 |
אהלן חברים,
הג'יניאס, אולסו נואון אס סקומפייטה, אולסו נואון אס האיש שקורא לי אישתתי, מטורף על העוגיות האלה. והוא צודק, כי הן טעימות
בצורה שלא תיאמן. כל התודה והברכה למיקי שמו (האיש, האגדה והחולציות), רח' מוריה 30, מרכז הכרמל חיפה, טל' 04-8104448, והן הולכות ככה:
חומרים לבצק:
250 גרם גבינה כחושה (1 חבילה "טוב טעם" או "טבעון", 0% שומן)
220 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
2 כפיות מחוקות מלח (20 גרם)
1/8 כפית מחוקה סוכר (קורט)
1/2 שקית אבקת אפייה (5 גרם)
100 מ"ל חלב (1/2 כוס)
560 גרם קמח (4 כוסות, לא תופח)
חומרים לתיבול:
1 ביצה טרופה למריחה
90 גרם שומשום או תערובת של 30 ג' קצח + 60 ג' שומשום או 90 ג' זעתר
** לא משתמשים בכל כמות התיבול, אלא רק למזרה צפוף
אופן הכנת הבצק:
1. מערבבים במיקסר את הגבינה והחמאה בעזרת וו גיטרה או וו לישה.
2. מוסיפים את המלח, הסוכר, אבקת האפייה והחלב.
3. מוסיפים בהדרגה את הקמח עד לקבלת בצק הומוגני. מכמות זו מתקבל בצק בכמות של 1.2 קילו.
4. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשש שעות.
אופן הכנת העוגיות:
1. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים, כל חלק 400 גרם. מרדדים את הבצק על נייר אפייה, כל חלק לגודל של 38x45 סנטימטר ועובי של שלושה מילימטרים בלבד. לא יותר!
2. בעזרת מברשת, מורחים על עלה הבצק שכבה דקיקה של ביצה טרופה. אם שכבת הביצה תהיה עבה, היא תיזל לצדדים ותדביק את העוגיות האחת לשנייה בזמן האפייה.
3. מפזרים על כל משטח בצק שכבה דקה, אבל צפופה, של שומשום או שומשום מעורב בקצח או זעתר. הפייבוריטים שלי הם שומשום מעורב בקצח וזעתר.
4. מכסים את עלה הבצק בעוד נייר אפייה אחד, ובעזרת מערוך מרדדים מעליו את הבצק עוד טיפה, ככה שהמזרה שבחרנו ייכנס, ישקע וייטמע היטב בתוך הבצק.
5. מסירים את נייר האפייה ובעזרת גלגלת לחיתוך פיצה או שפיץ של סכין חד, חותכים את עלה הבצק למעוינים במידות של 3x4 סנטימטר. אם יותר קל לכם לחתוך למרובעים במקום למעוינים, תפאדלו, אבל חיתוך העוגיות בגודל אחיד הוא המפתח להצלחה.
6. אופים בחום של 170 מעלות צלזיוס, על אותו נייר אפייה שרידדנו אותן עליו (כשהן רק חתוכות על ידי הגלגלת), במשך 35 דקות. העוגיות צריכות להתקבל בצבע בז' כהה או חום בהיר. דרגת האפייה והכהות, היא דרגת הטעם. אז תנו להן "צבע". הן נהדרות, פשוט נהדרות!!!
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טיפים לצילום מוצלח של ילדים
|
|
|
 |
|
|
|
מאיה אהרוני, צלמת ילדים, הריון ומשפחה (טל': 052-3398434; 09-7460395), היא בחורה צעירה, שעושה לנשים בהריון "בוק" חלומי. היא מצלמת אותן למזכרת נצח פרטית בעירום, בעירום חלקי ובלבוש, בתמונות עוצרות נשימה ביופין.
עד לפני שנה היא בכלל עבדה בחברת ביטוח, בתחום המחשבים. אחרי ההריון השני (הגדול שלה בן שנתיים והקטנה בת תשעה חודשים), היא החליטה לא לחזור לעבודתה הקודמת אחרי חופשת הלידה, למרות שכולם אמרו לה שהיא עושה שטות, כי השוק קשה והיא לא תמצא עבודה. אבל עובדה, כשהבנאדם תומך ומאמין בעצמו, והוא מתעקש לעבוד באהבה שלו, הכל מנגן. כן, גם כלכלית. "אף פעם לא הבנתי מה אני עושה בתחום המחשבים", היא צוחקת, "ומכיוון שאני טובה בעבודה עם אנשים, זה התגלגל".
אם תרצו, זה סיפור מעורר השראה על אמונה עצמית, יזמות עסקית נשית והצלחה. היא התחילה לצלם נשים בהריון, הפרסום שלה עבר מפה לאוזן והשאר היסטוריה.
"איך הגעת לצילום תינוקות?", אני שואלת אותה, "פשוט", היא עונה. "אם, למשל, צילמתי מישהי בהריון, אחרי כמה חודשים היא חזרה אלי כדי שאצלם אותה גם עם התינוק החדש. אנשים מרוצים מהתמונות והם מגיעים לפעמים ממש לסף דמעות מרוב ריגוש,שזה מה שעושה לי את העבודה לכל כך כייפית. אני משלבת בה את כל מה שאני אוהבת: עבודה עם ילדים, משפחות ולידה. הכל נעשה בהמון אהבה, וזה משליך על האווירה ועל התוצאה הסופית".
750 שקל עולה אלבום מקצועי (לכל סוגי התמונות: ילדים, נשים בהריון או משפחה) הכולל דיסק, 20 תמונות ואלבום. מי שלא מעוניין באלבום עצמו, חוסך מאה שקל. סך הכל היא מצלמת כ-40 תמונות, שמתוכן בוחרים את 20 התמונות הכי טובות. הצילומים הם בשחור-לבן, צבעוני, או ספייה, שזה תמונות כאילו עתיקות.
"חשוב לעבוד עם מעבדה טובה", היא אומרת, "כי הפיתוח הטוב והמדויק של הצבעים הוא מרכיב מאוד חשוב של התמונה" (היא אישית עובדת עם "פוטו ספיד" ברעננה, שמפתחים לה את התמונות ברמה מאוד איכותית).
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איור: דימיטרי קיליסקי
|
|
|
|
|
|
|
* * *
|
|
|
|
|
|
|
ולכל מי שרוצה לצלם את הילדים שלו בעצמו, הנה עשרה טיפים נפלאים ממנה:
1. לצלם ילדים בגובה העיניים שלהם: שימו לב, כשאתם מצלמים ילדים, התכופפו תחילה לגובה שלהם וכך התמונה לא תיראה מלמעלה.
2. להסתכל גם מה יש מאחור: לפעמים כשאנחנו מצלמים, אנחנו מתמקדים רק בנושא ואז, כשמפתחים את התמונה, מגלים כל מיני דברים שמפריעים ברקע. לכן כדאי כבר בזמן הצילום להסתכל גם על הרקע.
3. צילום עם אביזרים: צילום עם כובע, בנדנה, שרשראות, פרחים ואביזרים שונים יהפכו את התמונה למקסימה.
4. לא עוד "דן, תחייך למצלמה": תפסו רגעים ספונטניים. אל תאמרו לילדים להסתכל או לחייך למצלמה. תנו להם זמן והם יצחקו ויחייכו וידברו, ואז צלמו אותם.
5. תצלמו את הילדים בזמן פעולה שלהם: תנו לילד לשחק בבוץ, לאכול תפוז או להתגלגל בדשא. גם הילד ייהנה וגם התמונות יהיו מדהימות.
6. מים זה אלמנט נפלא: צינור השקיה, ממטרות, דלי מלא מים, לא חייבים להיות בבריכה כדי שיהיו מים. אפשר במרפסת או אם יש גינה, זה נהדר לצלם את הילד משפריץ מים, משקה עם משפך וכו'... כך ניתן לראות את זרימת המים והטיפות.
7. כמה תמונות יש לכם ביחד? כולם ביחד ?! בכל מקום שתהיו ותקחו מצלמה, בקשו שיצלמו אתכם בהרכב מלא, כי תמיד ה"צלמן המשפחתי" חסר בתמונות!
8. המבט: הילד קופץ לכם וזז לכם מהר מדי? אתם בכל זאת רוצים לצלם מבט אמיתי? עמדו ליד הילד ולא ממש מולו, מקמו את המצלמה, הסתכלו דרך העינית, כוונו את העדשה ואז תקראו לו קריאה אחת. בשנייה שיסתכל עליכם, צלמו!
9. צילום תינוקות: ראשית, חשוב לשים לב לתנאי מזג האוויר, שלא תהיה רוח ושלא יהיה קר/חם מדי, ושזמן הצילום מתאים לתינוק (שהוא לא עייף או רעב.
10. ילד שמתבייש מהמצלמה: יש ילדים שכשהם רואים את המצלמה, הם נבוכים ולא מרגישים נוח. לכן, תנו זמן ואל תצלמו אותם "מהר" אם לא נעים להם. שתפו אותם. למדו אותם איך להתבונן דרך העינית, איך אתם מצלמים, ורק אז, כשהילד התרגל לנוכחות המצלמה והוא מסכים, תצלמו אותו.
הערה חשובה: ממש לא חשוב איזו מצלמה יש לכם. מה שחשוב זה איך אתם תופסים את הרגעים היפים, איך אתם "מעמידים" את המצלמה ומה אתם רואים. לכן, לפני הצילום, חשבו על הנקודות הנ"ל ואז צלמו. עשו לכם הרגל קבוע, תמיד לקחת מצלמה עם סרט צילום מוכן בתוכה וסרט צילום ספייר, או דיגיטלית מוטענת בתיק. תמיד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מלונה לכלב - עצות חמות לחורף הקר
|
|
|
|
|
|
|
מספר הווטרינר רפי קישון: (טל': rafi@kishon.com ,03-6424191) בתנאי מזג האוויר של ישראל, כלב בוגר, בעל פרווה בינונית ומעלה, יכול בהחלט להסתדר גם בחורף במלונה, אבל חשוב להקפיד על כמה דברים:
1. המלונה צריכה להיות מוגבהת מעל פני הקרקע לשם הבידוד.
2. המלונה צריכה להיות מבודדת ממים ומרוח.
3. כדאי להכניס שמיכה נעימה למלונה.
4. פעם בחודש, חשוב לנקות את המלונה ולחטא אותה נגד פרזיטים, לכן כדאי להשתמש במלונות הניתנות לרחיצה (מפלסטיק).
אם כלבכם מסרב להיכנס למלונה, הרי לכם עצה פסיכולוגית: אתם יכולים לזחול פנימה לתוך המלונה ולקרוא לכלב להיכנס איתכם. יש סיכוי טוב שהוא יחקה אתכם וייכנס בשמחה למלונה. ככה, אגב, אתם גם מותירים חתימת ריח שלכם בתוך המלונה, דבר התורם להרגשה הטובה של הכלב. ולהשומע ינעם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ולפני פיזור אחת קטנה
|
|
|
|
|
|
|
החמות באה לבקר את הכלה שלה. "כמה זמן את נשארת אצלנו, מאמא?", שואלת אותה הכלה, "כל זמן שאהיה רצויה!", עונה החמות. "מה? לא תישארי אפילו לקפה?..."
odetta@maariv.co.il
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, מתכונים וכל מה שתרצו בפקס לאודטה: 03-5632065 (אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם)
| | | | | |
|
