 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: יש לו סבתא ושמה חיה |
|
|
|
| אם לסבתא היו גלגלים, אולי היא היתה מצליחה להסביר בעצמה איך הפכה לשק חבטות לשוני חינני כל כך, אבל לך תלמד את הסבתא לשיר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"קונים את הסבתא שלך" (טומי לפיד לעודד בן-עמי, 27.3.05) "אני מבקש ממך, תקפיד בכבודה של הסבתא שלי" (עודד בן-עמי לטומי לפיד).
מסירותו של עודד בן-עמי לסבתא שלו היתה מרגשת, אבל הטענה שלו אינה צריכה להיות מופנית אל טומי לפיד אלא אל התרבות הלשונית המקומית, שהפכה את הסבתא לשק חבטות. וכדרכה של אלימות, מילולית במקרה זה, החבטות הולכות ונעשות קשות יותר. הצירוף "סבתא שלך", כשהוא נאמר בטון בוטה, גס או סרקסטי, הפך לאושיה לשונית. על הסבתא ניתן להטיל כבומרנג כל עניין
חמור, גידוף או קללה המוטלת עליך, ואתרי האינטרנט מלאי השמצות סבתא, כגון "א: יא סתומה. ב: סבתא שלך סתומה" (הדיון המרתק הזה מתייחס, אגב, לשאלה האם נינט טייב "מלאכית" או "מעצבנת"). הביטוי מזכיר קרובי משפחה נוספים באותו דגם, ובראשם "אמא שלך", "זמש אביך" (הגששים) ועוד. הסבתא סובלת מיחסי ציבור לקויים כבר בשפות שהשפיעו על העברית, ובעיקר ביידיש. המכנה המשותף לרוב הביטויים האלה הוא זלזול: הסבתא עוסקת בעניינים חסרי חשיבות, סנילית, חסרת אבחנה, ובקיצור, עבר זמנה.
"מעניין את הסבתא שלי". כלומר, מה שמעניין את הסבתא שלי לא מעניין אף אחד.
"ספר לסבתא". כלומר, היא היחידה שתאמין לך, המטומטמת. ביידיש: דערצייל עס דער באבען. ועוד ביידיש, באותו עניין: "תירוץ סבתא".
"סיפורי סבתא". סיפורים חסרי שחר ומצוצים מן האצבע. הביטוי מופיע בסלנג העברי גם בצורת היידיש שלו: בובה מאייסעס (באבע מעשיות).
"בובה" היתה ספוגה תמיד בצליל זלזול, כמו ב"זקיינה בובה", והמושבניק של שייקה אופיר אינו מסתיר את דעתו עליה: "בובה! זאת לא תמות אף פעם". גם אצל חנוך לוין במחזה "אורזי מזוודות" קיימת דמות סבתא מצודדת בשם "בובה", השורדת בדממה ובנדודי קבע יותר מכולם.
"דאגה של סבתא שלי": רק סבתות מתעסקות בשטות הזו.
"שמחת זקנתי!". (כנ"ל).
"אם לסבתא היו גלגלים, היא היתה אוטובוס". מקור הביטוי בגרמנית.
"הסבתא התחתנה!". ביטוי ביידיש שפירושו: מה אתה אומר?! כלומר, אתה מתרגש מעניין חסר חשיבות.
"שמעתם? יש לו סבתא ושמה חיה!". ביידיש: הביא הוכחה מפוקפקת לדבריו.
"סבתא שלי מתה". התירוץ האולטימטיבי של החייל המניפולטיבי. השיא הצה"לי עומד על 25 סבתות מתות בשלוש שנים.
"לך תלמד את הסבתא לשיר". ביידיש: ברכה לבטלה.
"לך תלמד את הסבתא שלך למצוץ ביצים". ביטוי אנגלי: לך תלמד מישהו לעשות דבר מה שהוא יודע יותר טוב ממך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
לביטוי המפורסם "סיפורי סבתא" יש היסטוריה. אחת האשמות במוניטין המפוקפקים של מה שמספרת לנו הסבתא היא טעות עתיקה, שעליה מספר בעזבונו אברהם שטאל. אליהו בחור, יהודי יליד נירנברג מן המאה ה-16, כתב ספר ביידיש שקרא לו "ספר בובו". הספר היה עיבוד חופשי של רומנסה איטלקית בשם"Bovo d 'Antona", המבוססת על רומנסה אנגלית בשם "Bevis of Hampton". הספר נפוץ ברחבי אירופה המזרחית והיה אהוב מאוד על הנשים. במשך הזמן התחילו לכנות את כל הספרים מסוג זה בשם "מעשיות בובו", ולאחר שנשכח שם הגיבור האגדי הזה, דימו שהכוונה למילה יידית ידועה: באבע (נהגית בובה), סבתא, ומכאן בובה מאייסעס: סיפורי סבתא.
המקבילות בתרבויות אחרות ל"סיפורי סבתא" לא אמורות להעליב אלא להעלות על נס את נוהגן של נשים זקנות לספר סיפורי מעשיות לנכדים. המקור בלטינית אצל קיקרו (Fabellae Aniles), והוא קיים באנגלית בביטוי "Old wives tale" ובצרפתית בביטוי מחמיא עוד יותר: "סיפורי אישה טובה". גם "אני והסבתא" של אבשלום כהן (בביצועה של יפה ירקוני) מחבב את סיפורי הסבתא הפלמ"חניקית. לטון הלעגני הכלול בסיפורי סבתא תרמה התפתחות מפתיעה דווקא מהכיוון התלמודי. ככלל התלמוד אינו עוסק כמעט בסבתות, ואם כן, הרי באופן חיובי. במסכת ערכין נאמר בארמית: "סבתא בבית - אוצר בבית". ואולם, בבראשית רבא נאמר: "זיל את גלוג לאמך", כלומר: "לך ספר את זה לאמא שלך". ג .ל.ג הוא שורש נדיר שפירושו לפטפט, ללכת רכיל, והוא היה בשימוש ספרותי בעיקר בעברית החדשה, עד שנפל לידי ס. יזהר, שחיבר את הביטוי היידישאי לתלמוד בספרו "ימי צקלג": " קצנו מפניך, מוטה, חזינו כבר בגבורותיך! בקצרה: גלוג לסבתא!".
הסבתא מופיעה לעתים בביטויים המצביעים על עולם שנעלם. ביידיש אומרים: "כשסבתא עוד היתה בחורה" על מנת להצביע על העבר הרחוק. באנגלית: הביטוי עליז יותר: "כאשר סבתא רקדה ג'יג".
"נעלי סבתא" התחרו עם נעלי גולדה בתחרות הנעל הנשית המכוערת. הביטוי "תרופות סבתא", כלומר, רפואה עממית, קיים גם ברוסית וגם במרוקאית. במרוקאית קיים גם הביטוי "טרק לאלה": דרכה של הסבתא, כלומר, שיטה שעבר זמנה. ולמה "קשר סבתא"? המדור מתוודה: עד גיל 12 לא הצליחה סבתא שלו ללמד אותו איך לקשור את שרוכי הנעליים, ולאחר כל אימון כושל היתה פולטת בגרמנית: "באמת, אבל זה כל כך פשוט!".
ערוץ מפתיע בתולדות הסבתא העברית הוא הביטויים שבהם היא מוצגת כנמרצת ועליזה יותר מכל נכדיה, כמו בשיר העתיק "הסבתא שלנו צועדת לשוק, לקנות לה פלאפל בגרוש". הסבתא הנ"ל הפכה ל"סבתא זפטה", וזו הזדמנות לספר שבניגוד לרוב ביטויי המכות בשפתנו, דווקא "זפטה" לא הגיעה מיידיש אלא ככל הנראה מערבית. פירוש המילה "זבט" בערבית הוא טיט, ו"זבטה" פירושו השלכת הטיט אל הקיר.
אז אנחנו עם לוין קיפניס, ומתגעגעים לסבתא של אפרים, שהיו לה ברווזיים, ולא, לא פיטמו אותם עם צינורות. הם גדלו בר בשטח. אבל איפה לוין קיפניס? ואיפה הסבתא של אפרים?
ולמה יש לה אוזניים כל כך גדולות? לטומי לפיד פתרונים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כשסבתא רקדה ג'יג. צילום: קוקו
|
|
|
|
|
|
|
פרסומת
|
|
|
|
|
|
|
המהנדל המעופעף
הטרנד החדש בתחום הפרסום הוא משחקים דקדוקיים המעידים על ידע לשוני ופונים אל אהבת הלשון של הצרכן, וזו כבר בשורה טובה. "אוליביה" הנפיקה כבר לפני כמה חודשים סדרה של פעלים חדשים כמו "לעופעף" (מלשון עוף, בהכפלה), "לטרייק" (מלשון טריאקי) ועוד. השיטה של יצירת פעלים חדשים משורשים שמקורם בשמות עצם קיימים מוכרת בעברית כבר שנים רבות, אבל הפעם נמצא לה גם יתרון שיווקי. את השיטה המציא, יש לומר, עובד מהסביח, בסדרת הפעלים המפורסמת שלו: לחמס, לטחן, לפלפל, לחצל, לסלט ולפטרזל.
"מהנדל" פולש לתחום אחר של יצירות לשוניות והוא יצירת מילה אחת משתי מילים שיש להן מרכיב משותף, עיצור או הברה. לתופעה שמות שונים, כמו מיזוג, הלחם ועוד. במקרה זה ל"מנהל" ו"מהנדס" שלושה עיצורים משותפים: מ', ה', נ'. מהנדס ויתרה על הלמ"ד, מנהל ויתרה על סדר האותיות, וכך נוצר "מהנדל". הצירוף מזכיר יצירות לשוניות מן השנה האחרונה כמו "ממקרקר", "פסטרממיה", "ענקניקיה". עד הטרנד הבא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה
|
|
|
|
|
|
|
שפן וארנב
אשר מלכא מתייחס לבלבול עליו הצביע הקורא זוהר ביחס לשפן ולארנב ("הזירה הלשונית", 1.4.05): "Bunny איננו שפן אלא שם נוסף לארנב. אין שום סיבה שהאמריקנים יתבלבלו בין ארנב לשפן: אין להם בכלל שפנים שם". סימה מוסיפה: "שפן הסלעים הוא בעל חיים יונק שחי במזרח התיכון ובאפריקה בלבד ולכן אינו מצוי בארצות דוברות אנגלית. באנגלית שמה של הארנבת המבויתת הוא: Rabbit. לבעל החיים ממהדורת הבר, שהוא חום, רזה יותר ועם אוזניים ורגליים קצת יותר ארוכות יחסית, אבל עדיין ארנב, קוראים באנגלית: Hare. שם החיבה "Bunny" מתייחס לארנב התינוק, כמו שהשם "Puppy" מתייחס לגור כלבים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
|
|
|
|
|
|
|
אכיל ושתי
יוני שואל: "מאכל שניתן לאכילה נקרא 'אכיל'. איך נקרא משקה הניתן לשתייה? 'שתי'?".
משקל "פעיל" הוליד מילים רבות במשמעות "ניתן ל" או "עשוי ל", שיש בהן יסוד של פסיביות או תכונה פוטנציאלית. עשוי להידלק: דליק. ניתן לאכילה: אכיל. למשקל הזה יש עדנה בשנים האחרונות, וכך נולדו לנו "שפיט" ("הכל שפיט", אמר אהרן ברק), ובעקבותיו "בגיץ" (שניתן לעתור עבורו בבג"ץ). על פוליטיקאי זה ואחר, נאמר בפי יריביו שהוא "סחיט ולחיץ". "קליט" (נוח לקליטה) הפכה למילה נפוצה. "רקיד" הוא שם תואר מקובל בתחום המוזיקה. "מדיד", ניתן למדידה, רשמה חדירה נאה. המשקל גם עונה על הצורך לתרגם ביטוי מטיפוס Able מאנגלית. כך נוצרו, בעיקר בתחום העסקים, מילים כמו "כמית" (ניתן לכימות: Quantifiable), "בציע" (Executable) ועוד.
אז למה לא שתי? זה פשוט לא נשמע טוב, אם כי "שתי" צץ לעתים בחידושי ילדים. אין כאן ברירה אלא להשתמש בביטוי השלם: ניתן לשתייה, ראוי לשתייה וכדומה.
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
