הסדר נפיץ
ככל שמתקרבת ההתנתקות, כך מחריף העימות בין צה"ל לבין רבני ישיבות ההסדר ורבני המכינות הדתיות "לא נסכים לקריאות הסרבנות, גם במחיר של פירוק הישיבות," מאיים ראש אכ"א האלוף אלעזר שטרן. במקביל כבר בוחנים צעדים מעשיים להפסקת הלימודים בשנה הבאה
לא רחוק משם, בלשכות האלופים בקריה בתלאביב נשמעה תביעה זועמת ותקיפה יותר. "שרבני ישיבות ההסדר יגידו בצורה מפורשת שהם מתנגדים לסרבנות בהתנתקות או שלא נוכל לשלוח אליהם יותר חיילים," אמרו כמה מהם. במילים פשוטות, משמעות האיום היא פירוק אפשרי של חלק מישיבות ההסדר ואולי גם של חלק מהמכינות הקדם צבאיות, שהרבנים שלהן יעודדו את החיילים לסרבנות בוטה ופומבית או אפילו רק "אפורה."
זרעי העימות בין המפקדים לרבנים, שצף רק עכשיו מעל לפני השטח, נזרעו כבר לפני שנים כאשר חיילים דתיים החלו לתפוס יותר ויותר עמדות מפתח בקו הראשון של היחידות הלוחמות, ולמעשה החליפו במידה רבה את הקיבוצניקים שההתנדבות שלהם נמצא בירידה מתמדת. מסלול ישיבות ההסדר, שבמסגרתו משרתים החיילים רק שנה וארבעה חודשים ובשאר הזמן הם לומדים בישיבה, נמצא בהתרחבות עד כדי כך שהשנה לומדים במסגרתו לא פחות מ1,300- תלמידים (לעומת 900 בלבד לפני כחמש שנים.( לצד מסלול ההסדר התרחב מאוד בשנים האחרונות גם מספר המכינות הקדם צבאיות שבהן עוברים המתגייסים הדתיים הכנה לקראת "שירות משמעותי בצה"ל."
אלא שהתהליך שבו חיילים דתיים הפכו לעמוד השדרה של המערך הלוחם היה מלווה בלא מעט חיכוכים. ראש אגף כוח האדם, אלעזר שטרן, אמר בשנה האחרונה בשיחות פנימיות לגבי רבני הישיבות כי "לא יכול להיות שרבנים, שהחיילים שלהם משרתים בצה"ל רק שנה וארבעה חודשים, יכתיבו כללים."
פרופ' סטיוארט כהן, מומחה ליחסי צבא וחברה מאוניברסיטת בר-אילן, אומר כי צה"ל אכן העניק חופש נרחב לחיילים הדתיים ולרבנים שלהם. "זה מתחיל בכך שצה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שמאפשר לקבוצת חיילים נוסח השבעה ייחודי 'אני מצהיר' לעומת 'אני נשבע.' עכשיו, כשמנסים לשים לרבנים גבולות על רקע ההתנתקות, זה קשה להם. הרבנים, לדעתי, יורים לעצמם ברגל כאשר הם לא יוצאים בצורה ברורה כנגד סרבנות בהתנתקות. זו מבחינתם שטות שלא תיאמן."
ההתנגשות החזיתית בין צה"ל לרבנים אירעה בעיתוי הנוכחי, כ40- יום לפני ההתנתקות, בגלל ישיבה סודית שנערכה בשבוע שעבר ביבנה ובה השתתפו 35 רבנים, ראשי ישיבות הסדר, בניסיון להגיע למדיניות מוסכמת בשאלה כיצד להנחות את החיילים לנהוג בתקופת הפינוי.
ברקע הדיון ריחף גילוי דעת שעליו חתמו בחודש שעבר כ50- רבנים מהציונות הדתית וביניהם רבנים של ישיבות הסדר מובילות כמו הרב מנחם פליקס מישיבת קרני-שומרון, הרב דב ליאור מישיבת ההסדר קריית-ארבע, הרב אליקים לבנון ראש הישיבה באלון-מורה, הרב זלמן ברוך מלמד מישיבת בית-אל ואפילו הרב יחזקאל יעקובסון, ראש ישיבת שעלבים שבתחומי הקו הירוק שנחשבה עד עכשיו מתונה יחסית.
"משימת הגירוש הנפשעת שהטילה ממשלת ישראל על צה"ל גורמת לכך שכל שירות שיש בו סיוע לפשע זה הינו עבירה חמורה... חיילי הסדיר יוסיפו לשרת במשימות הגנה וביטחון בלבד. ההתגייסות לשירות מילואים כדי לאפשר הפניית כוחות למשימת הגירוש - אסורה," נכתב בכרוז.
גורמים שהשתתפו בדיון הרבנים בשבוע שעבר אומרים כי באופן גס ניתן לסווג את הרבנים של ישיבות ההסדר לארבע קבוצות שוות פחות או יותר בגודלן. "רבע מהרבנים קוראים לחיילים באופן ברור ומוצהר לסרב פקודה כמו בגילוי הדעת. רבע נוסף קוראים לסרבנות מאורגנת אבל אפורה בנימוק ש'לא יוכלו' לקחת חלק בהתנתקות. רבע אחר מהרבנים משאירים את הנושא עמום ואומרים כי חייל שאינו יכול להשתתף בפינוי צריך להגיד זאת למפקדו באופן אישי, ואז לסרב. הרבע האחרון מצהיר בגלוי כי הם בפירוש נגד כל סוג של סרבנות."
מי שעקב בעניין רב במיוחד אחרי הדיון היו גם בכירי צה"ל שמוטרדים בשבועות האחרונים מעוד ועוד דיווחים על חיילים שמצהירים על כוונתם לא להשתתף בפינוי. כך למשל, כמה עשרות חיילי ההסדר מגדוד לביא סירבו בחודש שעבר להקים אוהלים עבור מפקדת ההתנתקות ליד רצועת עזה. במקרה אחר חיילי הסדר מגבעתי סירבו להשתתף עם שאר חבריהם לגדוד בפינוי אנשי הימין הקיצוני שהתבצרו במלון מעוז הים בגוש קטיף. הם אף קיבלו פטור ממפקדם שלא רצה להתעמת איתם רגע
עם או בלי קשר, זרק הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ את הרמז הראשון על שעומד להתחולל כאשר אמר לתקשורת כי "הרבנים לא יוכלו ליהנות לאורך זמן מכל העולמות." אלוף במטה הכללי היה השבוע הרבה יותר ספציפי. "הרבנים מגלים חוסר מנהיגות כאשר לא קיבלו הכרעה קולקטיבית ובמקום זאת הם מגלגלים את האחריות כלפי החיילים. אם הרבנים לא ייצאו בקריאה ברורה נגד סרבנות, לא נשלח אליהם חיילים בשנה הבאה, בלי חוכמות."
גם האלוף שטרן נשמע תקיף מאוד נגד הרבנים שקוראים לסרבנות, במיוחד אלה שחתמו על גילוי הדעת. בשיחות בתוך צה"ל אמר כי הרבנים של ישיבות ההסדר חייבים להבין שהם לא עומדים בראש ישיבות רגילות. "מרגע שהם חתומים על הסדר איתנו יש לזה מחיר ואסור להם להתבטא בנושאים פוליטיים ובטח לא לקרוא לחיילים לסרבנות. הרבנים מנסים לפסוח על שני הסעיפים, אבל אנחנו לא נסכים לכך גם במחיר של פירוק הישיבות שהרבנים שלהן חתומים על גילוי דעת פומבי, אם זאת תהיה התוצאה." כאשר שטרן נשאל בתוך הצבא מה יקרה אם תופעת הסרבנות בכל זאת תהיה המונית, הוא הבהיר כי במקרה כזה צה"ל ישחרר מצבא קבע כל קצין סרבן ויעמיד לדין את כל חיילי הסדיר שיסרבו, לא משנה מה תהיה כמות המשפטים שתידרש.
על רקע דברי שטרן מתברר שבצה"ל כבר בוחנים דרכים משפטיות כיצד לא לאפשר לחיילים ללמוד כבר בשנה הבאה בישיבות הסדר שבהן מטיפים הרבנים לסרבנות. אבל עד שתלובן הסוגיה המשפטית, מוטרדים בכירים בצה"ל, וגם חלק לא מבוטל מהרבנים, מבעיה נוספת, דחופה: מה יעשו עם מאות מתלמידי ישיבות ההסדר שנמצאים בתקופת הלימודים ולא בפרק השירות הצבאי בקיץ הקרוב, אם הם ייקחו חלק בהפגנות הצפויות נגד ההתנתקות ואולי אפילו יתעמתו עם כוחות הביטחון. בצה"ל מבהירים כי בתקופת הלימודים
ה"ביינישים" (בני ישיבות ההסדר, בעגה הצה"לית) נמצאים אמנם בשל"ת (שירות ללא תשלום) ואולם הם חיילים לכל דבר. אם הם יתעמתו עם החיילים, מבחינת החוק היבש לא תהיה ברירה אלא לשפוט גם אותם.
למרות ההתמקדות במשבר עם רבני ישיבות ההסדר, הזרקורים בצמרת צה"ל מופנים לא רק לשם. לא פחות מכך מוטרדים מן המתרחש במכינות הקדם צבאיות, שכן חיילים המשרתים כיום ביחידות שונות בצה"ל מחכים למוצא פיהם של הרבנים שחינכו אותם, כדי לדעת אם לסרב בהתנתקות או לא.
המכינה הקדם צבאית הבולטת ביותר שחינכה מאות קצינים הממלאים כיום תפקידי מפתח בצה"ל היא מכינת "בני דוד" בהתנחלות עלי, שעל אם הדרך בין שכם לירושלים. המכינה ממוקמת בלב החלק הוותיק של היישוב והיא קומפלקס של מבנים שמעידים על תהליך התרחבותה: במרכז קרוואנים, שבהם הכל התחיל כבר בשנת ,1988 מסביב מבנים מאולתרים ולצדם עומד כיום גם בית אבן גדול שנבנה בכספי תרומות.
רב המכינה, אלי סדן, מסרב בעקביות לדבר עם התקשורת שאותה הוא מאשים בזדון, ואולם על משנתו בסוגיה הטעונה "נאמנותנו לתורה ולצה"ל" (סדר העדיפויות במקור) ניתן ללמוד מחוברת תחת השם הזה שניתן לקחת במכינה, אחרי שמשלשלים באופן עצמאי עשרה שקלים לקופה צמודה. את שער החוברת מעטר ציור של דגל ישראל, חלקו בצבע ירוק זית של צה"ל והחצי השני בצבעי הלאום, כחול לבן.
בחוברת, המבוססת על שיחות הרב עם תלמידי המכינה (תלמיד אחד מצוטט בה כמי שאמר לרב שעל רקע ההתנתקות צריך "לא רק לסרב לקחת חלק, אלא גם להחזיר את תעודת הזהות,(" מבהיר הרב סדן מצד אחד כי "סרבנות אינה דבר טוב ועידוד לסרבנות קבוצתית ודאי עלול לערער את אושיות הצבא והמדינה "... והוא יוצא באופן ברור כנגד השימוש בסרבנות כבנשק פוליטי. ואולם, מצד שני, לדבריו "לכל אדם נורמלי יש מערכת פנימית של מחויבויות ערכית ומוסרית, שקודמת למחויבות לצבא."
הרב סדן מזכיר לתלמידיו כי עומדות על הפרק שתי פסיקות הלכתיות עיקריות לגבי שותפות חיילים בהתנתקות - פסיקת הרב שפירא שקובע כי אסור לקחת בשום פנים ואופן חלק בהתנתקות, ופסיקת הרב אבינר שגורס מנגד כי אסור לסרב. "אין ספק שמצב זה, כשבנושא כל כך אקוטי אין תמימות דעים בין הפוסקים, הוא מצב קשה," מסכם הרב סדן, מבלי להבהיר לתלמידים באיזו פסיקה לבחור.
מה מבינים מזה התלמידים? אחד מהם אמר לנו השבוע תוך כדי עיון בספרי קודש כי "ממה שאני מבין מהרב, צריך למצוא דרך להתחמק ממשימת ההתנתקות." תלמיד אחר, מילואימניק שלומד בבית מדרש צמוד למכינה, אומר: "לי יש מילואים ב15- באוגוסט בגלל ההתנתקות - אבל לא נראה לי שאתייצב."
הרב סדן אינו היחיד שמשדר מסר עמום. גם ראש המכינה הגדולה ביתיר, שידועה בכך שהצמיחה טייסים רבים, אלוף-משנה (מיל(' משה הגר, לא הבהיר בפירוש לחיילים בוגרי המכינה כיצד לנהוג בהתנתקות. הוא עצמו אמר שכאיש מילואים יתקשה לקחת חלק במשימה ובחודש הבא הוא צפוי לשהות בחו"ל.
לעומתם, מסר ברור ומפתיע הגיע דווקא מהמכינה בעצמונה שבגוש קטיף. בראש המכינה עומד סגן-אלוף (מיל(' רפי פרץ, טייס מסוקים במילואים ובן כיתה של האלוף שטרן בישיבת נתיב מאיר. פרץ הבהיר לתלמידיו ולבוגריו כי הוא מתנגד בצורה הנחרצת ביותר לכל סוג של סרבנות.
גם בצה"ל אין תמימות דעים לגבי דרכי ההתמודדות עם עמימות הרבנים. האלוף שטרן נוטה לא "להתעסק" עם המכינות אלא לנהל חזית תקיפה רק מול רבני הישיבות המעודדים סרבנות בגלוי. לעומת זאת, אלוף אחר סבור כי אסור לוותר גם לרבני המכינות. "המסר העמום לא פחות מסוכן," הזהיר האלוף, "והוא מטיל על החיילים שנשארים מבולבלים עול עצום ולא מוצדק."
גורם ביטחוני אחר אומר כי מהעימות בין רבנים ובין מפקדים כולם ייצאו מופסדים. "צה"ל אמנם משדר קו תקיף, אבל האמת היא שאין לו כיום תחליף לתפקידים המרכזיים שממלאים החיילים הדתיים. אי אפשר בלעדיהם. מצד שני, הרבנים גורמים נזק עצום לחיילים ואם רבים מהם יישלחו לכלא או יפוטרו מקבע, הם ישלמו מחיר אישי כואב לטווח ארוך."
מרבית רבני ישיבות ההסדר סירבו השבוע לשוחח עם התקשורת על הסוגיה הטעונה. אחד הבודדים שהעז הוא הרב שרלו, מפקד פלוגה בעברו הצבאי, שנמצא בקבוצה שדוחה בתוקף סרבנות. "צבא צריך לציית לדרג מדיני אלא אם כן זו פקודה בלתי חוקית בעליל," קובע הרב שרלו. "במקרה הזה לא מדובר בפקודה כזאת. דווקא אנחנו כציבור דתי שטוען שכולם צריכים לאכול כשר או להימנע מאכילת חמץ בפסח, למשל, לא יכולים להגיד שרק השמאלנים יבצעו את משימת ההתנתקות. אני מדמה את המצב למשאית שתקועה על הפסים כאשר רכבת ההתנתקות דוהרת לכיוונה במהירות עצומה. למרבה הצער, המשאית מייצגת את ישיבות ההסדר שיספגו את המכה הכי קשה," הוא אומר.
בשבוע הבא ייפגש הרמטכ"ל, בנפרד, עם קבוצות של רבנים מהמחנות השונים, אבל כל הצדדים מעריכים כי הסיכויים למצוא פתרון למשבר עוד לפני ההתנתקות הם נמוכים מאוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
