לא רק אידיאולוגיה
בן כספית סבור כי אם נתניהו היה מתפטר מוקדם יותר, אולי הוא היה עוצר את הפינוי
אז הוא טייל על הגדר שנה ועשרה חודשים (מאז נאום הרצליה בדצמבר 2003, שהוציא לדרך את ההתנתקות) וברגע האחרון קפץ (או נפל) ימינה. לפחות היה עושה את זה בחמש אחר הצהריים וחוסך מעם ישראל את נפילת הבורסה. מצד שני, כל פוליטיקאי יאהב את העובדה שהבורסה מקבלת את התפטרותו בנפילה. מצד שלישי, סביר להניח שהבורסה נפלה, בעצם, לא בגלל שנתניהו נפלט למדבר הפוליטי, אלא בגלל החשש פן יאונה להתנתקות משהו רע. ובכן, אריאל שרון אתמול בלילה: ההתנתקות תימשך כרגיל. נקודה. אלא מה, בחדרי חדרים קיים חשש כבד: התפטרותו של נתניהו תפיח רוח במפרשי המפגינים הכתומים, ואולי אפילו תעכב עשרות משפחות שכבר החלו לארוז בגוש קטיף.
בהפגנה הגדולה ביום חמישי בכיכר רבין, ינאם בודאי נתניהו וכולם יקראו בקול גדול לדני נוה, ישראל כץ ולימור לבנת לפרוש בעקבות ביבי. התקווה נולדה מחדש. שרון ינסה הבוקר להרוג אותה כשהיא קטנה. דובריו יגידו בכל פורום אפשרי: ההתנתקות תתקיים במועד המקורי.
אין כאן כוונה לקחת מנתניהו מה שהרוויח ביושר: הוא היה שר אוצר מצויין, הוא שילם מחיר אישי, הוא שחט פרות קדושות, הציל משק על סף קריסה, חידש את הצמיחה והוכיח חזון כלכלי ועמידה בלחצים בשעות קשות. האמנתי לו אתמול, כשהסביר שההתנתקות תחולל כאן אסון. האמנתי לו קצת פחות לפני חודשיים, כשהכחיש ידיעה מפורטת שפורסמה בעמודים האלה, ובה כל תכניתו האסטרטגית (להחיש הרפורמות ולהכין פרישה לקראת ביצוע ההתנתקות). אתמול הוא הודה שלא יכול היה להודות, שהיה חייב להכחיש כדי לשמור על המשק. זכותו.
כל מה שאמר אתמול במסיבת העתונאים יצא אכן מקרביו, מבטנו ההפוכה, מליבו ההומה. ביבי, הבוקר, הוא אדם רגוע יותר. כמו בפרסומת של 'רדבול', ההתפטרות הזו הצמיחה לו כנפיים. בשבועות האחרונים קיים שיחות רבות עם חברים רבים. השפעתם של הימניים מבין מקורביו התחזקה באחרונה. יחיאל לייטר, ראש הלשכה, מתנחל קיצוני ומוכשר, נתן את הטון. ההתפתחויות המדיניות, אספקת התחמושת לפלשתינים, בניית הנמל הימי, היציאה מ' פילדלפי', עשו את כל היתר.
אלא שלא הכל אידיאולוגיה. יש גם פוליטיקה. נתניהו עושה, קורא ומנתח סקרים ללא הרף. הוא עוקב אחרי התאוצה של עוזי לנדאו. פייגלין ולנדאו מקזזים ממנו 12%. זה יכול להיות קריטי. לנדאו אמר לו, בפגישה שנחשפה כאן לאחרונה, שלא יוותר הפעם. שיילך נגדו עד הסוף אם יישאר בממשלה. אז נתניהו הפסיק אתמול את הדימום המתמשך
לא מזמן פגש נתניהו את סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף גבי אשכנזי. שיחה חברתית, שגלשה גם לפוליטיקה. על פי מקורות אמינים, נתניהו התעניין אצל אשכנזי אם יסכים להצטרף לליכוד, להתפקד, לתמוך בו (ולהיות, בתמורה, שר הבטחון בממשלתו אם וכאשר תקום). נתניהו אומר שמדובר בפגישה אקראית באירוע חברתי. גם אשכנזי אומר את זה, ומוסיף שאין לו שום כוונה ללכת לפוליטיקה. מה שבטוח זה, שביבי יודע ששרון מתכונן לפריימריס או לפיצול הליכוד, מה שיבוא קודם, אז גם הוא מתכונן.
אריאל שרון ישב אתמול על הטלפון. דיבר עם נגיד הבנק, דיבר עם ראשי האוצר, הבטיח המשכיות ורוגע. ישב בארבע עיניים עם סילבן שלום. התקשר לשמעון פרס, דיווח על כוונתו למנות את אולמרט והחליף דעות. אנשיו של שרון, שחששו מהתפטרות נתניהו אבל קצת נרדמו בימים האחרונים, תכננו תרגיל קטן: הם הקדימו את ההצבעה הראשונה על פינוי 3 הישובים המבודדים (כפר דרום, נצרים ומורג) לאתמול, יומיים לפני תחילת הדיונים על התקציב. אם נתניהו יפרוש, שיעשה את זה רבע שעה לפני התקציב. שלא יהיה חתום על התקציב. שאפשר יהיה להגיד "ביבי ברח". ואכן , כך היה.
מי זוכר היום שהיתה לנתניהו בפברואר הצעת פשרה לפנות את נצרים, כפר דרום ומורג? אז נתניהו התנגד היום לסעיף אותו הציע בעצמו בפברואר, התפטר יום לפני דו"ח העוני ויומיים לפני התקציב, ונשם לרווחה. כשיתעורר היום בבוקר יגלה שהחיים מחוץ לממשלה פשוטים יותר, אבל הרבה יותר קשים. כשיביט אחורה, יראה את הקהל החדש-ישן שלו, את הימין הקשה, את לנדאו, הנדל, ראשי יש"ע וכל השאר, מחכים לפקודה. הלב יתרונן, הבטן תאמר שירה. והראש, מה יגיד הראש?
