הזירה הלשונית: פרפרי תעתוע
על המהלך שעשה הבולבוס מבצל לתפוד, על הקשר שבין ארץ ל-Earth ומי רוצה טיול לתוגרמה. תולדות התשמוץ - חלק ב'
יש גם מילים רבות בעברית הדומות למילים בלועזית, פשוט כי יש להן מקור משותף. גילת סבירסקי שואלת: המילה האנגלית Cherub פירושה כרוב או ילד-מלאך. האין מקורה בתנ"ך? "כרוב" הוא אכן מקורו של Cherub, כפי שהמילה Seraph היא "שרף" בעברית. כך גם המילה Jubilee, שמקורה ב"יובל". " הללויה" ו"אמן" הפכו מילים בינלאומיות. בגרמנית ובצרפתית אפשר למצוא את המילה "תוהו ובוהו" בגרסאות שונות. רוב המילים האלה הן בעלות אופי דתי ונוצרו במהלך תרגום המקרא לשפות לועזיות. יאיר פוזניאק שואל: האם קיים קשר בין המילים Earth וארץ? קיימת קבוצה לא גדולה של מילים בינלאומיות או אזוריות עתיקות, שמקורן אינו יווני והן נקלטו בעברית עוד בתקופת המקרא במקביל לשפות אחרות, כמו "שק", הקיימת כמובן במקרא וכן בשפות שמיות אחרות, ומצויה גם ביוונית: Sakkos. קליין סבור שמקורה של המילה "שק" הלטינית בעברית. כפי שנכתב במדור בעבר, אחת המילים החיות העתיקות ביותר בתולדות השפות היא "יין", המקבילה למילה Wine האנגלית ולמילים דומות בעשרות שפות ולכולן מקור הודי משותף. כך גם אורז. המילה מקבילה ל-Rice האנגלית ולמילים דומות נוספות בשפות רבות. מקור כולן בהודית העתיקה. מילים מודרניות יותר, כמו "סוכר", נחשבות עדיין לועזיות,אבל הן נקלטו בעברית לבלי הכר. מילים מקראיות נפוצות פחות, מעידות על כך שרשת ההשפעות בין השפות קדמה בהרבה להשפעה היוונית. כך "ספיר", שמקורה בהודית עתיקה, מקבילה ל-Sapphire האנגלית ולמילים דומות משפות אחרות. כך התבלין המקראי קינמון, שהתגלגל ליוונית בהשפעה שמית ומקורו כנראה ממלאיה. השאלה ששאל יאיר בדבר ארץ ו-Earth מפלגת בין האטימולוגים. חלק סבורים ששתי המילים התפתחו בנפרד, אחת במסלול השמי והשנייה במסלול ההודי-אירופי, וחלק סבורים שקיים קשר אטימולוגי בין המילים. ולסיום, מילים רבות בעברית מזכירות מילים לועזיות מסיבה פשוטה: הן נכנסו לעברית מן היוונית. מכאן הדמיון בין "בסיס" (שממנו נגזר השורש ב.ס.ס) לבין Basis, או בין פולמוס ל Polemics. במילים עבריות רבות, המושפעות מיוונית, הסמ"ך היא האות האחרונה של השורש, אך ביוונית היא עיצור המסמן יחסה. כך, מקורן של "הדפיס" ו"דפוס" היא המילה היוונית Typos, אמה הורתה של Type האנגלית. עם זאת, כבר בתקופה היוונית נעשו חיבורי מילים לועזיות לשורש עברי קרוב בצליל. כך, המילה "מסתורין", לכאורה ובדיעבד מקורה בשורש ס.ת.ר, אבל מקורה במילה היוונית Mysterion, שממנה צמחו גם Mystery האנגלית ורבות אחרות. בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל, בעקבות היוונית, בטי"ת: מסטורין, אך גם בתי"ו: מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.
תופעת הדמיון בצליל ובמשמעות הולידה גם שעשועי לשון לא מעטים. יעקב פרוינד, בעל "לשון ברוטב" מרבה להשתמש בה. "אלתר נתיב" כ"אלטרנטיבה", כבר הפך קלאסיקה, ויש עוד. מה ביקש פרעה מהטבח שלו? תות הנח המון. מהם דמי Kiss? מס שפתיים. משחק כזה קיים בשמות בתי עסק כמו, B-גוד, שהוא בעת ובעונה אחת ביגוד העברית ו"תהיה טוב" האנגלי. ופתרון החידה מהמדור הקודם: "כת רינה מלא דיצה פודה שדי" הן מילים עבריות שהותאמו על פי צלילן במאה ה-19 לשיר היידי החביב שמקורו אוקראיני: "קטרינא מאלאדיצא פוידי סירא", תרגום מילולי: "קטרינה, נערתי, גשי הנה". צוקרמן נשען על מסורת עתיקה של כתיבת שירים דו לשוניים בדמיון צליל. יהודה אריה מודנה כתב שיר כזה על מותו של רבי משה בזולה מלרוקה בשנת 1583. השורה האיטלקית: !Chi nasce mour: Oume' che pass' aserbo, מילולית: "מי שנולד מת, אוי לי שאני חולף מן העולם חמוץ", זכתה לשורה מקבילה לעברית המדמה את הצלילים: "קינה שמור/ אוי מה/ כי פס/ אוצר בו".
ברוב המקרים שבהם יש דמיון צליל ומשמעות בין שתי מילים, הדמיון הוא מקרי. כאשר אנו יוצרים קשר כזה, אנו עושים מה שקרוי אטימולוגיה עממית, קישור בדיעבד בין מילים שאין להן מקור משותף. אטימולוגיה עממית כזו נשענת גם על התאוריה המופרכת שהעברית היא אם כל השפות. מכל מקום, על חלק מהזוגות שהציגו הקוראים יש להשיב ללא היסוס: צט'ערת. רונן: "האם יש קשר בין המילה העברית דמדומים למילה האנגלית Dim?". יפה, אבל לא,אין קשר. מרים אורון: "האם יש קשר בין האבסה לבין הפועל האנגלי במשמעות דומה Obese?". לא. ממש לא. טובה וייסברג: "האם יש דבר בדמיון הצליל בין המילים 'פיוס' ו-Peace?". במבט ראשון זה נראה קרוב, כיוון שפיוס היא מילה תלמודית שמקורה יווני, אבל לא, אין קשר.
גל מנתניה כותב: "האם המילה Mason, בנאי באנגלית, קשורה למשפט 'אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה', בהקשר של מאסו, כלומר סיתתו?". לא מוכר לנו פירוש זה של "מאסו", ובכל מקרה, אין קשר. ראם כותב: "הביטוי 'טרוט עיניים' בעברית מתאר אדם עייף. משמעות המילה 'טרוט' בשוודית ובנורווגית הנה 'עייף'. האם יש קשר?". יפה, אבל לא, המילה "טרוט" היא תלמודית, שמית וקרובה למילה הערבית, במשמעות רווח צר עם פקיחת העיניים. מנחם איילנברג מטורונטו כותב: "שמעתי כי המילה Ruthless, שפירושה אכזר חסר רחמים, מקורה במידותיה הנאצלות של רות המואבייה, כך שתכונתו של האכזר היא שהוא חסר את מידותיה של רות". לא, מנחם. ממש ממש לא. ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
