 | | | | מוודאים הריגה עד הסוף | |
| | | בצה"ל אולי מכחישים, אבל וידוא הריגה הוא נוהל
שעליו מתחנך כל לוחם. "לא היתה שיחה על וידוא
הריגה - אבל זה היה נוהל רגיל". שוברים שתיקה | |
| | | | | | וידוא הריגה הוא אחד מהמהלכים עליו "מחונך" כל לוחם בצה''ל. למרות ההכחשות ולמרות הגרסאות הסותרות, כל חייל שמסתער על מטרה יודע ש"מצפים" ממנו לתת כדור בראש, מטווח אפס.
אחת העדויות שאספה תנועת "שוברים שתיקה" מתייחסת לאירוע קשה בחברון, בו נהרג חייל צה''ל, מתן גדרי ז''ל. למפקד הכוח ולכל חייליו, היה ברור כי עליהם לוודא הריגה, יותר מפעם אחת, כי אלה הנהלים ואלו הפקודות.
לשמיעת מהלך האירוע בקשר המבצעי לחץ כאן
| |  | |  |
| |  | |  | לא היתה שיחה
| |  | | | חברון 2003
''האירוע התחיל כששני מחבלים יצאו מאחד השערים של הקסבה, וירו לכיוון מערת המכפלה. אנחנו כמובן קפצנו, כמו כל הכוחות בגזרה. סגרנו את הקסבה והתחלנו לסרוק בפנים. בהתחלה באמת לא מצאנו שום דבר, היו איזה שבע שעות של סריקות.
''לקראת הסוף, היינו כמה צוותים בשטח: צוות אחד בתצפית על בניין מחוץ לקסבה, ועוד שלושה-ארבעה צוותים בשטח, שעשו את הסריקות. בשלב מסוים שמענו צרור יריות מאוד קרוב, תפסנו מיד מחסה. שמענו בקשר את ההיתקלות, שמענו שיש נפגע. הכוח בתוך הבית, שהיה מהנח"ל, חטף אש במדרגות. אנחנו יצאנו החוצה, והתצפית הכווינה אותנו אליהם. הגענו דרך הגגות.
"הכוח שזיהה היה מגולני. הם ירו על המחבלים ירי קלעים ופגעו. במרחק שלהם זה חייב להיות לפחות קלע. שני הצוותים שהיו על הגג התחילו להתקדם בהכוונה של התצפית, לעבר המחבלים. אחרי כמה דקות של הכוונה, הצוות הראשון הגיע למרפסת, שהייתה מעל הנקודה בה היו המחבלים. מדובר בטווח של שלושה או ארבעה מטרים. המפקד ירה כמה כדורים על כל מחבל לוודא הריגה. אחר כך הכוח של הנח"ל שחטף במדרגות עלה לשם, כשהרגיש שבטוח בשבילו לעלות".
"המג"ד הוא שנתן את האישור בקשר. הוא אמר לכוח: 'אתם עולים למעלה, בלי רימונים כדי שלא לפגוע בכוח שכבר שם. רימונים מפזרים יותר מדי רסס ועלולים לסכן את הכוח השני'. באחד השלבים התקבל בקשר דיווח שהמחבלים הרוגים. אחרי שהכוח הראשון שהגיע לשם ירה, אני די בטוח שהם היו כבר הרוגים. לא הייתה בדיקה - היה וידוא בעזרת הירי''.
הראשון שהגיע היה המפקד של הכוח מהנח''ל. הוא כבר ממש הגיע לגופות עצמן, וירה על כל אחד מהם שני כדורים. הוא למעשה וידא בפועל שהם מתים ואין עליהם חגורות או משהו דומה. הוא לקח את הנשק שלהם ופרק אותו. המפקדים לא דיברו על המקרה ולא היתה שיחה על וידוא ההריגה. זה היה נוהל רגיל''.
| | | | |
| | | | | על "שוברים שתיקה"
| | | | | הם לא סרבנים. הם לא פוליטיקאים. הם אוהבים את המדינה. הם בסך הכל חיילים שהיו שם, ממש כאן, והחליטו שאי-אפשר יותר. שמישהו חייב לקום ולצעוק: תתעוררו ותראו מה קורה לנו. "שוברים שתיקה" - בכל יוםשלישי חן קוטס-בר מביאה עדויות מהמלחמה בשטחים, ועל מה שהיא עושה לנו.
| | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
