 |
וכך כתבה אלי קוראת, ששמה, הבדוי בהחלט לצורך העניין, אורנית: "אני פונה אליך בשאלה אם תוכל לעזור לי בקטע הזוי. בעיצומו של הקיץ, נסע בעלי (בן (57 לצורך עבודתו לפתח תקווה. בסביבות עשר בבוקר, לאחר שרוקן כבר בקבוק מים לתוכו, חיפש מקום לרוקן מעצמו את עודפי המים. שירותים ציבוריים, גם אם קיימים כאלה, אסורים לגישה, אם אתה מספיק מודע לעצמך, לכן הוא בחר כמוצא יחיד מגרש ריק, ניגש לקיר והטיל את מימיו. משום מקום צץ לו פקח, רדף אחרי בעלי, ובשמחה יוקדת תקע בידיו הזמנה לדין בבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה. האישום: 'שפיכה או הוצאת שפיכה של מי שופכין למקום ציבורי.' תחילה הוא האשים את בעלי ב'שפיכה ברבים,' אך כשבעלי שאל אותו האם הוא באמת ובתמים מאשים אותו באוננות במקום ציבורי - רשם את מה שרשם. הקנס (מחיר התחלתי) הוא 660 שקל. "לפי מיטב ידיעתי, מי שופכין הינם מים מלוכלכים, מכל סוג,
כמו מי כביסה או מי ביוב. על פי מה שביררתי, אין איסור חוקי בארץ על הטלת 'מי רגליים.' האמנם אפשר להאשים אדם שהשתין בפינה נידחת של מגרש נטוש באשמה של 'שפיכת מי שופכין."?' קראתי, שפכתי מעט דמעות צחוק מהולות בשושני בכי על טיפשותם של בני האדם, אבל על כך אמר חכם מיימון על פוחצ'בסקי: "המקרה מעניין." אז ככה. מקור המילה "שופכין" במשנה, בהופעה יחידה במסכת שבת, ומשמעותה לדעת כולי עלמא מים מלוכלכים, וכהגדרת חנוך אלבק: "המים הנשפכים, שאינם ראויים לשתייה, אלא לגבל בהם את הטיט." הצירוף "מי שופכין" מופיע בספרות מאוחרת יותר באותה משמעות. בעברית החדשה הוא התקבל כשם כללי למי ביוב, והאקדמיה קבעה חלופה קרובה, "מי שפכים." הוויכוח העז ניטש דווקא לא על המילה ומשמעותה אלא בשאלה איך לנקד אותה: שופָכִין, שופְכִ ין, שְפָכִים או שֳפָכִים. הוחלט דווקא על האפשרות האחרונה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מטיל את מימיו או שופך ברבים? צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הרגש השָפיך מכולם? הכעס
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אז אולי צדק פקחנו החרוץ? שמא גם השתנה היא "שפיכת מי שופכין," לפחות כמעין משל? הפקח יכול היה להסתמך כאן על שמו הקדום של איבר המין הגברי "שופכה," שהתייחד כיום לצינור השתן, מן התיאור המלבב בספר דברים "פצוע רַכָה וכרות שופכה," אלא שאף אחד לא "שופך שתן," לא במקורות וגם לא בעברית החדשה. התלמוד הציע כאן חלופה נקייה ונאה במסכת יומא: "מטיל את מימיו." "שפך" נקשר לפעולות בוטות יותר של הטלת נוזלים. במקרא רוב ההופעות של הפועל הן בהקשר של שפיכת דם או חלקים אחרים של גוף האדם, כגון שפיכת מעיים. יוצא מהכלל מפתיע הוא בספר זכריה: "ושפכתי על בית דוד רוח חן." ומה היה קורה לפקח שלנו אם היה מתעקש על טענתו הראשונה בעניין "שפיכה ברבים?" גם כאן הבסיס הלשוני שלו רעוע. מה עושים במקורות עם "זרע לבטלה?" בדרך כלל "מוציאים," ובכתבים מאוחרים יותר "משחיתים." "שפיכת זרע" נדירה יחסית. בספרות השאלות והתשובות, עוסקים באירוע של "שפיכת זרע על עצים ואבנים," שהיא השחתת זרע לבטלה. בפירוש מצודת דוד מן המאה ה,18- עוסק הפרשן בשאלה העתיקה: "למי יש יותר גדול," ועל הגויים נאמר: "על אשר איבר התשמיש שלהם גדול כשל חמור, וזרמת הזרע שלהם מרובה כזרם שפיכת זרע הסוסים." "שפך" קשור לענייני תשמיש עד היום, וכך נתקענו עם הפועל "להשפיך" ועם מילת הזהב: "שְפִיך," לציון מעדן הזרע הלבנבן. המילה מככבת במדורי הסקס כמו אותה נערה צעירה אשר "שותה שפיך ובירה," ומופיעה גם בספרו של דודו בוסי, "ירח ירוק בוואדי." הפועל "הִשפיך" הפך על כן דימוי לאושר עילאי, כולל הביטוי המוזר משהו: "השפיך ניטים." המאזין המיתולוגי של הגששים מסביר לעומת זאת מהו הצ'ופצ'יק של הקומקום: "זה שמשפיך את התה." עילגות? קריקטורה? לא בהכרח. מתברר שרש"י כבר הקדים תרופה למכת פקחי פתח תקווה באמצעות בניין הפעיל, ובפירושו למסכת תענית הוא כותב: "הַשְפֵך מימיך לארץ". "שפך" התגלה כפועל יצירתי בעל פוטנציאל דימויים נאה. אדם עייף, החש שגופו מתרוקן מתוכן, הוא "שפוך," "נשפך מעייפות" או "נשפך למיטה." גם לדימוי הזה בסיס במקורות, בספר יחזקאל: "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי." עולם הרכב מחזק את העייפים באמצעות ביטויים שכבר צימח להם זקן: "שפך לאגר" ו"שפך מנוע." כמו הגוף, גם תאומתו הנפש נשפכת, כאשר הרגשות עולים על גדותיהם. כך בשמואל: "ואשפוך את נפשי לפני ה,"' ובאיוב: "עלי תשתפך נפשי." בעקבותיהם, בעברית החדשה המשורר או הזמר "משתפך," המיואש "שופך את מררתו," והפסיכולוג מבקש: "שפוך הכל, אל תשאיר שום דבר בבטן." הרגש השָפיך מכולם הוא הכעס. מאז "שפוך חמתך על הגויים" (ירמיהו) או "ושפכתי עלייך זעמי" (יחזקאל,( ועד "שפך עליו אש וגופרית." דברי הבל גסים ובוטים קרויים "תשפוכת," וכאן המלצה לפקחי ירושלים דווקא: למה לא תתקעו דוח לחבר הכנסת יחיאל חזן בעקבות מופע התולעים שלו, בעבור "תשפוכת במקום ציבורי." מה אירע לבעלה החוטא של אורנית? עיריית פתח תקווה התעשתה וביטלה את התביעה, לאחר שזו הפכה שם לבדיחת החודש. בסוד נרמז לאורנית שנשקלה תביעה חמורה הרבה יותר נגד בעלה והיא התערטלות בפומבי, אך גם זו נדחתה מטעמי כבוד העיר. גברים יקרים, רק לקח אחד ניתן ללמוד מסיפורנו: כשאתם מגיעים לפתח תקווה והשלפוחית מציקה באמצע הרחוב, הסתכלו היטב ימינה ושמאלה פן יצוץ פקח מאותגר משפטית. ואם קלטתם אחד כזה, אל תשתינו בכיוון שלו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מילת השבוע
|
 |
|
 |
 |
 |
|
זחילה אז מי זחל ומי רץ, העבודה אל הליכוד או להפך, ואיך הצליחו זה שזוחל וזה שרץ להיפגש בסוף הדרך, אלא אם כן הם צב וארנב? ואולי שרון עושה לעבודה פזצט"א, שהיא בעצם אפזצט"א: אש, פול, זחל, צפה, טווח, אש! תינוק נורמלי עובר מזחילת גחון לזחילת שש: רגליים, ברכיים, ידיים, כשיש חמסינים במשלט, הזמן זוחל לאט, בעוד בבוסתנים, צל ארוך זוחל בין העצים. בשנות השמונים התחרו ביניהם הפיחות הזוחל והסיפוח הזוחל בשאלה מי יזחל יותר בשקט. הזחל הצבאי אינו כלי רכב וגם לא שרשרת אלא חגורת חוליות מתכת, וזחלם איננו "זחל משוריין" אלא "זחלי למחצה," אופנים קדימה, זחלים מאחור.במקורות "זוחלים" הם מים הזורמים לאט על הקרקע; המשמעות הזואולוגית מוכרת כבר בתקופת ההשכלה, ומנדלה מוכר ספרים כתב ספר זואולוגיה ובו כרך "הזוחלים," שיצא ב,1872- ונקנח בערק זחלאווי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
תגובה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
פעם שלישית גלידה אורי מעלה שאלה בעניין "פעם שלישית גלידה" (הזירה הלשונית (1.10 ובעניין ההסבר המתגלגל בערוצי הרשת שהדבר נובע משיבוש פונטי של: .Third time I scream אורי טוען שאין ביטוי כזה באנגלית. ההערה במקומה, המדור חקר עוד והתמונה המלאה של הביטוי היא כדלהלן: המקור הקרוב ביותר ל"פעם שלישית גלידה" הוא ביטוי באנגלית שמופיע בכמה גרסאות. באנגלית הבריטית נאמר לאחר שתי פגישות או נסיונות שלא עלו יפה: :Third time lucky בפעם השלישית יתמזל מזלנו. הגרסה האמריקנית לביטוי היא : a charm Third time בפעם השלישית יתרחש קסם. מאיפה צצה אם כן הגלידה במקום הקסם והמזל? ייתכן בהחלט שכאן השפיע ביטוי שכן מצוי באנגלית: .If I see you next time I'll scream המשחק הלשוני הזה גם שימש בעבר בבריטניה כגימיק בסיסמה לגלידה, נוסח: !I scream: ice cream
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
תגובה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
יד שנייה גדעון בירנהאק כותב: "בקשר למונחים 'יד שנייה' ו'משומש' (הזירה הלשונית ,(1.10 על כל הניואנסים שלהם והקונוטציות המכוונות או המשתמעות מהם, בשנים האחרונות שמתי לב שזה זמן רב שבאנגליה לא משתמשים כמעט במונחים אלה, אלא מרבים להשתמש במונח ,preowned אם זה בקשר למכוניות, לתקליטים וכדומה." תודה לגדעון ולקוראים נוספים. הביטוי אכן נפוץ, אך האם הוא ניתן לתרגום הולם או שתצוץ לנו כאן מפלצת של אמריקניזם כמו "נבעל בעבר?" ובעניין זה נקנח בבדיחה אנגלית, שהובאה גם היא על ידי גדעון: a second hand shop to buy one for his watch A man walked into ולמתקשים: אדם נכנס לחנות יד שנייה, כדי לקנות אחת כזו עבור השעון שלו. בעניין ניתוסף והתווסף (הזירה הלשונית ,(1.10 כותבת מזכירת האקדמיה ללשון עברית, רונית גדיש: "נטיית השורש י.ס.ף בבניין התפעל היא הִתְַוסֵף. הצורה המלומדת היא נִתוסַף. ההחלטה התקבלה בשנת תשס"א." |  |  |  |  | |
|