 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: תודה למפלגה, תודה לאל |
|
|
|
| לאן תחב ויקטור עמנואל את האף, איך השתמש צ'רלס לאמב באוזניו ומה לקולרידג' ולגרונו של זמר חובב. סיפורי אברהם שטאל, חלק ב' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה הולך? הסופר האנגלי דאגלס ג'רולד מן המאה ה-19 הלך ברחוב. כשנטפל אליו טרחן ידוע ושאלו:
"הלו ג'רולד, מה הולך?". אמר ג' רולד: "אני הולך", והמשיך ללכת.
מכר קרח לאסקימוסים. הסוכן המוצלח הצליח למכור מקרר לאסקימוסי. כשנפגש בו שוב שאל: "אתה מרוצה מהמקרר?". אמר האסקימו: "יש רק בעיה אחת: אשתי לא מצליחה לחתוך קוביות קרח כך שייכנסו למגשים הקטנים".
מצד אחד ומצד שני. לנשיא ארצות הברית הארי טרומן מייחסים אמרה זאת על היועצים הכלכליים: "כל הכלכלנים שלי אומרים כל הזמן: 'מצד אחד, אבל מצד שני'. הלוואי והייתי מוצא כלכלן שיש לו רק צד אחד".
מתהפך בקברו. כשמשה שכב על ערש דווי, שאלה אותו אשתו: "תגיד לי עכשיו את האמת. האם אי פעם בגדת בי?". אמר משה: "אף פעם לא, ואם אני משקר, שאתהפך בלי הפסקה בקבר". לימים מתה אשתו. בעולם האמת ביקשה מפמליה של מעלה לפגוש את בעלה משה וסיפרה מה שאמר. מיד קראו כולם: "אהה, משה ונטילטור!".
נגולה אבן מלבי. אחד ממכריו של הסופר מנדלי מוכר ספרים שלח לו מכתב ללא בולים ובו הוא מודיעו ששלומו טוב. מנדלי נאלץ לשלם קנס הגון. לקח אבן גדולה, עטף אותה היטב ושלח אותה בדואר בלי בולים. המכר שילם את הקנס, פתח את החבילה ומצא בה את האבן בצירוף מכתב: "כששמעתי ששלומך טוב, נגולה אבן מלבי והריני שולח לך אותה".
נגמר לו הסוס. קצין לימד טירונים לרכוב על סוס. סוסו של טירון יהודי התחיל לדהור והטירון זז בהדרגה יותר ויותר אל אחורי של הסוס. כשהגיע כמעט לקצה, נבהל וצעק: "מהר, המפקד, תביא לי סוס אחר, כי הסוס הזה נגמר".
ניקה את השולחן. פקיד א' במשרד ממשלתי שם לב ששולחנו של פקיד ב' כמעט ריק מניירות. שאל אותו בקנאה: "איך אתה מצליח להגיע למצב כזה?". משיב חברו: "תראה, בכל פעם שמצטברים אצלי יותר מדי מכתבים, אני כותב על כולם בסוף היום: 'להעביר לכהן'. הרי בטח יש פה איזה כהן במשרד וכך אני מנקה את השולחן". "אהה", אמר הפקיד השני, "אני כהן".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
נכנס לאוזן אחת ויוצא מהשנייה. הסופר האנגלי צ'רלס לאמב שחי במאה ה-18 ישב בסעודה. לידו ישבה אישה שקשקשה בלי הרף. כשהרגישה שהסופר אינו מקשיב לה, אמרה: "נראה לי שאינך מפיק תועלת מכל מה שאני אומרת לך!". השיב לאמב: "מי שמפיק תועלת הוא האדון הזה היושב בצדי האחר, כי כל מה שאמרת לי נכנס באוזן אחת ויצא באחרת".
נעשה אדם אחר. הרופא אסר על ג' ונסון הזקן לשתות יותר מכוס וויסקי אחת ליום, אבל ג'ונסון המשיך להשתכר כמקודם. הזהיר הרופא: "אם תמשיך כך, אתה הורס את בריאותך לגמרי". אמר
ג'ונסון: "אגיד לך מה הבעיה שלי. כשאני שותה כוס וויסקי אני מרגיש כמו אדם אחר, וגם האדם האחר רוצה לשתות כוס וויסקי".
על הסוס. בראשית המאה ה-20 היתה בתל אביב אגודת רוכבים והיא פנתה למשורר אברהם שלונסקי בבקשה שיחבר לה המנון המציין את הייחודי שבאגודתם. כתב שלונסקי: "אגודתנו היא - נאמר זאת בלי היסוס/ פלאי פלאים, ואין דומה לה:/ לכל רוכב יש רק למטה סוס,/ אצלנו - גם למטה גם למעלה".
על כרעי תרנגולת. המשורר חיים נחמן ביאליק אמר בהתייחסו לדרך שבה מתרימים את יהודי ארה"ב הברית למען יישוב הארץ, שכל הציונות באמריקה עומדת על כרעי תרנגולת. על מנת לכנס את התורמים בכוח, עורכים להם סעודה, שהמנה העיקרית בה היא תרנגולת.
קפץ על ההזדמנות. איש עסקים צעיר שואל את עמיתו המולטי מיליונר מה סוד הצלחתו בעסקים. "אין בזה שום סוד: אתה צריך לקפוץ על כל הזדמנות". "אבל איך אני יודע שזו הזדמנות?". "אי אפשר לדעת. פשוט צריך לקפוץ כל הזמן".
שירת הברבור. המשורר האנגלי סמואל טיילור קולרידג' שחי במאה ה-18 כתב על זמר חובב אחד: "ברבורים שרים לפני שהם מתים. לא היה רע לו אנשים מסוימים היו מתים לפני שהם שרים".
שק לי בתחת. שלושה אנשי דת שכיהנו בעיר אחת נסעו יחד לראיון עם האפיפיור: קתולי, פרוטסטנטי ורב. האפיפיור פנה תחילה לקתולי: "כחבר בכנסייתנו, תוכל לנשק לי את היד". לאחר מכן פנה לפרוטסטנטי: "כאדם המאמין בנצרות, אני מרשה לך לנשק לי ברגל". כשרצה האפיפיור לפנות לרב, הסתובב הרב לאחור ואמר: "הבנתי, אני הולך".
תודה לאל. שלמה, יהודי אמריקני, מבקר את אחיו משה ברומניה הקומוניסטית. "נו, מה שלומכם?". "תודה למפלגה, הכל בסדר". " אני רואה שכולכם גרים בחדר אחד קטן". "תודה למפלגה, זה מספיק לנו". "ואיך הפרנסה?". "תודה למפלגה, חיים". מתעצבן שלמה ואומר: "מה זה, משה, תודה למפלגה, תודה למפלגה, מה תגיד כשכבר לא תהיה מפלגה?!". משה: "אז אגיד: 'תודה לאל!'".
תחב את האף. בימי השלטון הפשיסטי באיטליה התנהלו כל ענייני המדינה על פי תכתיביו של מוסוליני, ואילו המלך ויקטור עמנואל היה מלך בובה. באחד הימים טיילו הרודן והמלך בגן הארמון. המלך הפיל את ממחטתו ומוסוליני מיהר להתכופף כדי להרים את הממחטה. עצר אותו המלך באומרו: "סלח לי, זה בערך הדבר היחיד שאתה עדיין מרשה לי להכניס לתוכו את האף". כדרכן של אנקדוטות יוחסה הערה זאת לנשיא חיים וייצמן שהתלונן על הגבלת מעמדו על ידי דוד בן-גוריון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כרעי תרנגולת. סעודה לציונות באמריקה. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
מילים מתחפשות 1
|
|
|
|
|
|
|
בנימין הרצל
בעקבות "כל מילה מלמיליאן" (הזירה הלשונית 18.3) על אודות שמות פרטיים שהפכו למונחים, התגייסו הקוראים והגולשים לתגבור הרשימה ולתוספות מחכימות.
בנימין. הגולש "חובב תנ"ך" מזכיר בעקבות המקרא את בנימין שהפך ל"בנימין שבחבורה".
גמזו . הגולש דן כותב: "צריך להזכיר את קישון שהמציא את הפועל'גמז' על שם חיים גמזו".
הרצל. עדי מפלורידה כותב: "מי שזכה יותר מגולדה להיזכר כשטר הוא בנימין זאב הרצל, שאף הונצח בשיר מאת יענקל'ה רוטבליט שהשמיעה רבקה מיכאלי: 'תשטוף את העפר מן העיניים/ בנימין זאב/ תשטוף את העפר מן העיניים,/ שים יד על הלב./ ותגיד לי, ככה ראית? ככה רצית? ככה חזית?/ אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה./ אני מביט היטב עליך,/ חוזה המדינה'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מילים מתחפשות 2
|
|
|
|
|
|
|
זלדה ועוזי
זלדה. מלאכי כפכפי, שהיה רס"ן בשנות השבעים, מגלה מכלי ראשון: "הזלדה נקראה כך על שם אשתו של הקצין האמריקני שהיה אחראי על תכנון הנגמ"ש שהחליף את הזחל"מ". וואללה!
סנשו פנשה. אורי הייטנר כותב: "גם סנשו פנשה הוא שם שהיה למונח כביטוי לנושא כלים, עבד נאמן. למשל, רבין, בקדנציה הראשונה שלו, כינה את ח"כ חיים לנדאו: 'סנשו פנשה של בגין'. נחום ברנע כינה לאחרונה את מנהיגי שינוי: 'דון לפיד וסנשו פורז'".
עוזי. ממציא שהיה לכלי נשק הוא עוזי גל, שהמציא את התמ"ק המפורסם. רובה הגליל נקרא על שמו של ישראל גלילי, שעל פי המילון למונחים צבאיים תרם תרומה מכרעת לפיתוחו.
פטמה. רותי כותבת: "אחרי 'אחמד' צריכה להופיע פטמה', שהיתה באה בימים רחוקים לעזור בכביסה על הגג עם הפרימוס והפיילה והכריעה המיוחדת".
קיסר. נציגת הקלאסיקה לאה כותבת: "קיסר, מילה בינלאומית וגם ישראלית, הוא שם משפחתו של המדינאי הרומי יוליוס קיסר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
|
|
|
|
|
|
|
פורפרה
יוסי ורמיה ישראלי כותבים: "כשהיינו ילדים שיחקנו ב'פורפרה'. ברצוננו לדעת מה מקור השם?".
"פורפרה" פירושה בערבית חרסינה, אך הקשר נראה רופף. קשר קרוב יותר נמצא על פי הדרך שבה נהגה שם הסביבון בירושלים: פוררה, המזכיר את השורש הערבי פ.ר.ר, שפירושו להימלט. מידע נוסף יתקבל בברכה.
ועוד בענייני משחקים, מידע רב זרם בעניין הקריאה במשחקי הג'ולות "חפתי מראדי". אליעזר אבן מפרט: "חפתי, ובהגייה ערבית: 'חבתי', פירושה אהבתי, ומכאן המושג 'חפתי חבורס'. פירושו שאם הגולה שלי פוגעת בגולה של המתחרה והגולה הזו פוגעת במעופה בגולה שנייה, אני לוקח את שתיהן, הווה אומר, אוהב את שתיהן. 'חפתי-כל': אם הגולה שלי פוגעת בדרכה בכמה גולות היא זוכה בכולן
('אוהב את כולן'). מראדה הוא שטח חלק, ופירוש הדבר שמותר לנקות את השטח ליד הגולה כדי לאפשר לקלוע בה.
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
