 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: לאן נעלמה העי"ן? |
|
|
|
| לפתע פתאום בסתיו, מצא חולה האלצהיימר את מותו לאחר מעשה קונדס שעשה בניאגרה. האם זה פתגם? שאלות ותשובות (חלק ב') |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יעקב
שואל: מה מקור הביטוי "מצא את מותו"? נראה לי כי הביטוי מתאים רק למי ששולח יד בנפשו, ואילו לכל השאר, ההולכים לעולמם, יש לומר: "המוות מצא אותם".
הביטוי קיים בצרפתית: il a trouver la mort, ומתייחס בעיקר לתאונות דרכים, מוות במפולת שלג וכדומה. דווקא בעברית המקראית אפשר למצוא את הרעיון שמציע יעקב כמו בפסוק "את כל התלאה אשר מצאתנו" (במדבר כ', י"ד).
יעקב נווה שואל: מה מקור המילה קונדס?
הרבה מילים נשפכו על מקור המילה. היא קיימת בתלמוד אך במשמעות מוט עץ, בהשפעת המילה היוונית קונטוס. במשמעותה כמעשה ליצנות היא צצה בתקופת ההשכלה ונזכרת לראשונה ב"ספר הקונדס" משנת 1824. יש קושרים אותה ל-Kundys הפולנית (כלב פודל) ויש חוזרים אל קונטוס. החוקר חיים אהרונוביץ' חוזר לתלמוד, אך דווקא אל יין קונדיטין (או קונדיטון), יין מתובל בדבש ובפלפלים, הנובע מהפועל הרומי Conditus. על פי פירוש זה היין המפולפל התגלגל למעשה שובבות.
סוזן בל שואלת: האם המילה ניאגרה (קופסת המים מעל האסלה בבית שימוש) באה מ-Niagara Falls? אם כן, האם יש מילה בעברית עבור אותה קופסה?
השם העברי לאותה קופסה הוא "מכל הדחה". ניאגרה היא שם המכל הגבוה משנות החמישים שממנו ירד צינור אל האסלה לאחר משיכה בחבל או בשרשרת. על המכל היתה חרוטה המילה ניאגרה, ככל הנראה שם החברה שייצרה אותה, ונפילת המים לאסלה אכן מזכירה לבעלי דמיון מפותח מפל מים גועש.
מיכל שואלת: האם כבר קיימת מילה בעברית המתארת את מחלת האלצהיימר?
אין למחלה זו שם עברי, אך היא נחשבת גילוי מתקדם של שיטיון.
דנה פיק שואלת: האם בעברית יש מילה שמשמעותה to floss, כלומר, להשתמש בחוט דנטלי?
גם הספרות וגם רופא השיניים שלי מאשרים שאין מילה מקבילה, אלא אומרים: "לנקות עם חוט דנטלי".
יורם ויינברג שואל: על מי שנוהג באפליה על רקע גזעי אומרים שהוא גזען והתופעה נקראת גזענות. באנגלית יש סיומת ism לתופעות האפליה האלו, כמו ,Racism Sexism, Agism. איך קוראים לכל שאר התופעות הללו בעברית?
הסיומת המקובלת המקבילה ל-ism במקרים אלה ואחרים היא "(קמץ)+נות", והיא מציינת את מי שמחזיק באופן קיצוני בעמדה שנויה במחלוקת. מכאן גזענות, מיננות (Sexism), לאומנות (Nationalism), שמאלנות ועוד. קיימת סיומת "(פתח)+ן" לבעל עמדה אשר זכורה גם מ"פשיסטן", דווקא מהימים שבהם הפשיזם נתפש כאידאולוגיה לגיטימית ולא זוהה עם הנאציזם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
מנחם קוזלובסקי שואל: המילה פתגם מופיעה במגילת אסתר בפעם היחידה במקרא במשמעות של צו מלכותי. מתי חודשה המילה במשמעותה בת ימינו? ובנוסף, לכבוד האפיפיור החדש: מה מקור השם ותיקן?
השימוש העכשווי ב"פתגם" התפתח מהשימוש המקראי והרחיב משמעות לאמירה כללית בתקופת ההשכלה. אליעזר בן-יהודה כבר כותב במילונו כי פתגם "נהוג בספרות ובדיבור במשמעות ביטוי או משל". Vaticanus הוא שם הגבעה ברומא שעליה ניצב הותיקן. Vatic באנגלית ובלטינית פירושו בעל תכונות נבואיות. בדיחה לשונית טוענת כי Anus היא סיומת התחת, אך תפקיד הסיומת ככל הנראה מהוגן יותר.
יהל שואל: מהו המקור למילה סתיו בפרט, ולשאר העונות?
המילים הן שמיות עתיקות וקשורות לחקלאות. חורף קשור לעונת האסיף (בערבית: ח'ריף, אסיף). סתיו קשור על פי שפות שמיות אחרות לגשמים ולהשקיה, ולכן ייתכן שבעברית התחלפו הסתיו והחורף. קיץ פירושו ברוב השפות השמיות התקופה החמה, אך גם זמן הבשלת התאנים. אביב נגזר מ"אב": צמח רך ורענן.
יעוד גונן שואל: "פגשתי לאחרונה בחוזה משפטי במושג שהתמיהני: "להמחות", במובן של להעביר זכויות. זאת מנין?
מקור המילה תלמודי. המחה פירושו העביר כתב פקודה לאחר כדי שישולם הסכום המגיע לו. מכאן המילה "המחאה", שפירושה גם במשמעות המקובלת צ'ק, אבל גם העברת זכויות (Assignment).
אלישע פרוינד שואל: מה המקור הביטויים "כרסה בין שיניה" ו"שיני חלב"?
מקור שני הביטויים בתלמוד. במסכת ראש השנה (ב' ח') עוסקים בעדויות שאינן מתקבלות על הדעת מבחינת לוח הזמנים ורבי דוסא בן הרכינס תוהה: "עדי שקר הן! היאך מעידים על האישה שילדה ולמחר כרסה בין שיניה?". במכילתא דרבי ישמעאל עוסקים בפסוק מספר דברים האומר שמי ששובר את שן עבדו חייב לשלחו לחופשי: "שומע אני אפילו הפיל שן של חלב; תלמוד לומר העין, מה העין שאינה יכולה לחזור אף השן שאינה יכולה לחזור". כלומר , אפילו שן החלב המתגלגלת בשן בשר היא עילה לשחרור העבד.
גילת שואלת: בביטוי "לפתע פתאום" שורש המילה "פתאום" הוא פ.ת.ע. אם כך, לאן נעלמה ה-עי"ן?
אין ביטחון מלא ששורש המילה "פתאום" הוא פ.ת.ע. אך זו ההנחה המקובלת. חילופי אל"ף בעי"ן קיימים כבר במקרא, כמו בספר עמוס: "מתאב אנוכי את גאון יעקב" (ו',ח'), במקום "מתעב".
דב שגיא: מדוע חייבים להדביק תואר "נאמן" ליועצו, עוזרו, נהגו ומזכירתו של האח"מ? שיסתפק בנאמנות אשתו.
"נאמן" במשמעות מיופה כוח נפוץ מאוד בספרות ימי הביניים ובספרות השו"ת (שאלות ותשובות). בעיקר בצירופים "נאמן הקהל" או "נאמני המלך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הותיקן. תכונות נבואיות צילום: רוטירס
|
|
|
|
|
|
|
סיפורי ביטויים 1
|
|
|
|
|
|
|
על כרעי תרנגולת
תגובות לסיפורי אברהם שטאל ("הזירה הלשונית" 1.4 ו-15.4).
אילן בלומנטל כותב: "למיטב ידיעתי השימוש האינטנסיבי ביותר בביטוי "על כרעי תרנגולת" נעשה באגדות עממיות ממזרח אירופה העוסקות במכשפה נוראית בשם "בבא-יאגא", החיה באזורים האפלים של היער. ביתה ניצב שם על כרעי תרנגולת.
סימה כותבת: "ביחס לביטוי "אכל קש", בגרמנית רווח הביטוי "טיפש כמו פרה" לתיאור הטיפש האולטימטיבי ועל כך מספר הסיפור הבא: יהודי נוסע בעגלה ביער. רואה אישה יפהפייה. היא רוצה לפתות אותו, אבל הוא לא רוצה לעבור עבירה. הוא בורח מפניה על נפשו, מגיע לרבי ושואל את הרבי מה לעשות. "ראיתי אישה יפהפייה, היא פיתתה אותי, ברחתי מפניה. איך לכפר על הדבר הנורא הזה?". מסתכל הרבי על היהודי שהחמיץ את הזדמנות חייו ועונה לו ביידיש: כיוון שאתה טיפש כמו פרה - אז תאכל קש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיפורי גולשים 2
|
|
|
|
|
|
|
אלוהים אדירים
הגולש בני ברקי כותב: "גרסה קרובה לסיפור על "אלוקים אדירים" שמעתי בעירי, בני ברק, כשהמאבק בין הרב שך לרבי מלובביץ', על רקע המשיחיות בחב"ד, היה בשיאו.
הרבי מלובביץ' והרב שך נפגשים. לובביצ'ר: 'למה אתה רודף אותי?'. הרב שך: 'כי אתה אומר שאתה המשיח'. לובביצ'ר: 'ואני באמת המשיח'. הרב שך: 'מי אמר לך?'. לובביצ'ר: 'הקב"ה בכבודו אמר לי'.
הרב שך: 'אני?! מעולם לא אמרתי דבר כזה!'.
גולש נוסף באותו עניין: "סיפרו על דה גול שיום אחד הוא ואשתו הגיעו הביתה אחרי יום מפרך ואשתו אמרה:'או, אלוקים, כמה שאני עייפה'. אז דה גול ענה לה: 'יקירתי, בבית את יכולה לקרוא לי שארל'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלבולים
|
|
|
|
|
|
|
להוריד לו את הכובע
רם אזרח מביא סדרת בלבולי ביטויים ששמע וראה.
את המשפט הזה אמרה היום מישהי רק מחמת בלבול קל: "...ועל זה אני מורידה לו את הכובע!".
את המשפט הבא אמר היום מרואיין ברדיו: "...רוצים להוסיף עוד קובייה למגדל הקלפים...".
ואת הבלגן הזה מצא אזרח ב-ynet: "אמיל מכס, תושב קיסריה, נעצר (בחשד להונאה) ;...בנוסף חשוד מכס כי הסיר את מדבקות המשלוח לארץ". ב-ynet עלו על התקלה והידיעה תוקנה: "החשוד הוא צבי ברייטנר, עמיל מכס במקצועו".
קובי ניב מביא ציטוט נאה מה"דה מארקר" של פסח. מדברי נתניהו: "היא בדיוק קיבלה ארגז של דברי אוכל לחג, קמחא דה פסחא". למען הסר ספק מופיע הביטוי שוב אחרי כמה שורות. ועל כל אלה נאמר, קמחא דה מארקר, פסחא דה וויינט ושאר עיתונים נכבדים, מה קורה לעורכים הלשוניים שלכם?
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
