 |
 |
|
|
|
|
| הארון תחאוכו על העדה הצ'רקסית שממשיכה להתגייס לצה"ל, למרות השמועות על הסרבנות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
הארון תחאוכו
30/11/2004 6:03 |
|
|
|
|
|
|
|
לאחרונה הופצה שמועה בקרב אנשי קבע בצה"ל כי ישנם גילויים של סרבנות צ'רקסית. כנראה שבעקבות הסרבנות הדרוזית וחמשת סרבני המצפון, החליטו להכליל גם את הצ'רקסים ברשימה.
אז לידיעת אותם אנשים: משנות החמישים ואילך, התעמקה השתלבותם של הצ'רקסים בכוחות הביטחון בישראל. מאז מלחמת העצמאות שרתו צעירים צ'רקסים בצה"ל בהתנדבות, במסגרת יחידת המיעוטים. אך הם לא הסתפקו בדרך זו לביטוי יחסם לישראל והביעו נכונות לגיוס חובה מלא. הם פנו במכתב בקשה רשמי בעניין זה לראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, וגוללו בו את עמדתם. בן גוריון אישר את הבקשה ומאז משרתים הצ'רקסים שירות חובה בצה"ל.
לאור "הגילוי" של הסרבנות בעדה הצ'רקסית, ניסו כלי תקשורת מרכזיים בישראל למצוא את הסיבות לרצון מצד העדה לביטול חוק גיוס החובה החל עליהם. חלק אף ניסו לקשר את הרצון הזה לתמיכה של פעילים צ'רקסים בארגוני טרור איסלאמים. הניסיונות כמובן נכשלו ולא נמצאו ראיות.
רק פעם אחת מוזכר חייל צ'רקסי שפעל נגד המדינה, וגם אז התברר שצה"ל והשב"כ שגו. ב-4 בינואר 1980 נעצר סגן (מיל') עיזאת נאפסו בחשד לריגול. כעבור שנה, אותה בילה במעצר, הואשם נאפסו בבית דין צבאי בעבירות בגידה, ריגול חמור וסיוע לאויב.
בכתב האישום נטען כי ניהל מגעים עם תושב לבנון, ואיש ארגון הפתח. במסגרת קשרים אלו העביר מידע על צה"ל, וסייע להעברת אמצעי לחימה דרך הגבול עם לבנון. בחקירתו הודה נאפסו בהאשמות שיוחסו לו. על סמך הודאתו ועדויות נוספות, נמצא
אשם ונידון ל-18 שנות מאסר. כל אותו זמן אסרה הצנזורה על פירסום פרטי הפרשה. ערעור שהגיש נאפסו בבית דין צבאי לאחר הרשעתו נדחה.
נאפסו תמיד טען לחפותו. הוא טען שהודאתו נגבתה ממנו בכוח ובעינויים על ידי חוקרי השב"כ. ב-1987 הגיש בקשה לערעור בבית המשפט העליון. הערעור התאפשר בעקבות תיקון שנעשה בחוק השיפוט הצבאי, תיקון שהעמיד את בית המשפט העליון כערכאה עליונה לערעורים, גם לפסקי דין צבאיים.
הערעור החל לקבל מימד תקשורתי לאחר שהותרו לפירסום כמה פרטים מהפרשה. בערעור טען נאפסו שוב כי הודאתו נגבתה באמצעים פסולים, וכן כי יוסי גינוסר, החוקר הראשי והאלים, בדה ראיות במהלך המשפט. באותה עת היה מעורב גינוסר גם בפרשת קו 300.
הדיון נערך ב-24 במאי 1987. המדינה הודיעה כי בדיקה נוספת העלתה ממצאים התומכים במרבית טענותיו של נאפסו. בעקבות עמדה הושגה עסקת טיעון. העסקה התקבלה על ידי בית המשפט. פסק הדין המקורי בוטל, ונאפסו הודה בעבירת "חריגה מסמכות". עבור עבירה זו נידון לשנתיים, אותם ריצה למעשה טרום הערעור, ולכן שוחרר מייד. חופשי לאחר 7 שנים.
בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת חריפה על חוקרי השב"כ. בין השאר נקבע כי חוקרי השב"כ אכן נקטו באמצעים בלתי סבירים בחקירה, וכי יוסי גינוסר וחוקרי שב"כ אחרים העידו בבית הדין הצבאי עדות שקר. לאחר שחרורו תבע נאפסו את המדינה ובהסכם בין הצדדים התחייב נאפסו לא לפרסם דבר מפרטי הפרשה והמדינה שילמה לו כמיליון שקל פיצויים. דמי שתיקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
| הארון תחאוכו הוא עיתונאי צ'רקסי המתגורר בתל אביב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
נראה אתכם... | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
