 |
מניתוח תוצאות ההתפקדות למפלגת העבודה במפקד האחרון, עולה כי המגזר הערבי הוא הגדול ביותר. עשרות אלפי מתפקדים ערבים השאירו את כל שאר מתפקדי המפלגה (בסה"כ כ-120 אלף ) מאחור. משמע, הערבים הם הכוח המשמעותי ביותר במפלגת העבודה היום. הם הקובעים העיקריים של רשימתה וסדר יומה.
כאשר פורסם כי לליכוד מתפקדים אנשי ימין דתי-לאומי - הפייגלינים - זעקה התקשורת. "הפייגלינים משתלטים על הליכוד", זעקו כותרות. "סכנה", "משיחיות", "הימין הקיצוני בליכוד", ועוד . וכעת? לכל היותר מדווחים בנון-שלנטיות על "דאגה במפלגת העבודה".
ובכל זאת, חקר הנושא מעלה הבדלים רבים ההופכים את ההתפקדות הערבית לגרועה ומסוכנת הרבה יותר מאשר זו הפייגלינית. ראשית, פייגלין בא מעצמו. הוא ניצל פרצות בחוקת הליכוד, והסתנן פנימה ביוזמתו. בשל היותו חיצוני למפלגה, כוחו שולי. לעומת זאת, במפלגת העבודה הפוקדים עובדים בשירות ראשי המפלגה עצמם. השרים והטוענים לראשות הכתר מחויבים ישירות למתפקדים החדשים.
גם הכמות עושה כאן הבדל גדול. לפייגלינים כוח קטן - כשלושה אחוזים בלבד, לעומת כעשרים אחוזים ומעלה של מתפקדים ערבים.
ועוד נקודה חשובה: בעוד שהתפקדותם של הפייגלינים חוקית, במפלגת העבודה נחקרים כעת חשדות לעברות פליליות בהתפקדות, וכבר נפסלו טפסים מזויפים רבים.
וישנו גם הבדל מעניין נוסף. חשיפת התרמית הפייגלינית נעשתה ע"י אנשי ימין מודאגים (וכותב שורות אלו ביניהם). הימין פעל כאן ביושר ובהוגנות. ללא תירוץ תירוצים, ללא קשקושי "זו זכותם", ללא אפולוגטיקה תבוסתנית וללא הסתרה וכחש. בניגוד לכך, משל האתרוג של העיתונאי איש השמאל, אמנון אברמוביץ', עובד היום שעות נוספות. השמאל, התקשורתי והפוליטי,מנסה לגונן על מפלגת העבודה,ולא מרעיש עולמות על גניבתה בידי מגזר לא-ציוני, ועל הקיצוניות השמאלנית המסוכנת שהיא נגררת אליה.
והיא בהחלט נגררת. שמעון פרס, למשל, על-פי מצוות עניי עירך אחרונים, מתרוצץ בעולם כדי לגייס כספים דווקא לערביי עזה - סכום מכובד של מאה דולר לחודש. שר הפנים אופיר פינס מצדו מפלה לרעה, מבחינה תקציבית, עיריות ורשויות יהודיות לטובת ערביות, ובנוסף, מפשיר לרשויות ערביות קרקעות בסיטונות - זאת בניגוד לתוכניתו להכריז על ניצנים כשמורת טבע, על-מנת למנוע ממתיישבי חבל עזה המפונים לגור שם. שרי העבודה גם יוצאים נגד התיקון לחוק האזרחות, שטעמיו הביטחוניים ידועים,וזאת בזמן שמערכות הביטחון מזהירות מפני אינתיפאדה אלימה נוספת, הקרבה לאחר ההתנתקות.
לנוכח התנהלות שכזו,עשוי מאן דהו לתמוה,אולי בכל זאת הביקורת על מתפקדי ופוקדי מפלגת העבודה מוטעית מיסודה. אולי בכל זאת יש התאמה בין מצעם של "המתפקדים החדשים" למצעה של העבודה.אבל זאת לא משום שערביי ישראל שינו את העדפותיהם, אלא משום שנדמה כי מפלגת העבודה, בנדידתה הבלתי פוסקת שמאלה, מאמצת כיום את מצע ערביי ישראל.
|
 |
 |
 |
 |
|
|