 |
/images/archive/gallery/194/829.jpg בנימין נתניהו - שר האוצר
פלאש 90  |
|
|
|
|
| בין נתניהו לפרץ, צריך
דרך שלישית בכלכלה.
לזיו גוטליב יש דרך כזו,
שתפעל לטובת כולם |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
זיו גוטליב
9/11/2004 10:49 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנה וחצי האחרונה אנו עדים למאבק בין שר האוצר, נתניהו, לבין מנהיג האיגודים המקצועיים, עמיר פרץ - מאבק אשר עלול לקרוע את הכלכלה הישראלית, להרחיב את הפערים החברתיים וליצור תסיסה.
שר האוצר, נתניהו, מנסה להתהדר בצמיחה שצפויה השנה בשיעור של 3.6 אחוז (על פי הדוח החצי-שנתי של קרן המטבע הבינלאומית), שמשמעותה צמיחה של 1-1.5 אחוז לנפש. עיקר הצמיחה לא נבעה ממדיניות משרד האוצר. כפי שמצוין בסקירה של מחלקת המחקר בבנק ישראל, הגורמים העיקרים להתאוששות המשק הישראלי הם ההתפתחות החיובית בכלכלה העולמית ובתעשיית ההיי-טק בארצות הברית, ללא כל קשר ליישום משנתו הכלכלית של שר האוצר.
לפי הדוח החצי-שנתי של קרן המטבע הבינלאומית, בפרק העוסק בכלכלת ישראל, ההתאוששות בפעילות הכלכלית תפסה תאוצה הנובעת מההתרחבות הגלובלית, בעיקר הגידול בהוצאות על טכנולוגיית המידע והעלייה בצריכה הפרטית.
גורמים נוספים שהשפיעו על כלכלת ישראל, ותרמו אף הם לצמיחה, הם סיום המלחמה בעיראק, הסרת האיום על ישראל בקבלת הערבויות האמריקאיות, ושמירה על ריבית נמוכה יחסית אשר נמשכת עד היום.
ה
רפורמה המשמעותית שנעשתה בוצעה על ידי שר האוצר הקודם, סילבן שלום: יישום הרפורמה במס, שעיקרה מיסוי שוק ההון, ובמקביל הפחתת המס על יחידים, שעיקרה מיסוי צודק יותר וכלכלי יותר.
בנימין נתניהו ניצל את המשבר הכלכלי לביצוע רפורמות שעיקרן פגיעה במדינת הרווחה ובעיקר בשכבות הביניים. להמחשת הפגיעה: משפחה עם משכורת של 10,000 ₪ ברוטו עם שלושה ילדים קיבלה בינואר 2003 משכורת נטו של 7,434 ₪
וקצבת ילדים בגובה 581 (סה"כ 8,015 ₪), ואילו בספטמבר 2004, ההכנסה נטו הינה 7537 ₪ וקצבת הילדים בגובה 404 ₪ (סה"כ 7,941 ₪). כלומר, לא רק שלא ניתנה למשפחה זו - ולרבות כמוה בשכבות הביניים - תוספת לנטו, אלא שאף נפגעה הכנסתה.
בנוסף, שר האוצר קיצץ בגמלאות לכל אורכן בטיעון שיש להחליף תמיכה בקצבאות בעבודה. זו סיסמא שיש בה היגיון, אבל בדיוק כמו בהקלת נטל המס על שכבות הביניים, היא נשארה בגדר סיסמא ותו לא. הקיצוץ נעשה גם בקצבת הזקנה שאינה מחליפה עבודה, ואפילו בדמי לידה, שנועדו לתת ליולדת תגמול בגובה שכר עבודתה, נעשה קיצוץ של 4 אחוז.
גם את הרפורמה בקרנות הפנסיה ניצלו במשרד האוצר כדי לדחות את קצבת הזקנה בשנתיים, כאשר בגיל שבין 65 ל-67 מקבל את קצבת הזקנה רק גמלאי שאין לו הכנסה אחרת מעבודה בשיעור העולה על 4,000 ₪. להגדלת גיל הפרישה אין הגיון כלכלי בתקופה שבה האבטלה גואה. השארת בני 65 שנתיים נוספות בשוק העבודה תגדיל את האבטלה ותקטין את היעילות הכלכלית.
השיא של שר האוצר, יחד עם שר הפנים, הינו הלנת שכר העובדים כתנאי לקבלת תוכנית הבראה. שכר העבודה הינו זכות בסיסית של עובד ללא שום תנאי, ורק שביתה כלכלית אילצה את משרד האוצר להכיר באחריותו לתשלום שכר ברשויות המקומיות. וכל זאת לאחר לחצים פוליטיים שהובילו לביטול תוכנית איחוד הרשויות, שדרושה היום יותר מתמיד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אפשר גם אחרת
|
|
|
 |
|
|
|
לעומת זאת, מהעבר השני מתייצב עמיר פרץ, כנציג האיגודים המקצועיים, ומתיימר להנהיג את מפלגת העבודה במאבק על ראשות הממשלה הבאה. פרץ אמנם התחיל את דרכו (יחד עם חיים רמון) באחת הרפורמות החשובות ביותר, שעיקרה היה הפרדת קופת חולים מההסתדרות, כדי שמימון האיגוד המקצועי יהיה באמצעות תשלומי העובדים ולא כחלק מתשלומי הבריאות. כחלק מהרפורמה נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר למרות בעיותיו הוא חוק חשוב המבטיח ביטוח בריאות לכל תושב ישראל, וכן איחוד מערכות הגבייה, כך שהביטוח הלאומי גובה את הכספים במקום לשכת המס.
אבל לאחרונה פרץ מתנגד לכל רפורמה, חשובה ככל שתהיה, ובכלל זה התחרות בתחום החשמל והתחרות בנמלים. גם אם ישנה מחלוקת על דרכו של נתניהו בביצוע רפורמה בחקיקה ולא בהידברות, הרי שהרפורמות נחוצות למשק הישראלי. פרץ לא הצליח, וכנראה לא יצליח, לכפות על הוועדים רפורמות בחברת חשמל ובנמלים.
הקמפיין הקרוב של ההסתדרות, בדבר העלאת שכר המינימום, הינו מנותק מההוויה הכלכלית. כאשר יש כ-11 אחוזי אבטלה, המשימה היא להקטין את האבטלה ולא לדאוג רק לאלו שעובדים. למדינת ישראל דרושה היום דרך שלישית, שתוביל יעילות כלכלית וצדק חברתי-כלכלי.
לדרך כזו יש מספר עיקרים: העמדת יעד ממשלתי להקטנת האבטלה, ביצוע רפורמות תוך הידברות עם נציגי העובדים, מהלך מקיף של איחוד רשויות, שינוי במדיניות המיסוי שתעדיף את שכבות הביניים על העשירון העליון, החזרת מס הירושה שיממן הקלות במיסוי שכבות הביניים והנהגת דיווח כללי למס הכנסה כפי שנהוג בארה"ב. הנדבך האחרון הוא מיסוי קצבאות הביטוח הלאומי, ושימוש בכספים להגדלת הקצבאות ולמימון מדינת הרווחה.
רק מדיניות כלכלית שתציג יעילות כלכלית וצדק חברתי-כלכלי תוכל להוביל את ישראל לצמיחה כלכלית. רק היא תוכל להפוך אותה לחברה בריאה יותר, עם פערים קטנים יותר וחלוקת הנטל בצורה צודקת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| זיו גוטליב - רואה חשבון, בעל משרד עצמאי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
|
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
