 |
 |
|
|
|
|
|
|
| ניר בומס חזר מודאג מוועידת ה-OSCE בנושא האנטישמיות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביזמת הממשלה הגרמנית כונסה בשבוע שעבר הוועידה של הארגון לשיתוף פעולה בטחוני וכלכלי באירופה, ה-OSCE, בנושא האנטישמיות בקורדובה, ספרד.
הארגון, שבו חברות 55 מדינות, נוסד ב-1975 במטרה לסייע לבניית אירופה דמוקרטית וסובלנית יותר. במשך 30 שנה פעל הארגון בנושאי זכויות אדם, שיתוף פעולה כלכלי ותמיכה בדמוקרטיות החדשות באירופה. לפני שלוש שנים, לא מעט בזכותם של מספר ארגונים יהודיים, אירח הארגון את הוועידה הראשונה מסוגה שעסקה בנושא האנטישמיות, נושא שנידון לראשונה בנפרד מנושאי גזענות או שנאת זרים.
הוועידה, שהתכנסה בוינה, אמנם לא הצליחה למשוך אליה רבים מנציגי הארגון לשיתוף פעולה – ובכללם מארח הוועידה, קאנצלר אוסטריה, שאף לא טרח לשלוח נציג מטעמו. אבל היא הצליחה להעלות את תופעת
האנטישמיות לסדר היום האירופי, כנושא הדורש טיפול באמצעי חקיקה, חינוך ואכיפה.
בווינה, שר החוץ הגרמני, יושקה פישר, הודיע על נכונות ממשלתו לכינון ועידת מעקב בברלין – לשם הגיעו מעל ל-20 שרי חוץ, ובכללם מזכיר המדינה האמריקני. הצהרות הוועידה בברלין כללו גם התחיבויות פרטניות של שרי חוץ ונציגי מדינות לפעולות בנושא האנטישמיות, בהם יישום תוכניות חינוכיות, ציון יום זיכרון לשואה ב-27 בינואר, הקמת מנגנוני מעקב לפיקוח על תופעת האנטישמיות ומינויו של שגריר מטעם הפרלמנט הגרמני, שתפקידו לדאוג ליישום המלצות ועידת ברלין במסגרת ארגון ה-OSCE.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
צלבי קרס טריים
|
|
|
 |
|
|
|
השנה התכנסה הוועידה השלישת בנושא אנטישמיות בספרד, ארץ בה מהווים 20 אלף היהודים שגרים בה רק כ-0.1% מאוכלוסייתה. מספר העומד ביחס הפוך לגילויי האנטישמיות שקיימים במדינה. בשנה האחרונה מצאו את דרכן לכל העיתונים המרכזיים בספרד כתבות וקריקטוריות אנטישמיות, שכללו השוואות בין הכיבוש הישראלי לזה הנאצי, קריאות למותו של שרון ולחיסולה של מדינת ישראל.
בנוסף, צלבי הקרס הטריים שנמצאו ברחובות קורדובה, העיר העתיקה והיפה ששימשה בעבר כבירתה של אחת מהקהילות היהודיות שהרמב"ם היה רק אחד ממנהיגיה, שימשו גם הם כתפאורה נאותה לדיון בנושא האנטישמיות הגוברת באירופה.
הנתונים על גילויי האנטישמיות באירופה, נתונים המגיעים ממספר מכוני מחקר, ועידות ממשלתיות (אמריקניות ואירופיות) וארגוני חברה אזרחית המתעדים תקריות אנטישמיות, חושפים מציאות מדאיגה של תופעה ההולכת וגדלה בממדיה.
מאז 1989 גדל מספר האירועים האנטישמיים שנרשמו פי שישה. אירועים כגון חילול בתי קברות, שריפת בתי כנסת וגם תקיפה פיזית של יהודים התרחשו לראשונה זה שנים בארצות כגון צרפת, בלגיה ואנגליה.
סקר דעת קהל שפורסם לאחרונה, חשף כי 40% מהאירופים מאמינים ששואה שנייה הינה אפשרות ממשית. סקר נוסף, ששוחרר על ידי הליגה נגד השמצה, חשף כי 20% מהאירופים עדיין משוכנעים שהיהודים אחראים למותו של ישו; 32% משוכנעים שליהודים יש יותר מידי כוח בעולם ו-43% מאמינים שהיהודים נאמנים לישראל יותר מאשר למדינה בה הם חיים.
האנטישמיות באירופה, שבשנים האחרונות כונתה גם ה"אנטישמיות החדשה", שמה לה את ישראל כמטרה, ומנוצלת על ידי גורמים אנטי-ישראלים לקידום המאבק בזירה הפוליטית. דינמיקה חדשה זו, המובלת על ידי גורמים איסלאמים באירופה, נתפשת כרגישה ביבשת שעדיין לא מוכנה לקשר בין הסיבה למסובב, ומעדיפה לקשור את המלחמה באנטישמיות לתופעות רחבות יותר כגון זכויותיהם של מיעוטים או שנאת זרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאן מתקדמים?
|
|
|
|
|
|
|
לצד הנתונים המדאיגים, יש לציין את חשיבותו של התהליך והשפעתו האפשרית על המלחמה באנטישמיות באירופה. החדשות הטובות הן – והם אכן טובות – הינן שהאנטישמיות שוב נמצאת על שולחן הדיונים באירופה. לאחר זמן ונסיונות לא מעטים של התחמקות, האירופאים שוב מכירים בקיומה של האנטישמיות כשמנהיגים אירופאים התחייבו רשמית ופומבית לפעול למיגור התופעה. החדשות הרעות הינן שהצהרות מנהיגים אינן מספיקות ושהמומנטום למלחמה באנטישמיות מצטייר כנחלש ומחוויר לאור המציאות.
אין ספק שהאנטישמיות הינה תופעה שממדיה מצריכים פעולה נחרצת מצד אלה החרדים לא רק לשלומם של יהודים באירופה אלא גם לדמותה של אירופה בכלל. אין גם ספק שהזירה הדיפלומטית והעבודה מול ראשי מדינות, ארגוני חברה אזרחית, וערוצי חקיקה הינה זירה מרכזית בה יש לפעול על מנת לטפל במימדיה השונים של תופעת האנטישמיות.
אלא שלמרות המאמץ והמשאבים העצומים שהושקעו על ידי ארגונים יהודיים בעולם למלחמה בתופעה, ובכללם כינוס הוועידה בשבוע שעבר – לא ברור האם המאבק באנטישמיות נמצא במסלול חיובי של התקדמות.
מעבר לקונגרס היהודי העולמי, ששלח משלחת מכובדת ובינלאומית לאירופה, בלטו בחסרונם ראשי הארגונים היהודיים הגדולים, ובכללם הליגה נגד השמצה וועידת הנשיאים, מנושאי הדגל של המאבק באנטישמיות.
עוד בלטו בחסרונם, שרי החוץ של צרפת וגרמניה, שביטלו את ביקורם ברגע האחרון והורידו את רמת העניין בוועידה. הנציג הישראלי הבכיר ביותר, הרב מלכיאור, הצליח להגיע ברגע האחרון לאחר שהובן שישראל לא תשלח נציג בדרג גבוהה יותר.
למרות התקדמות ניכרת במספר נושאים, בעיקר בתחום החינוך, נכשלה הוועידה בהסכמה על נושאים בסיסיים, החל מהגדרת תופעת האנטישמיות וכלה בניהול המנגנון המופקד על דיווח ויישום ההמלצות שהתקבלו בנושא בועידות קודמות.
פרופסור ויסקירסן, הנציג המיוחד לנושא האנטישמיות שמונה על ידי אבש"ה (ארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה), אמר שלצערו אין הוא מסוגל להביא את ההצהרות לידי מימוש והוא חושש שההתחיבויות שהתקבלו בברלין או בקורדובה ישארו על הנייר בלבד.
דומה שהתפתחויות אלה צריכות להעלות מספר סימני שאלה בקרב אלה המופקדים על קביעת אסטרטגית המאבק בתופעת האנטישמיות. האסטרטגיה הקיימת, שעיקרה עבודה דיפלומטית מול ארגונים בינלאומיים, ממשלות ומדינות – עבודה המתבצעת בעיקר בסדרות של ועידות ופגישות המניבות בעיקר הצהרות לא ממומשות – צריכה להיבחן מחדש.
תופעת האנטישמיות הינה חמורה מספיק כדי לכנס את הארגונים הפועלים בעניין יחדיו על מנת לתאם את פעילותם בזירות השונות. ניתוק תופעת האנטישמיות מתופעות דומות של גזענות ושנאת זרים צריך להיבחן גם הוא היות והצגת נושא האנטישמיות בהקשר רחב יותר יוכל, אולי, להביא גורמים נוספים לשולחן שיסכימו לפעול גם בזירה המעניינת אותנו. חז"ל הזכירו לנו שחוכמה נמדדת במעשה ולא בדיבור – וזאת למרות הנטייה לחגוג נצחונות פוליטיים על בסיס הצהרות דיפלומטיות בהן ניתן לנפנף למצלמות. הצהרות הוועידות, כך נראה, ימשיכו לשגשג לצל האנטישמיות באירופה המשגשגת עוד יותר. חילות המלחמה באנטישמיות כדאי שיבדקו את מעשיהם לפני שהשגיהם יתעופפו כמו חולות ברוח.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | סגן נשיא המרכז לחקר החופש במזרח התיכון, עיתונאי ופרשן פוליטי, חיפאי גאה וסטודנט לדוקטורט בשעות הפנאי | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
