 |
במשך השנים התרגלנו כבר לשביתות ומחאות מכל סוג כמעט, אבל זוג הורים מפלורידה מוכיח שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד. קט ברנרד, עקרת בית בת 46, ובעלה הרלן, עובד סוציאלי בן 57, החליטו ללמד את שני בניהם הסוררים שיעור באחריות: כששבו שני הנערים מבית הספר הם גילו פתק שעליו נכתב "הורים בשביתה; מצפים לשיתוף פעולה וכבוד". מסתבר שזוג ההורים הותיר מאחוריו את ערימות האשפה והכביסה המלוכלכת ועברו לגור במאהל מחאה. השניים ישנים על מזרן אוויר וצולים בשר במנגל, בעוד בניהם ניזונים מארוחות קפואות. ההורים הודיעו שהם מסרבים לבשל, לנקות או להסיע את ילדיהם
– בנג'מין בן ה-17 וקיט בן ה-12 – עד שאלה יחזרו למוטב. במשך תקופה ארוכה, מספרים קט והרלן, הם ניסו לעודד את בניהם לקחת חלק בעבודות הבית. בין השאר הם ניסו ניסו להלין את דמי הכיס שלהם ואפילו להיעזר בפסיכולוג. ואולם, לדבריהם, אף אחד מהצעדים הללו לא הביא לתוצאה המיוחלת. "ניסינו פסיכולוגיה הפוכה, פסיכולוגיה ברוורס, פסיכולוגיה לוליינית – אבל שום דבר לא הניע אותם לאורך זמן", מספרת קט בעודה יושבת על ספה במאהל המחאה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הדשא ששבר את הגמל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הקש ששבר את גב הגמל היה הדשא בחצר ביתם של בני משפחת ברנרד. ביום ראשון עמלה האם קט על טיפוח הדשא. בנג'מין, שידע כי היא מתאוששת מניתוח, לא הציע לה עזרה. האטימות הובילה את ההורים להחלטה הנחרצת. "אחרי דבר כזה, אין לי כל רגשות אשם של אם", מסבירה קט. בינתיים ממשיכים ההורים בשגרת החיים המוזרה. לביתם הם נכנסים רק פעמים ספורות ביום – למקלחת ולשירותים. בינתיים הם שואבים עידוד מקריאותיהם של עוברי אורח בכביש המחבר את אורלנדו לדייטונה-ביץ', שלצדו הוקם מאהל המחאה: "כל הכבוד! אתם צריכים להוציא את הילדים מהבית". וכמה זמן תימשך שביתת ההורים? "אם נצטרף להישאר פה עד חג המולד – אז הו, הו, הו (קריאת שמחה בחג המולד), אנחנו פה", אומרת קט.
|  |  |  |  | |
|