 |
/images/archive/gallery/111/401.jpg אמנון דנקנר
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| הביקורת של אילן כפיר כלפי שר החוץ התומך במשאל עם, היא לא אחרת מאשר גזענית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אילן כפיר הוא עיתונאי ותיק, שבמשך השנים נודע בעיקר בלבושו המוזר ובעילגותו. באחרונה הוא מתפקד בעיתונות הרוסית, ושם הוא יצא חוצץ נגד שר החוץ סילבן שלום בנימה שכבר היה מותר לקוות שתיעלם מן הארץ.
הסיפור הוא דבר הודעתו של שלום, עם שובו של ראש הממשלה משארם א-שייח', כי הוא מצדד, בניגוד לאריאל שרון, בעריכת משאל עם בעניין ההתנתקות. "הסיבה להחלטה של שלום", כתב כפיר בעיתון גלובס, "היא פשוטה. הוא פועל מתוך עלבון. הרי שרון לא לקח אותו עימו לשארם א-שייח'. למעשה , גם שמעון פרס היה יכול להיעלב, אבל ההבדל במנטליות ובהשכלה מאפשרים לפרס להתעלות מעל לעלבונות הקטנים".
מותר למתוח ביקורת על סילבן שלום, כמו על כל אחד אחר, אבל זה נורא לכתוב עליו בנימה כה גזענית. כפיר מניח, כמובן מאליו, שיש הבדל השכלתי בין פרס לשלום, לטובת הראשון. זה לא נכון. להפך: לפרס אין כל השכלה פורמלית. לשלום יש תארים אקדמיים במשפטים, בראיית חשבון, בכלכלה ובמנהל ציבורי. מילא. אבל מה נאמר על "ההבדל במנטליות"? אין זאת אלא שהמזרחי הזה שלום קופץ, כי הוא נעלב, כי, אתם הרי יודעים, המזרחיים האלה והכבוד שלהם. נורא.
גם בעיתונות בעברית היו רמזים כאלה. לא עזר לשלום שהוא הודיע על תמיכתו במשאל עם שבועיים לפני ועידת שארם, בראיון במעריב. העלבון, העלבון, רמזו הכתבים, לא לקחו אותו לשארם. אבל בעברית, בכל זאת, לאף אחד לא היתה עזות המצח האווילית לכתוב באורח כה מפורש על "מנטליות".
בציבור קוראי העיתונות הרוסית יש מיעוט (קטן, יש לקוות) של מי שסולדים ממזרחיים, כמו שעליות שונאות עליות לאורך ההיסטוריה של ישראל. זה עובר. אבל אם טיפוסים כמו אילן כפיר ילבו את האש הזאת בכתיבה גזענית, זה לא יעבור כל-כך מהר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | עורך "מעריב" משנת 2002, סופר, בעל טור ופובליציסט. בעבר עבד ב"דבר", "הארץ" ו"חדשות". השתתף בתוכניות טלוויזיה רבות , הבולטת בהן "פופוליטיקה" בערוץ 1. נשוי ואב לשני בנים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
