 |
/images/archive/gallery/264/036.jpg ילדים בבית ספר.
צילום הדמיה: אי-פי  |
|
|
|
|
|
|
| תוכנית חדשה של משרד החינוך אמורה לקדם תלמידי
חינוך מיוחד ולעודד אותם לגשת לבגרות, ע''י אבחון
בנפרד לכל אחד. "אין יותר יחס כאילו אינם מסוגלים" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחת ממילות הקסם החדשות של משרד החינוך היא "סטנדרטים": קביעת רף הציפיות מכל תלמיד במערכת החינוך, בכל השלבים והתחומים, מתוך תפישה כי הגיעה העת להגדיר סוף-סוף מה כל תלמיד אמור לדעת. המדיניות החדשה הזו מתחילה כבר בגן הילדים, ממשיכה בבתי-הספר היסודיים ותושלם בעתיד הלא רחוק גם בכיתות העליונות של התיכון.
עד כה פורסמו סטנדרטים בשורה של נושאים, ביניהם אוריינות, מדע וטכנולוגיה וקליטת תלמידים-עולים. כעת מתברר כי השינוי רחוק מלהסתיים: בחודשים האחרונים עובדים במרץ גם על התאמת הסטנדרטים לתלמידי החינוך המיוחד.
כיום לומדים כ-44.5 אלף תלמידים במסגרות של החינוך המיוחד (אגב, כמעט כמחציתם לומדים במסגרות המשולבות בבתי-ספר רגילים). מגוון הלקויות הוא רחב ביותר: תלמידים עיוורים וכאלה הסובלים
מבעיות התנהגותיות, בני-נוער שאובחנו כבעלי פיגור קל, בינוני וקשה, חולים בשיתוק מוחין, אוטיסטים ועוד.
לפי התוכנית החדשה, המתפרסמת כאן לראשונה, יעברו כל התלמידים האלה אבחון מיוחד, שלאחריו תיבנה עבורם תוכנית לימודים אישית. המטרה, הנגזרת מהתפישה החדשה, היא להעלות את רמת הציפיות מכל ילד ולנסות להבטיח, ככל האפשר, השתלבות בקהילה ובעבודה - והתקרבות לסטנדרטים הכלל-ארציים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הסטנדרטים כמגדלור
|
|
|
 |
|
|
|
החיבור בין סטנדרטים - מושג שהופעל עד כה על תלמידי החינוך הרגיל - לבין תלמידי החינוך המיוחד נראה אולי לא מובן בתחילה. לכאורה מדובר בעולמות שונים כל-כך. "התייחסות שלנו לסטנדרטים של החינוך הרגיל היא כאל רף ההישגים הגבוה ביותר", מסבירה טובה גרינפלד, הממונה על כתיבת הסטנדרטים באגף לחינוך מיוחד. "כל זאת תוך ניסיון - במטה, באקדמיה ובבתי-הספר - ליצור את ההתאמות והשינויים הנדרשים לתלמידים שלנו".
במסגרת זו נלקחה תוכנית הלימודים הארצית, זו "הרגילה", ועברה התאמה לחינוך המיוחד מבחינת שיטות ההוראה, הגדרה (אולי ראשונה מסוגה) של הציפיות הלימודיות מהתלמיד, שינוי סביבת הלמידה וכו'. כך לדוגמה, בסטנדרטים לחינוך לשוני נקבע כי אחת הדרישות היא קריאת טקסטים מסוגים שונים.
הדרך הארוכה להשגת היעד הזה כוללת, בין השאר, "הבנת טקסטים חזותיים", "ידע על אותיות והקשר בין אותיות לצלילים", "מודעות פונולוגית", ו "הבנת הנקרא". כל תת-פרק חולק ל"ציוני דרך", המרכיבים יחדיו התקדמות הדרגתית, מ"זיהוי תמונות המייצגות אובייקטים בודדים", דרך "קריאת מילים שלמות מעולמו של התלמיד" ו"דפדוף נכון ועיון בספרים וחוברות" ועד "הבנת קשר סיבתי פשוט בין שני משפטים" (למה - ומדוע).
בתיה ברמן מלמדת בבית-הספר לחינוך מיוחד "דקלים" בבאר-שבע. "עד עכשיו לא היו לנו בכלל כלים אובייקטיביים למדוד את הישגי התלמידים", היא מספרת. "לקחנו את הסטנדרטים הרגילים, ואחרי אבחון של כל התלמידים התחלנו לבדוק כיצד אפשר להגביר את הזדמנויות הלמידה שלהם, כך שירכשו את המיומנויות הבסיסיות של שפה. אין יותר התייחסות כאילו תלמידי החינוך המיוחד 'לא מסוגלים'. כל אחד יכול - אבל אחרת. ברור שתלמיד שלנו לא יכול לקרוא בתנ"ך כמו תלמיד רגיל, אבל הוא יכול לקרוא בתמונות או לשלב טקסט עם תמונה. בשבילנו גם קריאה באמצעות תמונות היא קריאה".
ברמן התאימה את תוכנית הלימודים הרגילה בתנ"ך ובאנגלית למסגרת החינוך המיוחד שבה היא מלמדת. בתנ"ך, למשל, הלימודים מתרכזים סביב דמות מקראית אחת ללא התייחסות לנושאים כמו חוקים או משפטים. הלמידה עצמה נעשית לא רק באמצעות הטקסט, אלא גם דרך ציור, שימוש נרחב בתמונות, האזנה לסיפורים ועוד. במסגרת תוכנית הלימודים באנגלית צילמה ברמן מסיבת יום הולדת של כמה מהתלמידים. "לכל תלמיד שחגג יום הולדת (Birthday) כתבנו ברכות (Blessings) ", היא מדגימה. בדפי המשימה שחולקו בכיתה התבקשו התלמידים: "כתוב במחברתך ברכות (Blessings) המתאימות ליום הולדת". למתבונן "הרגיל" הלימוד הזה אולי נראה טריוויאלי, אבל בשביל ילדי החינוך המיוחד זוהי התקדמות עצומה, הנרכשת במאמץ גדול.
לדברי מנהלת האגף לחינוך מיוחד, כרמלה איגל, חינוך מיוחד מבוסס סטנדרטים יעזור לקדם תוכנית לימודים ארצית, שכל תלמיד יוכל להשתתף בה. "בעבר לא היה בכלל כלי לקביעת פרופיל תפקודי סטנדרטי של ילדי החינוך המיוחד", היא אומרת, "עכשיו נבחן את רמות התפקוד השונות על-פי סקאלה אחידה. זהו כלי שיאפשר לקבל החלטות באופן יותר אחיד ופחות אינטואיטיבי, , כאשר כל הזמן אנחנו שואלים את עצמנו איך קידמנו את התלמיד ולאן אנחנו מובילים אותו. הסטנדרטים משמשים כרף, כמעין מגדלור שלפיו אנחנו מתכוונים". יחד עם שיתוף הורים מוגבר, איגל מאמינה שהתפישה החדשה תוביל גם לשיפור בהישגי התלמידים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"תהליך שמקדם שינוי"
|
|
|
|
|
|
|
סימנים ראשונים לכך אפשר כבר לראות במספר ההולך וגדל של תלמידי מסגרות החינוך המיוחד הניגשים לבחינות הבגרות. מדובר בדרך-כלל בילדים הסובלים מהפרעות התנהגותיות, שאינן קשורות לרמת האינטליגנציה שלהם. כאשר תלמידים כאלה לומדים בסביבה תומכת, אין כמעט כל מניעה שייגשו לבחינות הבגרות הרגילות וייבחנו בהן ללא התאמות מיוחדות.
40 בתי-ספר של החינוך המיוחד נמצאים בשלבים שונים של תהליך הגשה לבגרות, 33 מתוכם כבר הגישו בפועל. בבחינות הבגרות השנה ייבחנו כ-400 תלמידים מהחינוך המיוחד בבחינות הבגרות.
"תהליך ההגשה לבגרויות הוא מפתח משמעותי מאוד עבור התלמידים והוריהם, בדיוק כמו אצל כל תלמיד", מסכמת גרינפלד. "התהליך גם מקדם שינוי פדגוגי בבית-הספר לקראת היעד 'המקובל' בחברה, שלפיו בוגר 12 שנות לימוד מסיים אותן עם תעודת בגרות''.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | אור קשתי, ראש דסק חינוך במעריב, בודק מדי שבוע מה קורה במערכת החינוך הישראלית מזווית אחרת
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
