הפנקס פתוח והקופה רושמת
אין צורך להילחץ: "כוכב נולד" לא הולכת לשום מקום. עונה רביעית תהיה גם תהיה, מאותה סיבה שאיכרים לא ממהרים לשחוט תרנגולות שמטילות ביצי זהב, גם אם אלה מאוד הזדקנו; וערוץ 10 שולח לקרב האוויר-אוויר על גורלו את מטוס הנוסעים מקרטון של "פיק אפ"
ראשית היתה זו הטענה כי פרשת הזיופים ב"כוכב נולד" היא ספין תקשורתי (עונה מיובשת+הגאונות האסטרטגית של קשת = ספין) ועכשיו הגיעה הטענה כי תוכנית הלהיט הגיעה לסוף דרכה (עונה מיובשת +משבר תקשורתי = העונה האחרונה של "כוכב נולד" ).
אפילו בעמודים אלו בדיוק נטען כי כדאי להתחיל להיפרד מהתוכנית. ובכן, אחיי, הטענה מופרכת כמו רומן בין רועי חיים זינר לקסניה זמסקוב. "כוכב נולד" פה כדי הישאר, ואני מוכן להתערב על העניין על ארוחת צהריים פלוס שתייה במסעדת בית "מעריב".
מבין התוכניות, "כוכב נולד" היא היום המותג הטלוויזיוני החזק ביותר בישראל. כן-כן, לפני "ארץ נהדרת" שעוקפת אותה בקלות ברייטינג.
ברמה הערכית, "כוכב" היא הרבה יותר מעוד תוכנית והרבה יותר מסך נקודות הרייטינג שלה. היא התוכנית שהחזירה לחיים את המושג "מדורת השבט", כשכבר היה נדמה שברמה הטלוויזיונית הוא נעלם לעד לטובת רב-ערוציות רב-תרבותית.
בשנים האחרונות היא היתה, ובאופן קצת מפחיד בהתחלה, המוצר התרבותי המזוהה ביותר עם רוח התקופה. ובכלל לא בטוח שהתקופה חלפה או שהתוכנית סיימה את תפקידה.
ברמה המותגית נטו, "כוכב נולד" היא ככל הנראה תוכנית הטלוויזיה הרווחית ביותר בישראל היום. עד כה הכניסה התוכנית לקופת קשת עשרות מיליוני שקלים, שהגיעו ברובן מפרסומות, אבל גם מאס-אם-אס, דיסקים ודי-וי-די. "טדי הפקות" גם מרוויחה מהטאלנטים שהתגלו בתוכנית, שכל אחד מהם הוא תת-מותג בפני עצמו שמחזק את מותג הגג.
עזבו כסף, תחשבו איזה סיפור הצלחה זה שלכל אחד מהפיינליסטים של "כוכב" - נינט, שירי, גבסו, מויאל, סקעת ועדי כהן - יש מקום במפת הבידור הישראלית, אפילו אם זה במחזמר על חייו של רבין.
"כוכב" היא לא רק מותג מצליח, היא גם מותג חיובי מאוד, שמדבר אל המון אנשים מהמון סוגים שלאף אחד כמעט, אם מוציאים לרגע כמה עיתונאיים ציניים מהאינטרנט, אין משהו רע להגיד עליו. תחשבו שנייה מה האסוציאציה שלכם מ"כוכב נולד". כישרון , סינדרלה, ניצנים, התרגשות, נינט. הכל חיובי.
וזו גם כנראה הסיבה שבקשת כל כך נלחצו בשבוע שעבר מפרשת הזיופים, שיכלה ברגע אחד לשנות הכל. בסך הכל, הטיפול היה מתוקתק כצפוי וכל הנזקים הפוטנציאליים מוזערו. ההימור שלי הוא שהתוכנית לא תינזק.
כל זה, לא סותר את העובדה שמדובר בעונה המשעממת ביותר של "כוכב נולד". המועמדים לא דומיננטיים, הדרמות אינן דרמות (אח, איפה סשה ואלון ליטבק מהעונה הקודמת?) וחלק מהחידושים של העונה לא עבדו, כמו ההופעות החיות או מסלול ה"ארבעים פלוס", שנמוג לו לאטו.
גם הקהל הוא כבר לא אותו קהל. די, ראינו, הלאה. נמאס מהסולואים המרגשים, מהסינדרלות, מהנחמדות המתיילדת של צביקה הדר. רוצים שינוי.
והעונה הזאת לא סיפקה שום שינוי, וזו נקודת התורפה האמיתית שלה. למרות שהרייטינג אותו רייטינג, אפילו קצת יותר גבוה, הקסם כבר אינו אותו קסם.
אבל מכאן ועד להוריד את התוכנית המרחק גדול. "כוכב נולד" היא חתיכת מחלבת כסף שאף אחד לא עומד לוותר עליה.
קצת משועממים? תסמכו על קשת שבכמה חודשים של עבודה
הנה כמה רעיונות למקומות שאליהם אפשר לקחת את "כוכב": אפשר לכלוא את המועמדים לכמה שבועות במחנה אימונים, מה שיכול לספק מעין עונת פתיחה שתרים להנחתה את העונה כולה; אפשר לתת למועמדים לנהל יומני וידאו אישיים; אפשר לפצל את התוכנית לאלף ואחת פיצולים ולשדר אותה מדי יום בכל אחד מארבעת הימים שתקבל קשת; אפשר להחזיר לסיבוב נוסף את אחד המודחים של העונות הקודמות ואפשר גם לנסות לשלב בה מסלול מיוחד ליוצרים צעירים, שיכתבו למשל את אחד משירי הגמר.
תסמכו על המקצוענים מרחוב ראול ולנברג שאם הם הצליחו לנקות בשלושה ימים את מה שיכול היה להפוך לווטרגייט הקטן שלהם, הם כבר יידעו איך להחזיר את האצבע האחת שלכם לשלט ואת השנייה לאס-אם-אס.
סביר שסוף השבוע האחרון עבר על ראשי ערוץ 10 בכסיסת ציפורניים עצבנית. "פיק אפ" היא אולי
רק טלנובלה, או דרמה יומית-קומית או איך שלא קוראים לזה היום, אבל החשיבות שלה להמשך דרכו של ערוץ 10 מכרעת. "פיק אפ" היא ההימור הגדול של הערוץ, שבזהירות אפשר לקבוע שאם הוא לא ילך, יכול להיות שזה סוף הסיפור. עד כדי כך.
לפי הערכות בענף הטלוויזיה, לפחות שני מיליון דולר עולים לערוץ 10 מאה פרקי "פיק אפ", השקעה גדולה מאוד במונחים של הערוץ.
ההימור הגדול הוא כמובן השיבוץ: מדי ערב במרכז לוח השידורים, ב-21:00. החשיבה היתה, יש להניח, שמצבו של הערוץ כל כך גרוע שרק אירוע קמיקאזי בסדר גודל זה יכול להציל אותו: טלנובלה יומית פרובוקטיבית שתשודר מול "כוכב נולד", מול "המוח", מול "סוף הדרך", מול "מבט", מול כל חוקי הפרוגרמינג ומול (כמעט) כל הסיכויים.
המדור הזה נכתב ביום שלישי, והאינדיקציה היא לכן רק מנתוני היומיים הראשונים. אם את את נתוני היום הראשון ניתן להגדיר כמאכזבים (6.9 אחוזי רייטינג, לאחר בום יחצני בסוף השבוע), הרי שאת נתוני היום השני אין להגדיר אלא כמכה קשה לערוץ.
למרות ההתחלה הבעייתית, בלשון המעטה, עבור התוכנית והערוץ, עדיין מוקדם לקבוע כי מדובר בפיאסקו. "פיק אפ" מוגדרת כסדרה יומית "סקסית", כלומר מכוונת גם לעולם המבוגרים, והיא עוסקת בעולם הדיילים, שבישראל נחשב משום מה עדיין לאטרקציה. הקאסט מסקרן וגם צוות הכותבים. תיאורטית, גם אם בענף היו סקפטים השבוע, זה עדיין יכול לעבוד. יכול להיות שהסדרה תסחוף אחריה מספיק בתי אב בשביל לספק רייטינג מניח את הדעת.
מצד שני, הרייטינג הראשוני הזה עלול לצנוח לתהומות מביכים מאוד, אפילו אם הסדרה תתברר כהברקה יצירתית. ראשית, הרגלי הצפייה בישראל משפחתיים מאוד, ולך תראה עם כל המשפחה את נגה שחר מפלרטטת עם מקס אולארצ'יק.
שנית, שלוש טלנובלות יומיות כבר משודרות היום בישראל, שתיים מהן כבר בשלבים מתקדמים. אפילו לצופים האדוקים של הז'אנר קשה להתמכר לשתי סדרות במקביל.
שלישית, תוכנית ההתנתקות בפתח. בימים הראשונים כל לוח השידורים יופקע כמובן לטובת העניין, אבל גם בימים שלפני ואחרי תתחרה "פיק אפ" בדיווחים ב"מבט" או ב"משעל חם" על מעצרים, הפגנות, היערכויות, חסימות כבישים ומי יודע מה עוד.
אוגוסט הלוהט שצפוי לנו הוא לא בדיוק הסביבה הסקסית ש"פיק אפ" מקווה לנחות לתוכה, למרות, אגב, שברור שיהיה מי שיטען שהציבור דווקא יחפש אסקפיזם.
מה פחות או יותר הפרופורציות? באופן כללי רייטינג של שמונה-תשעה אחוזים ומעלה ייחשב הצלחה. רייטינג של חמישה עד שבעה וחצי ייחשב כישלון, למרות שבערוץ 10 ינסו להציג אותו כהצלחה. רייטינג של חמישה אחוזים ומטה אומר שחבל על הזמן.