 |
/images/archive/gallery/140/301.jpg אלברט אינשטיין. צילום
ארכיון  |
|
|
| 2005: "שנת אלברט אינשטיין" |
|
| בגרמניה ייפתחו היום באופן רשמי
האירועים לציון 100 שנה לתורת
היחסות ו-50 שנה למות המדען |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
חיים איסרוביץ
19/1/2005 10:53 |
|
|
|
|
|
|
|
100 שנה אחרי שהגה את תורת היחסות ו-50 שנה לאחר שהלך לעולמו - מקבל המדען היהודי המנוח אלברט אינשטיין את הכבוד המגיע לו במולדתו גרמניה.
קנצלר גרמניה, גרהרד שרדר, יפתח היום רשמית את אירועי "שנת אלברט אינשטיין", שבמהלכה
במהלך
השנה יתקיימו ברחבי גרמניה אירועים שיציינו את עבודתו של אינשטיין. במקביל הכריז האו"םעל 2005 כעל "שנת הפיזיקה". בארגון אונסק"ו הביעו תקווה כי הדגש על הישגיו של אינשטיין יעוררו בקרב הדור הצעיר רצון לעסוק בפיזיקה.
אינשטיין, שנולד בגרמניה ב-1879, זכה לתהילת עולם לפני 100 שנה כאשר פרסם שלושה מאמרים פורצי דרך. הראשון עסק בקיומם של אטומים ובגודלם, ואילו השני הניח את הבסיס לתורת הקוואנטים. המאמר השלישי, והידוע מכולם, הביא לעולם את המונח "תורת היחסות", שקבע כי זמן ומרחב אינם מושגים מוחלטים אלא יחסיים.
כתוצאה מכך פיתח אינשטיין את הנוסחה הידועה E=mc2, שלפיה האנרגיה תלויה במכפלה של המסה במהירות האור בריבוע. ב-1915 פיתח אינשטיין את תורת היחסות ולאחר שש שנים זכה בפרס נובל בפיזיקה על מחקר אחר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אינשטיין בשיעור. צילום ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
איש המאה ה-20
|
|
|
 |
|
|
|
ב-1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזב אינשטיין את גרמניה לטובת ארה"ב. ב-1939 הוא כתב לנשיא האמריקני, פרנקלין רוזוולט, כי ניתן לפתח לשחרר אנרגיה אטומית ובכך הניח את הבסיס לפיתוחה של פצצת האטום הראשונה. עם זאת, בשל התנגדותו לנשק כזה, לא נטל אינשטיין חלק בפיתוח.
לאינשטיין היה יחס חם לציונות. הוא עמד בקשר עם חיים ויצמן והיה מעורב בהקמתה של האוניברסיטה העברית. ב-1952, לאחר שהנשיא הראשון של ישראל נפטר, פנה אליו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, בבקשה שייקח על עצמו את התפקיד הרם. ואולם אינשטיין סירב והסביר: "אני נרגש מההצעה, אך איני מתאים לתפקיד".
באפריל 1955 נפטר אינשטיין בניו ג'רזי. את עזבונו הוא תרם לאוניברסיטה העברית. גם שנים לאחר מותו נותר אינשטיין אחד האישים הידועים בעולם ולפני חמש שנים הוא נבחר ל"איש המאה ה-20" על ידי המגזין "טיים". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
