אופנת סג"ל: כתום
עוד זווית על תוכנית ההתנתקות
באמצע שנות השמונים דרשה פיה ממשולם תפקיד ראשי בברודוויי. מבוקשה ניתן לה. תפקיד אנה במחזה "יומנה של אנה פרנק". בפרמיירה עלתה פיה והפגינה כשרון משחק של פורמייקה. אלו היו השעה וחצי הכי ארוכות בחייהם של הצופים. כשהגרמנים פרצו לבמה, הקהל הניו יורקי החל צורח בספונטניות: "היא בעליית הגג, היא בעליית הגג".
מעבר לקשר הקלוש לשרון, מה שאני בעצם מנסה לומר זה די. נקעה נפשי מאיור פיוטי של החורבן הקרב, מאזהרות רוויות פאתוס, מציטוטי נביאינו. אנחנו עם טיפש אז בואו נקצר תהליכים. אנחנו לא בדרך למלחמת אחים, אנחנו כבר מחנים את הרכב.
תחושת החורבן התחזקה לאחר טלפון שקיבלתי בערב שבת. צרוד, נושם בכבדות, סיפר לי המטלפן כי הוא נביא בשליחות האל וביקש להעביר דרכי אזהרה. מצחקק תיאר באוזני את האימה ומבעד לטלפון שמעתי מערכת כריזה של בית חולים.
ביוון העתיקה המשוגעים חיו מחוץ לעיר. כשפרצה מגיפה היו סוקלים אותם למוות בטקס טהרה שנקרא פרמקוס. מכאן פרמקולוגיה, רוקחות. משוגעים נחשבו בעלי כוחות מיוחדים. המטלפן שלי ודאי נעזר בקסמי הרוקחות הפסיכיאטרית, אני לא בטוח לגבי יכולת החיזוי שלו. מצד שני, עם עבר פלילי ושסוע כשלנו, לא מיהרתי לבטל את דבריו.
מיום שקמנו כעם, אנו עסוקים בתגרה אינסופית ובתווך נופשים בפגרה המשמשת כהכנה טקטית מוסרית למימוש תאוותנו לריב אחים. מקין והבל עד לסזון, מיוסף ואחיו לבגידת השומר בניל"י. רשימה חלקית: פילגש בגבעה, שאול ודוד, רחבעם וירבעם. חשמונאים ומתייוונים, צדוקים ופרושים. רציונליסטים ומיסטיקנים. חסידים ומתנגדים. חרדים ותנועת ההשכלה. מפלגות פועלים ורוויזיוניסטים. אלטלנה, גרינצווייג, רבין. בום.
אני מהרהר בבוקר שאחרי. אני מציע גם לכם. זה יהיה בוקר מחורבן. נתקשה להביט אחד לשני בעיניים. מיום ליום התמונה מתבהרת, לא עוד מהלך היסטורי אלא אירוע מכונן, מיתי.
השלכות ההתנתקות ירחיקו לכת, הרבה מעבר לטווח הקאסם. כבר עתה האיבה חורגת מתגרת בחירות רגילה. מתוך העימות עולה אמת עמוקה. אמת מודחקת. זהו שבר שאינו פוליטי אלא נפשי בעיקרו. מקורו בבסיס הזהות הדתית, העדתית והתרבותית שעל פיה כל שבט מגדיר את עצמו. ככל שאנו מתקרבים לשעת השין אנו נשאבים חזרה לעמדות המוצא שלנו.
אבי הפיזיקה המודרנית, סר אייזיק ניוטון, אמר: "אם ראיתי רחוק מאחרים זה בגלל שעמדתי על כתפי ענקים". ניוטון היה ציני, למרות שמטומטמים מבקשי רושם מעלים את הציטוט כמיזם הוקרה של ניוטון לחוקרים לפניו. ברשותכם פרפרזה עליו. אם לא ראיתי רחוק כמו אחרים זה בגלל שענקים עמדו לי על הכתפיים. יותר משניתנו לי סיבות הגיוניות לתמוך בתוכנית ההתנתקות נכנעתי לעדר הקרנפים הדוהר, לקונצנזוס הצבוע ובעיקר לחולשתי הגדולה - אהדתי לראש הממשלה.
כאן המקום להכות על חטא. טעיתי. האהדה לשרון גרמה אצלי לעיוות קוגניטיבי ומוסרי.
באותה מידת מחויבות שבה הגנתי על שרון ועל משפחתו בזמן שהתקשורת שתתה להם את הדם בקשית, כך הגנתי על תוכנית ההתנתקות. אני, שסיקרתי את מערכת הבחירות האחרונה בצוותא עם עמיתי בעז גאון, ושמעתי את שרון במו אוזני לועג לתוכנית מצנע לנסיגה חד צדדית, ביצעתי פליק פלאקים לוגיים כדי לבנות סנגוריה מפותלת על ההפרה הבוטה של מצעו. התעלמתי מהמציאות, מהעובדה שראש הממשלה נהג בדמוקרטיה בגסות לאורך כל הדרך. מההבטחות שהפר ועד להתנגדותו העיקשת לפרק את המתח באמצעות משאל עם. נדמה היה לי שהתוכנית מעוגנת במחשבה עמוקה וברציונליזם פרגמטי.
אך ככל שהזמן התגלגל אל נקודת האל-חזור מצאתי את התוכנית חסרת תוחלת ומנוגדת להיגיון. השאלה אם שרון הגה את התוכנית כמאמץ לבלום את החקירות נגדו אינה רלוונטית, אלא השפעת התוכנית על המציאות ההיסטורית.
אם אכן, כדבריו, תוכנית ההתנתקות החד צדדית נובעת מתוך רצון לחזק את המדינה היהודית מבחינה דמוגרפית, הרי שמדובר בניצחון חשוב של הפלשתינים. היום גוש קטיף, בעוד 20 שנה אותם תנאים יחולו על הגליל, שלא לדבר על הנגב, שכבר כעת הפך לאקס טריטוריה בבעלות בדואים פורעי חוק.
אם מדובר בקיצור תוואי ההגנה, הרי שלא ברור מדוע נכללו בעסקה יישובי צפון הרצועה הקרובים יותר לאשקלון מאשר לעזה. החזרה לקווי 67' היא כמו חוקי שש-בש, נגעת - נסעת.
אין בדעתי לטעון כי ההתיישבות ברצועת עזה לנצח תשכון. אני תומך בפשרה טריטוריאלית וחושב שהכיבוש מזיק ומשחית, אלא שפשרה היסטורית חייבת לנבוע מלב הסכסוך היהודי-ערבי ולא כתהליך שכל כולו קוסמטיקה זמנית מבית וייסגלס.
הדיון אינו טריטוריאלי וגם לא בטחוני אלא מהותי: מה צופן העתיד לריבונות היהודית בארץ ישראל?
התנתקות חד צדדית מעזה היא חלק מפאזל. האיום הדמוגרפי אינו מסתיים בקו הירוק. מבלי לבצע חילופי שטחים וחילופי אוכלוסייה, גורל ישראל כמדינת הלאום הישראלי ייחרץ. ללא הפרדה אתנית בין העמים צפויה לנו מלחמת כל בכל, שלעומתה המלחמה ביוגוסלביה היא פרק ב"טלטביז".
כבר היום רבים מאנשי השמאל מדברים ברי"ש גלי על מדינת כל אזרחיה, מדינה חילונית דמוקרטית. ההתנתקות בצורתה הנוכחית מקדמת את הלאומיות הפלשתינית ונוגסת בזו היהודית. התסריט שלהם מבהיל. ישראל תחזור לקווי 67' ובתוך דור וחצי תתפרק ממהותה היהודית הגזענית לשיטתם ותהפוך למדינה דו לאומית. מחד, מדינה פלשתינית נקייה מיהודים, מאידך, מדינה מעורבת.
לפני שבועיים התקיימה בעכו תהלוכה לזכרם של שלושה פורעים מהטבח בחברון בתרפ"ט.
בחיפה צרחו מפגינים ערבים ויהודים לעבר השוטרים: "חייבר חייבר יא יהוד" (הנביא מוחמד הונה באופן נבזי את שבט חייבר היהודי וכבשו). המעצב דוד טרטקובר הכין תשובה לסרט הכתום. חולצה עם הדפס של השטחים הכבושים. כמה נאור, כמה יפה מצדו. הבעיה היא שכשהפלשתינים מציירים מפה של המדינה שלהם היא לא נראית כמו הכתם שלו. שיחה אמיתית עם פלשתיני תגלה איך הם באמת רואים את מדינת ישראל, מדינה צלבנית שדינה להיעלם.
תחושת הניכור והאובדן שיחוש השבט היהודי לנוכח מעשים המביאים לקצה של הריבונות היהודית תגבר. כרבים וכטובים גם אני איני רואה בישראליות או בתרבות הישראלית תחליף לזהות היהודית שלי. במידה ותוכנית השמאל תתממש וישראל תהפוך למדינה חילונית-דמוקרטית-דו לאומית, הרי שהשבט היהודי, זה שרבים מבניו תולים היום את הסרט הכתום, ידרוש הגדרה עצמית. מה שנכון ומוסרי עבור הלאום הפלשתיני החדש ודאי נכון גם לעם העתיק. האם מישהו מתכונן לתרחיש כזה? שלוש מדינות לשני עמים?
ואף על פי כן, עם כל הכעס על המעשה האווילי והזדוני, הרי שאנרכיה ומלחמת אזרחים אינם פתרון. שלמות הארץ אינה גוברת על שלמות העם. אל לה למחאה לעבור לפסים אלימים. חוששני שההתנתקות תקרה. למרות הכאב העצום נתגבר ונתכונן לקרב האמיתי, הקרב על קיומה של שמורת הטבע היהודית.
בשיא רדיפות הסזון כתב מנחם בגין, מפקד האצ"ל, אדם הגון בעל נפש אצילה את הדברים הבאים: "לא נלך למלחמת אחים. בשום תנאי ולמרות כל הפרובוקציות. יהיה מה שיהיה, חיילינו לא ירימו את נשקם נגד יהודים יריבים. הם לא יעשו זאת, לא מפני שהם מצדיקים את הרדיפות עליהם אלא מפני שראייתם היא עמוקה מזו של יריביהם. ראייתם היא היסטורית ולא כיתתית. ופרספקטיבה היסטורית זו דורשת למנוע בכל מחיר, אף במחיר הקורבנות היקרים ביותר, אף במחיר 'החיסול', מלחמת יהודים ביהודים בכוח הנשק העברי... ידע העם: בשום תנאי לא נרים נשק נגד יהודים יריבים".
(מנחם בגין, "חירות", ל"ט, 3.12.44, א' כסלו תש"ה).
segal199@012.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
