סביבה ותוצאה
בחוות הפרמקלצ'ר ברחובות יש בתים שעשויים מזבל ומכונות כביסה שעובדות בעזרת אופניים. מירה אסאו קפצה לביקור ולמדה על תנועה שהיא הרבה יותר מתורה אקולוגית
שני פסלי אבן ענקיים - "פסלי השומרים" - מקבלים את פני בכניסה לחוות הפרמקלצ'ר עמק הטל על גבול רחובות ונס ציונה. אני מחייכת אליהם והם מחזירים לי מבט חמור סבר. אחרי כמה שניות אני מבינה למה. למולם נישאים בנייני מגורים גבוהים, אחידים וסטנדרטיים של שכונה שנקראת "רחובות ההולנדית". ולא, אין בה תעלות, גשרים או אפילו שבילי אופניים. משמאלם עומד שטח פתוח שפעם היה בוודאי יפה ועכשיו ניצב בו שלט שמבשר על הקמת מרכז מסחרי חדש במקום.
הכל התחיל באוסטרליה הרחוקה. מכיוון ששם דרכה רגל האדם הלבן באיחור הרב ביותר, גם ההרס של החותם האנושי שנותן אותותיו בקרקע, באדמה, באוויר ובמים, כמו גם באבוריג'ינים ילידי המקום, ניכרת פה בצורה הכי ברורה. לא רחוק משם, בטאזמניה, ביל מוליסון, ביולוג היפי, צפה במהלך שנות השבעים בתוצאות המתהוות של חותם ההתיישבות ההרסני, ובעודו
עמק הטל הוקמה על שטח מדהים ששייך לאמן אמיליו מוגלינר. שי שחל, אגרונום ומתכנן פרמקלצ'ריסטי, לוקח אותי לסיור מרתק בנבכי החווה, עמוק אל תוך תודעת הקיימות. ממבט ראשון אפילו לי נראה כאילו הכאוס שולט במקום. לוקח לי זמן מה להבין שכל מה שאני רואה סביבי זה לא זבל, זה מה שהיה פעם זבל.
המין האנושי נשען על שלושה גידולים חקלאיים עיקריים: תירס, חיטה ואורז - אם אחד מהם ייפגע באופן משמעותי בני האדם ירעבו (ארה"ב התפתחה בגלל שבאירלנד פטרייה שתוקפת גידולים סולניים - עליהם נמנים תפוחי האדמה שהיוו כתשעים אחוז מהתזונה שם - גרמה לרעב גדול). חקלאות שמבוססת על גידול אחד, מונוקולטורה, קורסת כשמשהו משתבש. מוליסון, שהכיר את ההיסטוריה הזאת הבין שכאן טמון העניין.
בני האדם היו בעברם ציידים-מלקטים וחיו במחזורים כמו של דובים וחיפושיות - כשהיה מזון מספרם גדל, כשהיה מחסור הוא הצטמצם. עם גילויה של החקלאות הכל השתנה. למעשה תרבות כל כך עשירה ומגוונת כמו זו האנושית לא הייתה יכולה להתפתח מבלי להישען על גידולים חקלאיים. לכן במושג פרמקלצ'ר לא מדובר על "שיבה לטבע" במובן הפשטני - לצוד ארנבת וללקט גרגירים. מוליסון חשב בעצם על בניית מערכת אקולוגית מעורבת ומגוונת, מעשה ידי אדם, שלא תיפגע אם אחד ממרכיביה יינזק. הוא ערך הרבה מאוד תצפיות בטבע, חיפש תבניות שחוזרות על עצמן ובשילוב של הידע הזה עם חקלאות עתיקה פיתח סוג חדש של חקלאות מודרנית ובת קיימא.
עמק הטל הוא מערכת אקולוגית עצמאית. כל הבתים בחווה נבנו מחומרים שנאספו ממזבלות לא חוקיות באזור - בוץ, בקבוקי זכוכית, ברזלים, עצים וחלקי רהיטים. בנייה בסגנון הפרמקלצ'ר מאפשרת חיסכון אדיר במשאבים ולא רק בגלל החומרים הממוחזרים - גם התכנון והעיצוב של הבית מאורגנים כך שתהייה תלות מינימלית במקורות אנרגיה ובמשאבים חיצוניים: את החלונות בונים לכיוון דרום כך שהשמש תחמם את הבית והחום שייאגר במשך היום יספיק גם ללילה; כדי להפעיל את מכונת הכביסה מחברים אותה למצבר שמחובר לאופניים שמספקות חשמל ובדרך גם קצת כושר גופני. להשקיה משתמשים ב"מים אפורים" - כל המים מצנרת הבית יוצאים החוצה לאמבטיה עליונה שבה יש צמחים מטהרים, משם הם עוברים לאמבטיה נוספת לטיהור נוסף ומשם לגינה. לדישון הגינה משתמשים בכל מה שנותר מהזבל האורגני שנאסף מפח האשפה הביתי ומגיע אל תוך בור הקומפוסט (שיוצר דשן מזבל אורגני). תהליך דומה עוברים גם הצרכים שלנו במעבר מן האסלה אל בור ספיגה מיוחד.
התפיסה הפרמקלצ'ריסטית ההוליסטית רואה חשיבות רבה בהשפעת האלמנטים השונים על המערכת כולה ומשקללת תמיד מאזני אנרגיה, תועלת הדדית, יציבות ומגוון. נקודת המוצא היא שעושים את זה בשביל האדם, למען קיום המין האנושי, ובאופן מתחשב בסביבה כחלק ממארג החיים. וכך, מה שהתחיל על ידי מוליסון כשיטת עיצוב ותכנון של מערכות חקלאיות אורגניות עם דגש על שמירת המשאבים של כדור הארץ לדורות הבאים, התפתח במהרה על ידי אנשים נוספים גם לתחומי חיים אחרים: בנייה, כלכלה, מים, תחבורה וחברה.
לתנועת הפרמקלצ'ר שלושה עקרונות של מוסר ואתיקה: הראשון הוא דאגה לכדור הארץ על כלל היצורים שעליו, המשאבים שלו והזמינות שלהם לכולם - שלא יתכלה, שישתפר. השני הוא דאגה לזכויות הקיום הבסיסיות של בני האדם, כלומר נגישות למשאבים כמו מים, אוויר ומרחב חופשי. השלישי הוא שימת גבולות למערכת ושימוש בעודפיה לטובת שני העקרונות הראשונים.
ההתבוננות היא החלק הכי חשוב בפרמקלצ'ר, עוד לפני התכנון והעיצוב. גינת פרמקלצ'ר אולי נראית תחילה כמו ערבוביה של עשבים אך יש בה, כאמור, היגיון רב. יגדלו בה זה לצד זה צמחים שיאזנו בעצמם את המערכת האקולוגית שלהם - צמח אחד נותן צל ואחר טורף כנימות. שי שחל, שהקים יחד עם חברים נוספים את פרויקט הפרמקלצ'ר בעמק הטל אומר שהכלי הכי חשוב לפרמקלצ'ריסט הוא הערסל: "שיהיה לך מספיק זמן להתבונן ברוגע ולאסוף מידע". אם למשל תשאלו מתכנן פרמקלצ'ריסטי מה לעשות כשבאות כנימות הוא ימליץ לכם לנגב אותן ביד או מקסימום לרסס במי סבון, אבל ראשית כל עליכם להתבונן בהן - אולי הן בכלל לא מזיקות?
בשנים האחרונות תופס הפרמקלצ'ר את מקומו כחלק מהתנועה הסביבתית בארץ. בקיבוץ לוטם בצפון מלמדים קורסי מבוא וקורסי תכנון וביצוע גינות אקולוגיות, בקיבוץ לוטן בערבה מלמדים בנייה אקולוגית. חוות פרמקלצ'ר כמו אדמאמה בניר משה או עמק הטל ברחובות מקיימות חיי קהילה עשירים ומציעות מגורים ומחייה תמורת עבודה במקום ולימודי פרמקלצ'ר. בעמק הטל מתפרנסים ממשתלה אורגנית ויצור זרעים אורגניים, ומקיום סדנאות וחוגים מגוונים - החל מעקרונות הפרמקלצ'ר ועד קליעת סלים, אנרגיה נקייה, רוקחות מהטבע, הכנת אוכל מסויה וקורס הכנה ללידה. הייעוד של המקום הוא להמשיך להיות פעיל וזמין לכל מי שרק רוצה ולהפיץ את בשורת הפרמקלצ'ר בתחומי החיים השונים.
פרמקלצ'ר זה לא רק בשביל אנשים שחיים בחוות בחיק הטבע, ניתן ליישם אותה גם בלוקיישנים הכי אורבניים שיש. הסברים על גינון קהילתי אורגני וגינות פרמקלצ'ר במרפסת הביתית או על הגג אפשר למצוא בחוברת "פרמקלצ'ר - מדריך למתחילים" מאת גרהם ברנט ובתרגומה של דריה פיטרסון שיצא בהוצאת התעוררות. ניתן להשיג אותו חינם באתר האינטרנט של סלון מזל או בסכום סמלי בסלון עצמו. אם אתם בסביבה (רח' סמטה אלמונית בת"א) אפשר להציץ גם בגינת הפרמקלצ'ר בחצר האחורית של הסלון ולהתרשם.
השנה יצא לאור על נייר ממוחזר ספרה המהודר של טליה שניידר, "גן עדן בפתח הבית: מדריך פרמקלצ'ר להשגת כל מה שאתם צריכים דרך מה שיש לכם ממילא" בהוצאת יער ובחסות שומרה (למען איכות חיים וסביבה ברוח הפרמקלצ'ר והיהדות). שניידר נחשבת לאחת המובילות בתחום הפרמקלצ'ר בישראל. על גב הספר מסופר שהיא למדה פרמקלצ'ר בהודו, אנגליה וישראל ושהיא "מלמדת וחיה את זה כל יום קצת יותר טוב". ברוח פרמקלצ'ריסטית מאפשרת שניידר לכל מי שמעוניין בספר לשכפל אותו, כל עוד זה נעשה על מנת לחלוק מידע ולא למטרות רווח וכמובן רק בתנאי שזה יודפס על נייר ממוחזר.
אתר פרמקלצ'ר פלסטיני
הכל על חקלאות אורגנית
נא להמתין לטעינת התגובות
