 |
/images/archive/gallery/255/585.jpg גנרל וויליאם וורד. צילום:
האתר של הצבא האמריקאי  |
|
|
| המשימה: להצליח היכן שנכשלו קודמיו
|
|
| הגנרל וויליאם וורד, שמונה למתאם הביטחוני המיוחד
של הממשל האמריקני לאזור, הוא הרביעי שנשלח כדי
לפקח על הרגיעה. קודמיו – טנט, זיני, ווולף - נכשלו |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ברק רביד
7/2/2005 19:01 |
|
|
|
|
|
|
|
הגנרל וויליאם וורד, עליו הכריזה היוםמזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס כמתאם המיוחד לענייני ביטחון, יהיה השליח המיוחד הרביעי ששולח ממשל בוש לאזור. קדמו לו איש מודיעין בכיר, גנרל שבע קרבות שניסה כוחו במדינאות ודיפלומט משופשף. כולם נכשלו אל מול עוצמת האינתיפאדה.
השליח הראשון, ראש הסוכנות הביון האמריקנית (סי-איי-אי), ג'ורג' טנט, הגיע לאזור מיד לאחר הפיגוע בדולפינריום ביוני 2001, שבו נהרגו 21 ישראלים. חודש וחצי קודם לכן פרסמה "ועדת החקירה הבינלאומית לבירור העובדות", בראשותו של הסנטור ג'ורג' מיטשל, את מסקנותיה ומשימתו של טנט היתה לתרגם את ההמלצות לביצוע בשטח.
בשלב ראשון דרש טנט מהצדדים הפסקה מוחלטת של האלימות, והציג בפניהם את מה שמאוחר יותר נקרא "מסמך הבנות
טנט". המסמך כלל שורה של צעדים, כגון חידוש שיתוף הפעולה הביטחוני, נסיגה ישראלית, איסוף נשק, מלחמה בהברחת אמצעי הלחימה והקלת התנועה על האוכלוסיה הפלשתינית.
ב-13 ביוני הצהירו ישראל והפלשתינים כי הם מקבלים את "מסמך טנט", אך אחרי כמה ימים התברר לא מתבצעת כל פעילות להפסקת הפיגועים. שלושה חודשים לאחר מכן נאלץ טנט למשוך את ידיו מהבעיה המזרח תיכונית, לטובת המלחמה בטרור בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'ורג' טנט. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
ערפאת "ראש המאפיה"
|
|
|
 |
|
|
|
בנובמבר 2001 שלח מזכיר המדינה דאז, קולין פאוול, את הגנרל אנטוני זיני, לשעבר מפקד פיקוד המרכז האמריקני, כדי שיניע את הצדדים ליישם את "מסמך טנט". זיני ניסה לחדש את שיתוף הפעולה הביטחוני, אך ישראל והפלשתינים השקיעו יותר מאמץ בהסברת עמדתם מאשר בהידברות, ובמהרה החלו חילופי האשמות הדדיים בין הצדדים.
רצף פיגועים של ארגוני הטרור הפלשתיניים בדצמבר גרמו לזיני לאבד אמונתו ביכולת לשנות את המצב. תפיסת אוניית הנשק "קראין איי" בינואר 2002, רק חיזקה את חוסר האמון שלו ביאסר ערפאת, וגרמה לו לכנות את יו"ר הרשות "קאפו די טוטי קאפי", ("ראש המאפיה").
במרס 2002 עשה זיני ניסיון אחרון וחזר לסבב דיונים נוסף בירושלים וברמאללה. הוא הציג לשני הצדדים הצעות גישור, אך לא הפעיל לחץ ממשי על הצדדים לקבלן. ב-27 במרס, בערב ליל הסדר, התרחש הפיגוע במלון "פארק" בנתניה וקבר סופית את מאמצי זיני.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אנתוני זיני. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
דוחות על גבי דוחות
|
|
|
|
|
|
|
השליחות האחרונה בתקופת בוש היתה של ג'ון וולף, תת-מזכיר המדינה לענייני תפוצת נשק. וולף, שהגיע לאזור ביוני 2003 עם צוות של עשרה פקחים, ביקש לפקח על הפסקת האש שהושגה בעיצומה של כהונתו של אבו-מאזן כראש-ממשלה.
חולשתו הגדולה של וולף היתה היכרותו השטחית בלבד עם המצב באזור ופערי הידע העמוקים שלו לגבי שורשי הסכסוך. מהר מאוד הפך וולף כתובת לתלונות של שני הצדדים ולמאמצי הסברה של בכירים באמ"ן ובשב"כ מחד ושל בכירי ההנהגה הפלשתינית מאידך. שני הצדדים הגישו לוולף דוחות על גבי דוחות ובהן רשימת הפרות שביצע הצד השני.
בדומה לקודמו, גם את וולף שלח הטרור הביתה. ב-19 באוגוסט 2003 התפוצץ מחבל מתאבד של החמאס בקו 2 בירושלים ורצח למעלה מ-20 ישראלים. יומיים לאחר מכן חוסל בכיר החמאס, איסמעיל אבו-שנב. ה"הודנא" באה לסופה, וכך גם שליחותו של וולף.
לדברי מזכירת המדינה רייס, השליח החדש וורד יגיע לאזור במשימה ביטחונית ולא במשימה מדינית. רייס הדגישה שתפקידו יהיה בעיקר לשקם את מנגנוני הביטחון הפלשתינים, ולקחת חלק בשיתוף הפעולה הביטחוני בין הצדדים. הכוונה היא שהדיאלוג בין הצדדים יהיה ישיר כאשר וורד מפקח מהצד.
|
|
|
|
|
|
|  | | ג'ון וולף (במרכז) עם קצינים ישראלים. צילום: אי-פי-איי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
