יחי ההבדל הקטן
מה בין אפרוח לגוזל ובין ציפור לעוף. צפרנו המהולל מוביל מסע תגליות בסבך השפה העברית. כולל חידון (ללא פרסים)
בשדה התעופה חיכה לנו משה, מדריך מקומי, וישראלי לשעבר איתו יצרנו קשר דרך האינטרנט. בדרך לקרוגר פארק היו אפי ומצחי דבוקים לשמשת החלון, מנסה לאתר עופות על ענפי העצים החולפים ביעף לנגד עיני. ולפתע, עוף דורס מימין! "משה, מהר, מהו העוף הזה מימין?" שאגתי לתוך אזנו וכמעט שגרמתי לו להתקף לב.
משה לא הצליח לזהות את העוף. באותם רגעים הוא רק ניסה להסדיר את הנשימה לאחר ההתקפה הבלתי צפויה מכיווני. אלא שאז הוא היה חייב להראות לי מי כאן השליט, והפטיר מתחת לשפמו בנימה סרקסטית משהו: "לא הספקתי לזהות, וחוץ מזה לא אומרים עוף אלא ציפור. עוף יש רק במרק!" באותו רגע הבנו שנוכל לשכוח מהדרכה מקצועית בקרוגר פארק בכל הנוגע לבעלי חיים (בכלל, מה יש שם חוץ מהם?).
לפני שאסביר לכם מה הסיבה לסיפור הנ"ל הרשו לי לצטט שתי שורות משיר שכולכם מכירים: "קן לציפור בין העצים ובקן לו שלוש ביצים, ובכל ביצה הס! פן תעיר, ישן לו אפרוח, אפרוח זעיר".
לא, אין לי כל יומרות להיות גננת (גנן מן הסתם) וגם אינני עורג אל ילדותי הרחוקה. פשוט, יש קשר בין סיפורי האישי ובין השיר המפורסם - בשניהם יש טעות במינוח, ויסלח לי כבוד משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק, על ההשוואה למשה המדריך. "עוף" הוא מונח המתאר בעל חיים בעל נוצות, מקור ועוד אברים ותכונות ייחודיות נוספות. חלקם המכריע של העופות נוהגים לבלות את רוב זמנם בתעופה ולכן הם נקראים ציפורים - מלשון לצפור - לראות את העולם מלמעלה (ממעוף הציפור).
ביאליק, אם רוצים לדקדק, היה צריך לכתוב "ישן לו גוזל, גוזל זעיר". כמובן שהשיר היה נשמע נורא ולכן אפשר לתת לביאליק ליהנות מהספק ולהניח שהקריב את הידע הביולוגי שלו על מזבח השירה. ולמה גוזל? גוזל נולד עיוור, הוא אינו מכוסה כמעט בפלומה שתבודד את גופו מחום או מקור ובקיצור - הוא חסר ישע לחלוטין, ותלוי לגמרי בהוריו למשך תקופה ארוכה. ולא די בכך - הוא גם גוזל מזון מהוריו הנאלצים להאכילו עד שיתבגר ויעמוד ברשות עצמו. גרסה נוספת לפרוש השם - בהעדר הוריו ניתן לגזול אותו בקלות מהקן. מסיבה זו גוזלים גדלים כמעט תמיד בקינים הנמצאים על עצים, בראשי צוקים או בכל מקום שהגישה אליהם קשה.
אפרוח, לעומת זאת, נולד עם פלומה עשירה, עם חוש ראיה מפותח ויכולת לנוע על הקרקע כמעט מרגע לידתו. לכן הוא נקרא אפרוח - לפרוח מהקן משמעו להסתלק. אפרוחים הם בדרך כלל צאצאים של עופות הדוגרים על הקרקע כמו משפחת התרנגוליים (חוגלות למשל) או בסביבת מקווי מים כמו ברווזים. הם מסוגלים לברוח מהקן בעת צרה זמן קצר לאחר פקיעתם מהביצה.
הבלבול הזה קיים בשפת הקודש גם בשמות של עופות. להלן חידון בלשנות קצרצר: מה ההבדל בין יען לבת יענה, צופית ליונק הדבש, דרור לאנקור, נשר לעיט?
בדקו את עצמכם על פי התשובות להלן:
יען הוא אותו עוף ענק שמבשרו מכינים סטייקים עסיסיים, בעל הצוואר הארוך שבקצהו פרצוף דבילי למדי והוא בעל מקור שבולע כמעט הכל. אני זוכר איך לפני כארבעים שנה, בפינת חי בפארק כלשהו בלוס אנג'לס, יען רעבתן חטף מיידי שקית צ'יפס (וכמעט גם אצבע אחת שלי) ובלע אותה בלי להניד עפעף.
בת יענה היא חידה. היא מופיעה בתנ"ך מספר פעמים, תמיד בהקשר של חורבן. לדוגמא, בישעיהו פרק י"ג פסוק כ"א (שהוא חלק מהנבואה על בבל) נאמר: "ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אוחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם". יש מפרשים הטוענים שהן בכלל שדים או רוחות רפאים, ויש האומרים שהיא מין של דורס לילה כמו האוח, או התנשמת או כוס החורבות. מה שבטוח-יען היא לא. אגב ליען במקורות קוראים "נעמית".
לפני המון שנים לא היו בארץ צופיות. טוב, הן היו גם היו והסתדרו פה דווקא היטב אלא שקראו להן אז בשם "יונק הדבש". מאוחר יותר התברר שלא דבש ולא בטיח. הן ניזונות מצוף של פרחים (וגם מחרקים קטנים) ולכן שינו את שמן לצופית. הן גם לא אותה ציפור הדומה להן למדי ונקראת קוליברי. קוליברים חיים באמריקה הדרומית (בעוד שהצופיות הגיעו אלינו מאפריקה) ולמרות הדימיון הרב הן אפילו לא קרובות משפחה.
לפני שהצצתי ונפגעתי משיגעון הצפרות חשבתי שהארץ הזו מוצפת באנקורים. כמעט בכל תיאור טבע ביצירה ספרותית ישראלית מקורית חייבים היו להשתתף מספר אנקורים. הייתי נורא מתוסכל עקב העובדה שכל הסופרים והמשוררים המקומיים רואים מסביבם אך ורק אנקורים ואני לא מצליח לצפות ולו באנקור אחד בלבד. היום אני יודע שגם אני וגם אתם כמובן רואים כל יום עשרות, אם לא מאות, אנקורים מידי יום ביומו. האנקור הוא פשוט דרור (אותו מין שנמצא בכל מקום ונקרא דרור הבית). המונח אנקור מופיע בתלמוד (למעשה כתוב אינקור אך בל נהיה דקדקנים מדי). לא ידוע מי האיש שהחליט משום מה שדרור הוא אנקור אך התוצאה של טעותו היא שהשם כל כך נקלט עד שאפילו חיל האויר
ולבסוף אם כל הטעויות. מיהו העוף הדורס העט על טרפו במהירות עצומה ותופס אותו בטפריו החדים? הזהו הנשר - מלך העופות? קדחת, זהו העיט. הנשר מוגדר אומנם גם כן כעוף דורס אך הוא, רחמנא ליצלן, אוכל נבלות. זה לא הופך אותו כמובן לפחות ערך או למתועב. הנשר הוא אחד העופות המרשימים בטבע אך אני מציע בכל זאת להיזהר ולא לקרוא לסמל של העם האמריקאי נשר. אם הנשיא בוש ישמע שאנו מעיזים לקרוא לסמל הלאומי שלהם "אוכל נבלות", הוא עלול לכעוס מאד ואולי אפילו לפלוש לכאן (ועיין ערך עיראק).
נא להמתין לטעינת התגובות
