 |
 |
|
|
|
|
|
|
| 5,000 תלמידי חטיבות ביניים השתתפו בחידון הארצי
בגיאוגרפיה, אך ניתוח תשובותיהם מגלה כי המקצוע
מתדרדר: רבים לא הצליחו למקם יישובים וחבלי ארץ |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"גיאוגרפיה היא המקצוע המדליק של המאה ה-21", ניסתה האחראית על לימודי הגיאוגרפיה במשרד החינוך, דליה פניג, לעורר את משתתפי שלב הגמר בחידון בגיאוגרפיה, שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב. ובאמת, האווירה היתה חגיגית: בכל זאת חידון ארצי ראשון, שאליו הגיעו 14 תלמידים ידענים (ובעיקר הורים נרגשים), ושסיים תהליך בו השתתפו אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ.
וכך נדרשו התלמידים, בין השאר, לזהות אזורים גיאוגרפיים בארץ, לציין סוגי סלעים, לפרט תהליכים אקלימיים ולמצוא את המכנה המשותף שבין המושבות הראשונות או הנחלים המזוהמים. ובהתאמה לרוח הזמן, גם הפעם חברו ליוזמה של משרד החינוך גופים אחרים, חלקם מתוך רצון לקדם את המודעות הסביבתית (כמו המשרד לאיכות הסביבה, המועצה לישראל יפה או רשות הטבע והגנים), וחלקם מתוך כוונה אולי להשיג יחסי ציבור טובים (חברת החשמל ומקורות או "ריקושט" שהעניקה פרסים לזוכים). במקום הראשון, אגב, זכה אלון גרנות
מבית-הספר דה-שליט ברחובות.
אבל ההתרגשות והידע שהפגינו המתחרים בשלב הגמר בשבוע שעבר, לא יכולים להסתיר את הבעיות שמלוות את הוראת הגיאוגרפיה כבר שנים רבות ובעיקר את הבורות הגדולה של התלמידים בישראל. כ-5,000 תלמידים מכיתות ז' עד ט' השתתפו בחודשים האחרונים בשלבים שונים של החידון הארצי בגיאוגרפיה.
מניתוח תשובותיהם, המתפרסם כאן לראשונה, עולה תמונה מדאיגה: יותר מ-40 אחוז מהתלמידים (וצריך לזכור שמדובר בכאלה שהביעו עניין בתחום) לא ידעו למקם נכון אזורים כמו רמת-הגולן (שהופיעה אצל רבים דווקא במרכז הגליל), הערבה (מרכז הנגב) או עמק-יזרעאל (באזור ים המלח). אחוז קטן יותר מהנבחנים, אך עדיין משמעותי, השיב שהשרון נמצא בכלל באזור הרי יהודה. כאשר התבקשו התלמידים להוסיף במקומות המתאימים במפה את שמות המדינות השכנות לישראל, כ-25 אחוז ציינו שסוריה היא בעצם ירדן, וכעשרה אחוזים כלל לא ידעו את התשובות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לא מכירים ערים ערביות
|
|
|
 |
|
|
|
אולם הידע השטחי של התלמידים לא נעצר רק באזורים גיאוגרפיים ובמדינות השכנות לישראל. מתברר כי כ-40 אחוז לא ידעו למקם את קצרין או את אריאל, וכשליש מהתלמידים לא ידעו היכן נמצאת קריית-שמונה. ערים ערביות כמעט לא ידועות לתלמידים בישראל: כמחצית לא ידעו היכן נצרת, ואילו רק תלמידים בודדים ציינו את מיקומה הנכון של טירה. לעומת זאת, ערים כמו נתניה ונהריה זכו לשיעור גבוה יחסית של תשובות נכונות.
גם בכיתות הגבוהות יותר אין שינוי פתאומי ברמת ידיעת הגיאוגרפיה. בשש השנים האחרונות אמנם הוכפל מספר הלומדים במגמה מורחבת של גיאוגרפיה, ובשנת הלימודים האחרונה הוא עמד על כ-8,000 בני-נוער, אבל מנתוני בחינת הבגרות האחרונה עולה כי הציון הממוצע הוא בינוני למדי: 71.
פרופ' ארנון סופר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, נחשב לאחד הגורמים הבכירים ובעלי הניסיון הרב ביותר בתחום הוראת הגיאוגרפיה. "אני מדריך 30 שנה במדור ידיעת הארץ של צה"ל ובפו"מ, 26 שנה במכללה לביטחון לאומי, ולאחרונה פרשתי מהאקדמיה", הוא מספר. "בכל המסגרות האלה אני מקבל את התוצרים של מערכת החינוך. מבחינת הידע הגיאוגרפי אנחנו נמצאים בקרקעית, במצב משברי של אי-ידיעת הארץ וחוסר הבנה גדול של תהליכים גיאוגרפיים, שמשפיעים באופן ישיר על בעיות מדיניות וחברתיות".
סופר מרבה לקחת קבוצות חיילים - קצינים בכירים, טייסים וגם אנשי חילות היבשה - לסיורים ברחבי הארץ, ובמיוחד באזור קו התפר. לדבריו, בוגרי מערכת החינוך מגיעים לצבא כמעט בלי שום ידע בגיאוגרפיה. "הבורות, אפילו בעובדות יסוד, היא טוטאלית. החיילים לא יודעים, למשל, על הקרבה שבין כפר-סבא לקלקיליה, פשוט מכיוון שהם לא מכירים את המפה. ואני כבר לא מדבר על תהליכים מורכבים יותר כמו הקשר שבין דמוגרפיה לאקוויפר ההר, להשפעה של פיזור אוכלוסייה על המצב במרכז ובפריפריה ועוד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נסיגה מתמשכת
|
|
|
|
|
|
|
ההידרדרות ברמת הידע הגיאוגרפי לא החלה בשנה-שנתיים האחרונות. מדובר בתהליך ארוך טווח, שכעת רק הפך לגלוי יותר. באופן רשמי, לימודי הגיאוגרפיה מתחילים בכיתות הנמוכות ונמשכים עד כיתה ט'. בכיתה י' אמורים התלמידים ללמוד את המקצוע במשך כמה שעות לאורך השנה, אולם לדברי גורמים במשרד החינוך, רק חלק קטן מבתי-הספר אכן עושים זאת, מתוך תפישה שמוטב להתמקד במקצועות שעליהם נבחנים בבגרות.
"הגיאוגרפיה היא נושא שקל למשרד החינוך לקצץ בו, כי מרגישים את הבורות רק אחרי כמה שנים", אומרת צביה פיין, מנהלת תחום הגיאוגרפיה במט"ח (מרכז טכנולוגי חינוכי), שהיתה שותפה בארגון החידון הארצי. "אי-אפשר להתלונן על הבורות הקיימת, ומצד שני לקצץ בשעות ההוראה. המשרד צריך להחליט שחשוב ללמוד לא רק היסטוריה,תנ"ך,אנגלית או מתמטיקה, אלא שחשוב שהתלמידים יבינו איך הסביבה שלהם, והעולם כולו, פועלים. המקצוע היחיד שעושה זאת בצורה אינטגרטיבית הוא הגיאוגרפיה".
נוכח ההישגים הנמוכים בתחום הכרת הארץ, כפי שבאו לידי ביטוי גם בחידון הארצי, בוחנים כעת במשרד החינוך את הדרכים להחזיר את השימוש ב"מפה אילמת", שבה נדרשים התלמידים לציין בעצמם את שמות האזורים, הערים או הנחלים השונים, ולא להסתפק עוד רק במפות הרגילות, המפרטות את כל האינפורמציה הגיאוגרפית. במשך השנים נעלמו "המפות האילמות" מכיתות הלימוד, כנראה מתוך תפישה שהשימוש בהן מיותר. כעת מצטערים במשרד החינוך על המדיניות הזו, והחליטו לשנות אותה.
אם תרצו, זו דוגמה נוספת למדיניות הנוכחית של משרד החינוך, השמה דגש על חזרה לשיטות הוראה בסיסיות ולא מתחכמות. חידושים נוספים הנבחנים כעת הם הגדלת מספר הסיורים הלימודיים והעמקת השימוש במפות. במסגרת זו ייתכן אפילו שבעתיד הלא רחוק יקבל כל תלמיד מפה אישית של ארץ ישראל. השינויים האלה באים לידי ביטוי גם בתוכנית הלימודים לכיתות ה' עד ט', המגובשת בחודשים האלה, ובה יורחב נושא ההתמצאות במפות של הארץ ושל העולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא מפחדים מדילמות
|
|
|
|
|
|
|
אולם מעבר לשאלות שעות הלימוד המקוצצות והשימוש ב"מפה אילמת", נראה כי הדרך לחזק את מעמדה של הגיאוגרפיה (בדומה למקצועות אחרים שנחשבים ל"רדומים", כמו היסטוריה) היא באמצעות החיבור שלה לאירועים אקטואליים. אחת המסקנות, למשל, מהחידון הארצי היתה הצורך לענות על התעניינות התלמידים בנושאים סביבתיים. ובאמת, בסרטון הקצר שהוקרן בשלב הגמר בחידון, רוב התלמידים ציינו סוגיות הקשורות לאיכות הסביבה כסיבה להתעניינותם בתחום.
"התלמידים מגלים דאגה אמיתית, על סף היסטריה, לעתיד הסביבה", אומרת דליה פניג. "הם מגיעים עם המון שאלות הקשורות לגיאוגרפיה של סביבה. גם דילמות בתכנון ערים מעסיקות אותם. תוכנית ההתנתקות והכוונה להעביר את המתנחלים לחולות ניצנים - עתודת החולות האחרונה בישראל - מעוררת דיונים סוערים ורצון למצוא פתרונות".
רוב ספרי הלימוד בגיאוגרפיה הם בהוצאת מט"ח. לדברי צביה פיין, הספרים דווקא עוסקים בשורה של דילמות אקטואליות, כמו הגירה ועובדים זרים, בעיית ערי הפיתוח ועוד. "רק באמצעות לימוד כזה של הגיאוגרפיה התלמיד יכול להבין את העולם המורכב שבו הוא חי", היא אומרת.
סימנים ראשונים לשינויים שעוברים על המקצוע כבר אפשר לראות בחלק מבתי-הספר, השמים דגש על "גיאו-אקטואליה". " השנה לימדתי בכיתה י' על גדר ההפרדה, תוכנית ההתנתקות והטרור האיסלאמי", מספרת דגנית שדה, מורה לגיאוגרפיה בתיכון אורט מגדים בכרמיאל. "ובעצם על כל מה שהיה בחדשות. הלימוד עצמו נעשה תוך חזרה ליסודות הבסיסיים של הגיאוגרפיה: קריאת מפה, גיאולוגיה, אקלים ודמוגרפיה".
אחד הנושאים שעלו בבית-הספר בכרמיאל היה גם תביעתה של סכנין השכנה להרחיב את שטח השיפוט שלה. "עשינו סימולציה, שבה חלק מהתלמידים יצגו את הצד של סכנין, ואחרים את האינטרסים של כרמיאל, רפא"ל והגופים האחרים", מפרטת שדה. "דרך שאלת הקרקעות אפשר ללמוד על צפיפות אוכלוסייה, סוגי בנייה שונים, שטחים ירוקים וכמובן ענייני פוליטיקה וביטחון. הכל מתקשר בלימודי הגיאוגרפיה. היו המון ויכוחים בכיתה, אבל לפחות ברור עכשיו שהמקצוע הזה הוא הכי מחובר למציאות.
or.kashti@gmail.com | | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | אור קשתי, ראש דסק חינוך במעריב, בודק מדי שבוע מה קורה במערכת החינוך הישראלית מזווית אחרת
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
