 |
/images/archive/gallery/106/126.jpg נתן זהבי
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
|
|
| נתיבי איילון נחסמים חדשות לבקרים, נהגי המוניות מוחים ונעצרים, עובדי רשות הדואר זועמים ומשביתים, אבל אצל ביבי הכל דבש. תוך עשור, הוא מספר לנו, יהיה פה משהו משהו. עד אז הוא מבלה, גם כשהוא חולה, במסיבות האלפיון העליון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוד מעט חג. איזה כיף, איזה סבבה. הרבה חברי כנסת שכבר נמצאים בפגרה מתמשכת (חודש וחצי) כבר נמצאים בחו"ל, חלק נשלחו על ידי עצמם לייצג את המדינה. חלק ייצאו לייצג את המדינה מטעם עצמם. חלק ייתנו הרצאה בפני כמה יהודים חשובים אי שם בארה"ב וידווחו באמצעות יועציהם על חשיבות נסיעתם למען העם היהודי בתפוצות. איזה כיף, איזה סבבה.
גם חלק נכבד מהשרים כבר נמצאים בחו"ל או בדרכם לחו"ל. חלק ירצו לבונדס, חלק ייפגשו עם שרים מקבילים בארצות היעד, כולם ידאגו להתראיין לרשת א', ב', גל"צ, ד', ה' וכו'... מי שישמע אותם יהיה בטוח שגורל המדינה מוטל על כתפיהם. איזה כיף, איזה סבבה.
אלפי עובדי המועצות הדתיות והמועצות המקומיות לא מקבלים משכורת בין חודש לשנה - משכורת חרא, בדרך כלל משכורת מינימום. הם מתראיינים בטלוויזיה וברדיו ומספרים איזה חרא להם, איך המקרר ריק, איך אף אחד לא שם זין עליהם. אחדים מהם, כמו אותה גברת דתייה שהופיעה בחדשות, אומרים שאינם רוצים שישימו להם חבילות מזון ליד דלת ביתם, שלא ייתנו להם נדבות. היא רוצה את המשכורות המגיעות לה כדי שתוכל לקנות בכבוד מפרי עמלה את המזון לחג.
ראשי
המועצות הדתיות, הרבנים הראשיים, ראשי המועצות המקומיות וראשי הערים יחגגו ברוב הדר ופאר את החג עם בני משפחותיהם, חלק מהם אוהבים לעשות את זה בבית מלון מפואר ולא תמיד בטוח שהם משלמים את המחיר, כי הם אנשים מאוד חשובים וזה עושה טוב ליחסי הציבור של המלון. איזה כיף, איזה סבבה.
ביום ראשון נחסמו דרכים ראשיות על ידי מתנחלות ומתנחלים מקסימים שריח הצמיגים השרופים וההיגררות על הכביש עושים להם את זה. איזה כיף, איזה סבבה.
ביום שני יצאו נהגי המוניות הדפוקים לחסום את התנועה הזורמת על ידי נסיעה אטית בקבוצות חוסמות דרך. 40 נעצרו. "ביבי דופק אותנו", זעקו השלטים על המוניות. צחוק הגורל, רוב נהגי המוניות הם מצביעים ותומכים של ביבי, ולחלק מהם עדיין יש סטיקר "ביבי טוב ליהודים". איזה כיף, איזה סבבה.
ביבי ופקידי האוצר מתכוונים לפתוח את שוק הדואר לתחרות. עובדי הדואר, שחלק נכבד מהם הצביע לביבי ומאוד אוהב אותו, חטפו ג'ננה והשביתו ביום שלישי את שירותי הדואר. הזקנים והתפרנים שמשתמשים בשירותי "הצבי המקפץ" אכלו אותה כשבאו לקבל שירותי דואר זולים בסניף הקרוב לביתם. איזה כיף, איזה סבבה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
ביום ראשון ישבתו כל הבנקים. ראשי הוועדים לא רוצים שהמדיניות של ביבי ושל פקידי האוצר תצא לפועל. המדיניות נועדה להגביר את התחרות והיא תוציא את הבלעדיות שיש לבנקים בענייני קופות הגמל וקרנות הנאמנות. האזרח הקטן לא מבין הרבה בעניינים האלו. תגיד לו שסוגרים את הבנק מכיוון שעומדים ליישם את המלצות ועדת בכר, והוא יגיד לך "איזה בכר, איזה אמה". משרד האוצר טוען שהמלצות ועדת בכר מיטיבות עם העם. אבל העם רוצה כשהוא בא לבנק ביום ראשון לסדר את ענייניו שהבנק יהיה פתוח. העם אומר: "תסגרו את הבנק לבכר, מה אתם רוצים מאיתנו?".
וכך הפנסיונרים והקשישים והנכים וסתם אנשים שיצטרכו את שירותי הבנק ימצאו דלתות סגורות ויהיה להם בלגן גדול, וזה כיף וזה סבבה.
אם יימשכו ימי החמסין הקשים יכול להיות שהרבה בעיות ייפתרו. איך? או! למשל, יפרצו שרפות בבנקים ועובדי מכבי אש לא יבואו לכבות כי הם לא מקבלים משכורת כבר כמה חודשים. מעניין איזה ריח יש לכסף שרוף ואיזה צבע יש לעשן. זה יכול להיות כיף וסבבה לראות בנק בוער.
ביבי אומר שעוד עשר שנים נהיה בין עשר המדינות הכי הכי בעולם. נהיה עשירים, נהיה מחונכים, נהיה אימפריה. איזה כיף, איזה סבבה.
חן מעפולה לא כל כך אהב את ההצהרות של ביבי על העושר המובטח ושלח לי עליהן תגובה בצורת בדיחה. וכך כתב:
סינדרלה, פינוקיו וסופרמן עולים לשמים ומחכים בחדר ההמתנה של המלאכים. סינדרלה רוצה שיזכרו אותה כאישה הכי יפה בעולם. סופרמן רוצה להיזכר כמושיע הכי גדול בתבל. פינוקיו רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה כשקרן הגדול ביותר בתבל.
סינדרלה נכנסת ויוצאת אחרי שלוש דקות מאושרת: "נסגר שאני הכי יפה בעולם".
סופרמן נכנס ויוצא אחרי חמש דקות זורח: "נסגר שאני המושיע הגדול בתבל".
פינוקיו נכנס עם תקווה שגם הוא יזכה בתואר שבו הוא חפץ, "השקרן הכי גדול בתבל". אחרי עשר דקות הוא יוצא אדום מזעם, נפוח ועצבני. בקריזה הוא צעק לעבר הנוכחים: "כוס אמק, מי זה הביבי הזה". איזה כיף, איזה סבבה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הקנאה אוכלת אותי. שלמה נחמה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר דווח שביבי חולה. למרות מחלתו הוא יצא לאירוע חשוב. לא לדבר עם עובדי המועצות הדתיות, לא לבדוק את מצב עובדי הרשויות המקומיות, לא לנסות למנוע את שביתת עובדי הדואר, לא לעודד את נהגי המוניות המדוכאים. ביבי המנותק מהעם והמחובר לאליטות הפיננסיות, לאוליגרכים הישראלים החדשים, הלך, סליחה, נסע, ברכב המפואר מלווה בשומרי ראשו ליום הולדתו של יו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים, שלמה נחמה, מיסטר תשעה מיליון. איזה כיף, איזה סבבה.
המסיבה היתה במועדון בנמל ת"א. היו כל אלו שמרוויחים מינימום 50 אלף שקל לחודש. אותי ואת גיא מרוז לא הזמינו, כוס אמק. לא נורא. את חבר שלנו יאיר לפיד כן הזמינו, כי הוא שווה עשרה כמונו. הוא דוגמן, שחקן, איש עסקים, סופר, הבן של טומי, השותף של מילצ'ן, החבר של שרי אריסון, השדרן של "ציפורי לילה", הקיק בוקסר, המגיש הכי פופולרי של רשת מהמכרז הכי מסריח שנמצא בכותרות, יש לו טור בעיתון הכי גדול במדינה, "ידיעות אחרונות", הוא נשוי לאישה הכי יפה בתקשורת, אז למה שיזמינו אותנו.
ואם היו מזמינים, מה אפשר להביא מתנה לבן אדם שמרוויח איזה מיליון שקל בחודש, שחלק מהשכר שלו ממומן על ידי העמלות, דמי הניהול, דמי השורה ודמי השררה שאני משלם כל חודש לבנק הפועלים. איזה כיף, איזה סבבה.
למען היושר העיתונאי המקצועי אני מודה: הקנאה אוכלת אותי, אבל לפחות הייתה לי חצי נחמה, ואני מודה ליחצן רני רהב שארגן לי הזמנה חתומה בידי שלמה נחמה לאירוע שולי, וזו לשון ההזמנה:
"אנחנו מתכבדים להזמינכם לתערוכה של מכירת יצירות פרי ידם של ילדי אלו"ט - האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים בישראל. תערוכת המכירה תתקיים ביום... בשעות... בבניין ההנהלה של בנק הפועלים, רחוב יהודה הלוי 63, ת"א. נשמח לראותכם. שלמה נחמה, יו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים, צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים".
נשבע לכם שאם מישהו לא זייף את החתימה של נחמה, אז חתימתו האורגינלית נמצאת על ההזמנה. איזה כיף, איזה סבבה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאי, שדר רדיו, איש טלויזיה, בעל טור ב"זמן ת'א", מתעסק מאז היותו בן 15 בתקשורת, חתן פרס "סוקולוב" לתקשורת ואיש השנה ברדיו. עצבני מוכר, מנהל מאבקים אנטי ממסדיים בעשור האחרון בכל הקשור לנכים, קשישים ולכלל הדפוקים במדינת ישראל | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
