ראשי > חדשות > חדשות בארץ >כתבה





שחרור נעים
אין כמו פסח בשביל לגרום לנו להפליץ בלי הכרה. מומחים מסבירים מה אפשר לעשות
 אירית רותם-צפרוני
14/4/2005  12:03
פסח לא מבשר טובות לסובלים מגזים. ארוחות החג הכבדות, במיוחד זו של ליל הסדר, כמו גם המצות היבשושיות, מקשות מאוד על מי שמערכת עיכול תקינה היא לא הצד החזק שלו. מעבר לכך שמדובר בסוג של בעיה חברתית ובאי נעימות, גזים גם גורמים חוסר נוחות גופנית. לפעמים עד כדי כאבי בטן קשים ולחץ על איברים פנימיים, שלעיתים מריצים אפילו אנשים לחדרי מיון מחשש להתקף לב. לרפואה הקונבנציונלית אין פתרונות ממשיים, לרפואה הטבעית דווקא יש. הנה כמה מהדברים שאמרו המומחים השונים, וגם טיפ לליל הסדר.
רפואה קונבנציונלית
"גזים זה סימפטום הכי שכיח של מערכת העיכול. אין אדם שאין לו גזים, אבל יש כאלה שאצלם יש יותר גזים מהרגיל", אומר ד"ר אליהו שמש, מ"מ מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבית-חולים "השרון". "הממוצע הוא בערך עשרה שחרורים של גזים ביום. כשפולטים יותר, זה מתחיל להיות מטרד. אין דבר כזה שאנשים לא משחררים גזים בכלל, אבל יש אנשים שהעברות הגזים אצלם לא קולניות. הסיבות העיקריות לגזים בגוף הם בליעת אוויר, שתיית משקאות תוססים, אכילת קטניות ומוצרים מקמח לבן. אוויר נכנס לתוך מערכת העיכול תוך כדי דיבור, אכילה, שתייה, נשימות עמוקות. חלק מהאוויר נכנס לקיבה ונפלט בגיהוק דרך הפה, וחלק ממשיך לאורך מערכת העיכול ותורם לגזים המצטברים במעיים".

"בליעת אוויר קשורה בדרך כלל למצבי לחץ ומתח, וככל שהאדם לחוץ יותר הוא בולע יותר אוויר. שתייה של משקאות תוססים מכניסה גזים למערכת העיכול. קמח לבן הוא כמו דבק למעיים, תהליך העיכול שלו קשה יותר מקמח מלא והפירוק שלו מלווה ביצירת גזים, לכן עדיף לאכול בפסח מצות מקמח מלא. תהליך הפירוק של סוכרים המצויים בקטניות ופיצוחים יכול לגרום גזים, וגם אכילת ממתקים מסויימים".

ואיך מתמודדים עם הגזים?
"צריך לנסות להפחית לחץ ולהגיע למצב של רגיעה כללית. לפעמים אולי צריך לקחת משהו להרגעה. כדורי פחם ותוספי אנזימים? יש אנשים שטוענים שזה עוזר להם, אבל אין לכך בסיס מדעי וכל המחקרים בפחם ובאנזימים לא הוכחו כמשמעותיים. אנחנו נותנים את זה, פשוט כי אין משהו אחר. צריך לאכול לאט ובפה סגור, כי אכילה מהירה מכניסה הרבה אוויר. גזים ללא ריח נגרמים בגלל אוויר וגזים מסריחים נגרמים מחיידקים. המעיים שורצים בחיידקים אנאארוביים ("הלא טובים"), כשהכמות שלהם עולה בגלל פסולת שאינה מתפנה מכיסים בדופן המעי, אנטיביוטיקה יכולה לעזור. נטילת תוסף של חיידקים פרוביוטיים, כמו אסידופילוס, עוזרת במידה מסוימת".
פחות תוסס, יותר טוב
נטורופתיה
חן פרופסורסקי, מטפל בנטורופתיה וברפואה סינית ומרצה בקולג' לרפואה משלימה: "גזים ללא ריח נובעים מזה שאנשים אוכלים מהר ובולעים אוויר עם האוכל. לכן צריך להירגע, לאכול לאט וללעוס כל ביס 20 פעם. אנשים שסובלים מגזים עם ריח מתחלקים לכאלה שלא מעכלים טוב חלבונים ולכאלה שלא מעכלים טוב פחמימות. החיידקים שנהנים מפחמימות לא מעוכלות הם חיידקי תסס, שכמו ביין יוצרים מחמצת מן הפחמימות. הריח של הגזים במקרה כזה יהיה חמצמץ. את עיכול הפחמימות אפשר לשפר על ידי לעיסה יסודית יותר, כי תהליך אנזימתי מתחיל כבר בפה. יש להימנע ככל האפשר מפחמימות מזוקקות ולעבור לפחמימות מקמח מלא, שבגלל הסיבים שבו עובר תהליך עיכול איטי ויסודי יותר".

"אצל אנשים שלא מצליחים לעכל היטב חלבונים, במיוחד מהחי, האוכל מרקיב במעיים ולגזים יהיו ריחות של רקב. להבדיל מן הסובלים מגזים של פחמימות כי חסר להם קצת אנזימים, אלו שלא מצליחים לעכל חלבונים סובלים מתת-חומציות. אנזימי העיכול של החלבונים לא עובדים בלי חומצת קיבה תקינה, שחיונית לא רק לחלבונים אלא כדי להפעיל את כל המערכת".

אז מה הפתרון לסובלים מגזים מרובים?
"לא לאכול עד שמתפוצצים. תמיד להשאיר קצת מקום לתהליך העיכול, כי כשהקיבה מלאה האוכל מתעכל פחות טוב ונוצרת תסיסה. קצת גזים זה נורמלי. למי שסובל מריבוי גזים עם ריח, אפשר לתת לתקופה תוספי מזון של אנזימי עיכול וחומצת קיבה, רק כדי להתניע, עד שהמערכת מתעוררת. חומצת קיבה חיונית כדי לספוג את רוב המינרלים. גם ויטמין בי-12 לא נספג בלי נוכחות מספקת של חומצת קיבה. ברגע שיש מספיק חומצת קיבה ותגבור של אנזימים, המערכת מתחילה לספוג את המזון. אפשר להוסיף פרוביוטיקה. לא להחליש את תהליך העיכול בשתייה בזמן האוכל, ולשתות חצי שעה לפני הארוחה או שעה-שעתיים אחריה".

"ניתן להקל את העיכול בהפרדת מזונות, על פי הכללים הבאים: פירות אוכלים רק לפני האוכל, ולא אחרי, כי זה יושב על כל ערימת האוכל, מתפרק ראשון ותוסס. להפריד בין פירות מתוקים לחמוצים, כי שילוב לא נכון של פירות תוסס בקיבה. לא לערבב פירות חמוצים עם חלבון ופירות מתוקים עם פחמימות. והכי חשוב - להפריד בין עמילנים מרוכזים כמו בטטות, תפוחי אדמה ותירס, לבין חלבונים מרוכזים מהחי. למשל, בשר ותפוחי אדמה זה מוקש בטן רציני. בצירופים קלים יותר של חלבון עם פחמימה, כמו מג'דרה, או לחם עם גבינה, אני לא רואה בעיה, אלא רק אצל רגישים המאוד. לזכור ששקט נפשי ופעילות מרגיעה כמו מדיטציה מחזקים את מערכת העיכול".
מדיטציה מסייעת לעיכול. צילום: רובי קסטרו
רפואה הודית
"לפי רפואת האיור-ודה גזים נוצרים כתוצאה מחולשה של מערכת העיכול, שאינה מתפקדת מול המזון שמכניסים לתוכה", מסביר ערן מגון, רופא קונבנציונלי ומומחה לרפואה ההודית איור-ודה. "התנועה של מערכת העיכול היא מהפה כלפי מטה, כשבדרך ישנו המעי הדק שצריך לפרק את המזון, לספוג את החומרים הנחוצים ולהעביר את הפסולת הלאה, למעי הגס. ברפואה ההודית ממשילים את מערכת העיכול לאש. אם המערכת מתפקדת כמו שצריך, יש לנו אש חזקה שאפשר לשים בתוכה גם בולי עץ, כלומר לאכול הכל. אם האש קטנה וחלשה צריך להזין אותה בזהירות בזרדים, כדי שתגדל ותתחזק. אם תשים בולי עץ במדורה קטנה, הבעירה לא תהיה טובה וייצא עשן שחור, שבמטאפורה זה הגזים".

"אנשים אוהבים להתבדח על גזים, אבל זו ממש לא בדיחה. הם לא מבינים שיש משמעות לגזים, כי זה אומר שיש להם רעלים בגוף, שמחלישים את המערכות. כל הגזים עם הריח הרע הם סימן לתסיסה וריקבון. אם יש לך גזים מסריחים זה סימן שהמזון מתפרק לא טוב. במקום שהוא יתפרק לחומרי מזון ראויים שייספגו בדם, ופסולת שתעבור הלאה למעי הגס, הוא תוסס ונרקב במעיים. בגוף נוצרים חומרים לא ראויים, שחלקם נספג בדם. זה מחליש, זה גורם עייפות, הכבד שצריך לפרק את הרעלים נחלש, וכל זה יכול להביא בהמשך גם למחלות".

איך ומדוע נוצרים גזים?
"אני לא חושב שלבליעת אוויר יש משמעות גדולה ביצירת גזים. אולי בשוליים, כי האוויר צריך לעבור שישה מטרים מעיים וחלקו נספג בדרך. חוץ מזה, כמה אוויר כבר אדם יכול לבלוע? אז פה ושם יכולים להיות קצת גזים מאוויר, אבל בליעת אוויר לא תגרום ריח. גזים עם ריח נוצרים כשאוכלים בצורה עצבנית ולא רגועה, כי במצבי סטרס אנזימי העיכול לא מופרשים כמו שצריך. אכילה זה מצב פיזיולוגי של רוגע. הרבה אנשים היום אוכלים מתוך מתח ועצבים, מהר, מהר, בעמידה, או ליד שולחן העבודה. הם לא נרגעים באכילה. כשמערכת העיכול לא רגועה, תנועתיות המעיים לא יעילה והמזון לא נעכל כראוי".

מה ניתן לעשות כדי למנוע גזים, במיוחד עכשיו בפסח?
"מצות זה דבר יבש נורא, גם מצות מקמח מלא בעייתיות. אני ממליץ להשרות את המצות קודם במים, או לשתות איתן משהו חם, אבל בלגימות קטנות כדי לא להתסיס. נכון שרצוי לא לשתות חצי שעה לפני הארוחה וכשעה-שעתיים אחרי, אבל מעט משקה חם בלגימות קטנות, זה כמו מרק. החשוב הוא לא לשתות משהו קר במהלך הארוחה, כי זה מדכא את החומצה ומכבה את אש העיכול, וגם לא לשתות כמות גדולה בבת אחת, כי זה מוהל את מיצי העיכול. שתיית משהו חם לסירוגין, זה בסדר. ובכלל צריך לאכול לאט, להירגע, לא לתקוע. אנשים לפעמים 'תוקעים אוכל', כאילו הם מתדלקים מכונית. צריך ללעוס היטב, להרגיש את האוכל, לספוג את הטעמים והריחות וליהנות בכיף".

"צריך לאכול בצורה מסודרת, לא לאכול בלילה, ולהשתמש בצמחי תבלין. תבלינים מונעים גזים. כדאי להשתמש בכורכום, שעוזר לפרק חלבונים ומונע תסיסה. הכורכום מחטא ועוזר להשמיד את החיידקים שגורמים גזים. כמון מעולה לגזים, וגם עלי דפנה, פטרוזיליה ושמיר. פשוט צריך תמיד לתבל את האוכל. גם קימל מונע תסיסה, אבל לא מתאים למי שסובל מצרבות. לקיבה חומצית מאוד מתאימה חליטה של כפית זרעי שומר. יש תבלין ייחודי לאיור-ודה בשם חילתית (הינג) שעוזר מאוד לגזים וניתן להשיג אותו בחנויות של הודים. אוכל מטוגן בשמן יכול לגרום גזים. במקום שמן כדאי להשתמש בגי (סמנה), חמאה שמבשלים עד שהיא הופכת לשמן שקוף וצלול. צריך להוריד אותה מהאש ברגע שההפרדה נגמרה וכל המים התאדו, ולפני שהיא משחירה. שומרים בצנצנת, אין צורך במקרר, ומשתמשים רק בכף אחת בארוחה".

והטיפ המנצח, נגד גזים, וגם כדי להימנע מתחושת הכבדות של אחרי ארוחת ליל הסדר: "חליטת ג'ינג'ר (זנגביל), עוזרת מאוד למערכת העיכול ומונעת נפיחות וגזים. משתמשים ברבע כפית ג'ינג'ר טחון, או 3-2 פיסות ג'ינג'ר טרי לכוס מים רותחים. הסובלים מגזים יכולים למלא כל יום תרמוס, ולשתות במשך שבועיים. זה שוטף את המעיים ומחזק את בלוטות העיכול שמפרישות את האנזימים. בליל הסדר מעמידים ליד כוס היין גם כוס ג' ינג'ר חלוט, שותים מדי פעם ומונעים תופעות עיכול לא נעימות".
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורוםכתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה עבור לפורוםכתוב לעורך
"צריך לאכול לאט ובפה סגור, כי אכילה מהירה מכניסה הרבה אוויר. גזים ללא ריח נגרמים בגלל אוויר וגזים מסריחים נגרמים מחיידקים. המעיים שורצים בחיידקים אנאארוביים ("הלא טובים"), כשהכמות שלהם עולה בגלל פסולת שאינה מתפנה מכיסים בדופן המעי, אנטיביוטיקה יכולה לעזור. נטילת תוסף של חיידקים פרוביוטיים, כמו אסידופילוס, עוזרת במידה מסוימת"