אני מבקש את סליחת הקורעים
אמנון דנקנר לא מבין את גלי השנאה שקמו על הקריאה להיות "יחד"
הקורעים הללו, מימין ומשמאל, לא היו מוכנים לוותר אפילו לרגע על השנאה שלהם. כן, הם שונאים מימין את שרון ואת הממשלה ואת בתי המשפט ואת הצבא ואת המשטרה ואת כל מי שאינו הם ואינו בדיוק, אבל בדיוק-בדיוק, בדעתם המוצקה נגד תוכנית ההתנתקות, ולכן הקריאה ל"יחד" כל כך הרתיחה אותם ונראתה להם כביטוי של התנשאות ולעג לרש. נורא. כן, הם שונאים משמאל את המתנחלים ואת הדתיים הלאומיים ושמחים בכך שמתחילים לפנות אותם סוף סוף וזה מגיע להם וצריך לשמוח לאידם ולא לרחם עליהם אפילו לשנייה, כי הם סכנה למדינה והם פאשיסטים והם חניוקים ושילכו לעזאזל עם ההתנחלויות שלהם ומי בכלל רוצה להיות איתם יחד?
אני כבר הרבה זמן בשטח וכבר חטפתי הרבה מכתבי שנאה ושטנה, אבל אף פעם הם לא היו כל כך מרירים ומזוקקים בשנאתם, מאוהבים בה ומתרפקים עליה. אף פעם הם לא באו, יחד, משני הקצוות של הקשת הפוליטית באש צולבת. אף פעם הם לא היו מאוחדים ובוטים בדרישה שלהם שלא יפריעו להם להמשיך לשנוא.
ובכן, פרדון, באמת. מעומק הלב. סליחה שהרטבנו לכם את פתיל הפחד והשנאה. סליחה שהראינו לכם יום אחרי יום שהצרחות שלכם מצד שמאל - שאוי אוי אוי הפאשיסטים, בדיוק כמו במצעד על רומא, מפילים את השלטון הדמוקרטי - מתנגשות במציאות של הפגנות גדולות שקטות ומאופקות עם אלימות מועטה ושולית ועם הרבה אחריות. וסליחה שהראינו לכם, הצועקים מימין, כי יש קהל גדול שמוכן להבין את הכאב שלכם ולרפד היטב את דרכם של מתיישבי גוש קטיף החוצה ושאוהב ומעריץ את התרומה של הציבור שלכם לחיי המדינה.
באמת סליחה שהעלינו על דעתנו שהחברה הישראלית צריכה לקום למחרת הפינוי ולחיות יחד, עם כל המכאובים וכל המחלוקות. שרצוי מאוד שחיילים דתיים ימשיכו לשרת באותן יחידות עם חבריהם החילונים, ושבמקומות העבודה דתיים וחילונים ימשיכו לעבוד יחד. שהדיון הציבורי הער ימשיך להתנהל במסגרות דמוקרטיות שיהיו מקובלות על הרוב הגדול מאוד של הציבור, וכמותן מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק שעם כל הביקורת עליהן, עדיין הן המחסום והמעצור בינינו לבין אנרכיה משתוללת.
אני ממש לא יודע מה נכנס בנו שחשבנו שכדאי לדאוג לעתיד וכדאי להזכיר לכולם שהבעיות שלנו לא מתחילות ונגמרות בהתנתקות ושכדי לטפל בהן אנחנו חייבים להסכים יחד. אם לא על הפתרונות, לפחות על המסגרות לניהול הדיון ולהכרעתו, שהן המסגרות היחידות שיש והן גם בהחלט לא רעות, למרות כל הביקורת.
באמת, מה נכנס בנו? דבש? שמן זית? איך זה טחו עינינו מראות שכל הכתומים הם פושעי מלחמה שיש לתלות אותם בכיכר העיר ושכל תומכי ההתנתקות הם מבצעי טרנספר אכזרי, בניגוד לאמנת ז'נבה, שיש להעמידם לדין בפני בית המשפט הבינלאומי בהאג ולירות בהם.
בקשת סליחה גדולה מובעת כאן בפני טומי לפיד שאחרי שמיצה את ההתגוללות על החרדים, הוא מצא דתיים אחרים לתקוף - את הציונות הדתית - ולהזהיר כי היא הולכת להפיל את המשטר הדמוקרטי באלימות. וסליחה גדולה על כך שערב-ערב הוא יושב מול הטלוויזיה ומחכה לראות אלימות כתומה שתספק דלק לקמפיין החדש שלו והולך לישון מלא אכזבה. ובקשה דומה מובעת בפני דיוויד לנדאו, עורך "הארץ", שבוקר אחרי בוקר זב מעיתונו הריר של הציפייה
וסליחה גדולה לכל הקורעים והשונאים ומחרחרי הריב על כך שלא הוקענו את חמשת המנוולים הגדולים ולא קרענו להם את הצורה בעמודים האלה: את הרב שלמה אבינר החוצפן הזה שהעז להשפיע על אנשיו שלא לסרב פקודה בצה"ל ושלא להרים יד חס וחלילה על חיילים ושוטרים. את בנצי ליברמן ופנחס ולרשטיין שגילו כושר מנהיגות ואחריות ממאירים וניווטו קהלים עצומים אל הסף אבל לא סנטימטר מעבר לו. איך, איך, איך שלושתכם לא מילאתם את התפקיד שייעדו לכם הקורעים ולא הנהגתם את הציבור בדם ואש לעבר חורבן החברה הישראלית. ואת אלוף מפקד פיקוד הדרום דן הראל ומפקד מחוז הדרום במשטרה אורי בר-לב, שבמקום להיכנס במפגינים בכוח ולהבעיר את השטח העזתם לנהוג באיפוק, בריסון, בגמישות ובחוכמת המפקד. בגלל אנשים כמותכם החמצנו את ההזדמנות לעשות פה מלחמת אחים הגונה, חורבן בית שלישי מרנין. תתביישו לכם, באמת.
אז סליחה גדולה ושבת שלום ואנחנו, למרות הכל, נמשיך לבקש להיות יחד. עניין של השקפה, מה לעשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
