 |
 |
|
|
|
|
|
|
| המרכז-שמאל הישראלי תמיד חיפש לו גנרלים כוכבים, החל מידין, המשך בברק ובשחק, וכלה במצנע. כולם הכזיבו. עכשיו עמי אילון מצוי במוקד. טעות לעולם חוזרת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התקווה הגדולה של בחירות 1977 היה רב-אלוף במילואים, המפקד בפועל של צה"ל במלחמת השחרור וארכיאולוג בעל שם בינלאומי, אדם שנודע ביושר כפיו ובהגינותו הרבה. מדובר בפרופסור יגאל ידין, שהקים את תנועת ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי) ועמד בראשה. חברו אליו אישים נוספים בעלי מוניטין ציבוריים, רובם נעדרי ניסיון פוליטי של ממש: שופט ביהמ"ש העליון בדימוס בנימין הלוי, ראש המוסד לשעבר מאיר עמית, האלוף במילואים מאיר זורע, איש העסקים סטף ורטהיימר ואחרים. 15 מנדטים גרפה רשימת ד"ש בבחירות, ובכך תרמה את תרומתה למהפך ששלח הביתה את תנועת העבודה.
התקווה הגדולה של בחירות 1999 היה גם הוא רב-אלוף במילואים, מפקד סיירת מטכ"ל בעברו והקצין המעוטר ביותר בצה"ל. כמו סיעת ד"ש בשעתה, גם אהוד ברק נחל הצלחה גדולה בבחירות, כאשר הביס את בנימין נתניהו תבוסה מוחצת, וזכה ל-56 אחוז מקולות הבוחרים. ולא נשכח את הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, ואת האלוף במילואים עמרם מצנע, שגם הם מצאו את עצמם ברשימת התקוות הגדולות של המרכז והשמאל הישראלי.
הסוף ידוע: סיעת ד"ש, שהוקמה
בצלמו ובדמותו של ידין, החלה להתפורר שנה לאחר בחירות 1977, ובבחירות שהתקיימו ארבע שנים לאחר מכן כבר חדלה להתקיים. אהוד ברק החזיק מעמד כראש ממשלה פחות משנתיים, והובס על-ידי אריאל שרון ברוב גדול מזה שבו הביס הוא עצמו את נתניהו, כשהוא מותיר אחריו אדמה חרוכה. ליפקין-שחק ראה עצמו מועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת המרכז, אבל שיא הקריירה הפוליטית שלו היה כשר התיירות. עמרם מצנע הוא היום חבר כנסת לא בולט במיוחד בספסלי האופוזיציה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אי-אפשר בלי בר-מצוות
|
|
|
 |
|
|
|
אבל בלי הבטחות גדולות כנראה שאי-אפשר. השם החם כרגע הוא ראש השב"כ לשעבר, האלוף במילואים עמי אילון. בשבוע שעבר חשף נדב איל מעל דפי עיתון זה את המאמצים שעושים המועמדים לראשות מפלגת העבודה בניסיון לגייס את תמיכתו. אהוד ברק, מתן וילנאי ועמיר פרץ כבר נפגשו איתו, בניסיון (לא מוצלח, בינתיים) לגייס אותו לשורותיהם. לא ברור מה הבטיחו לו, אבל יש להניח כי לא מדובר במקום ה-30 ברשימת העבודה לכנסת הבאה.
עמי אילון הוא אדם מוכשר, הגון ורב-פעלים, הזוכה להערכה רבה בציבור. תמיכתו באחד המועמדים לראשות העבודה עשויה, על כן, להיות קלף מנצח בפריימריס. הצטרפותו לרשימה, באחד המקומות הראשונים, יכולה להוסיף מנדט או שניים למפלגה (אך לא להחזיר אותה לשלטון). אבל לפני שהוא מקבל החלטה לקפוץ למים הקרים של הפוליטיקה, אבקש להשיא לו עצה קטנה: היזכר ביגאל ידין, באמנון שחק ובעמרם מצנע. אם אינך רוצה למצוא את עצמך בספסלים האחוריים של המליאה, נאבק על זמן שידור בערוץ הכנסת עם גילה גמליאל ומיכאל גורלובסקי, כדאי שתחשוב יותר מפעמיים לפני שאתה נענה לאתגר.
יושר כפיים, הגינות וניסיון ניהולי ופיקודי עשיר הם מצרכים חיוניים, ואת אלה יש לאילון בשפע. אבל כנראה שאין תחליף לתחמנות, לעורמה פוליטית ולהשתתפות בעשרות מסיבות בר-מצווה וחתונות של חברי מרכז ושל ראשי סניפים אלמונים. זו הפוליטיקה הישראלית, ולא בטוח שיש בה מקום לאנשים דוגמת אילון.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עורך בדסק החדשות של "מעריב" וכותב במדור הדעות. בוגר אוניברסיטת בר-אילן (אבל חילוני). רב-סרן במילואים וצנחן בעברו | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
