מנופי לחץ בינלאומיים שספק אם ממשלה כלשהי תוכל לעמוד בהם.
ואילו הפלשתינים ישתמשו בכלי הטרור המשופרים שניתנו להם, כמנוף להשגת שארית יעדיהם ההיסטוריים בשיטת הסלאמי. ישראל עלולה למצוא את עצמה קשורת ידיים, מול רמת טרור שלא ידענו מעולם. וגם אם
אגב, אובדן השליטה בעזה ובצפון השומרון יפגע קשות גם בתחומים לא-ביטחוניים, למשל - באיכות הסביבה ובמים. שאיבה חסרת פיקוח בצפון השומרון עלולה לייבש את מעיינות עמק יזרעאל. מיקום המזבלה של עזה בפאתי שדרות, עלול להפוך את החיים בעיר לבלתי אפשריים. הזרמת ביוב בלתי מבוקר לים בצפון הרצועה, תסתום את השאיבה בתחנת ההתפלה החדשה של אשקלון.
בכל מקרה לא תהיה התנתקות. יישום התוכנית של שרון ימלכד את המדינה: ככל שנותיר בידינו יותר שליטה - במעברי הגבול, במעטפת הביטחונית, נתפס כאחראים לכל מה שמתרחש ברצועה. ככל שנוותר על שליטה, נאפשר חופש פעולה מסוכן יותר למדינת הטרור שתוקם. ככל שיהיה יותר טרור, ניאלץ לחזור מהר יותר לסמטאות עזה ולהריסות נווה-דקלים.
כך יקבל "ההתנתקות" - המושג השקרי שטבעו ספינאי ראש הממשלה, את משמעותו הנכונה. התנתקות אמיתית מהפלשתינים לא תהיה, אבל התנתקות הולכת וגוברת בין המרכיבים השונים בחברה הישראלית בהחלט תושג. הגירוש והעקירה יגבו מחיר בלתי נסבל, כמו גם התחושה שהמערכת הדמוקרטית שברה את כללי המשחק הבסיסיים.
התחושה המוצדקת הזו תמחוץ אותנו תחת כוחות הרסניים שישתלבו האחד במשנהו. מחד, יגבר מאוד האיום החיצוני, מאידך תיפגע הלכידות הפנימית. כאמור - אסון ידוע מראש.
נא להמתין לטעינת התגובות
