 |
/images/archive/gallery/106/126.jpg נתן זהבי.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
|
|
| נתן זהבי מזהיר את מי שממהר לחגוג על מעצר
רוזנשטיין כי הוא עלול להיות מאוכזב כבעבר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שוב פעם המשטרה הצליחה ב"מאה אחוז" להשחיל את היעד מספר אחת. שוב פעם עשתה המשטרה מסיבת עיתונאים רבת משתתפים, ראשיה קורנים מאושר, הם בראש מהדורות החדשות, על פי הדיווחים הראשונים, האמריקאים יקבלו את זאב רוזנשטיין ארוז באזיקים, ובארץ הקודש תהיה רגיעה.
במשטרת ישראל שכחו לספר לשוטרים בקורס קצינים את הסיפור על הודעת שווא והקריאה "זאב זאב". רוזנשטיין נעצר כבר על עבירות חמורות, המשטרה סיפרה על המאמצים שהושקעו עד רגע המעצר, על ההוכחות שיושבות בפרקליטות ומחכות להיות מובאות לבית המשפט, על עדים שהנה או-טוטו מתייצבים ועולים על דוכן העדים ומשחילים את היעד לתא שמור בכלא אוהלי קידר (פרשת הרוצח דוד אטיאס שבנה תיק לתפארת לזאב, והתיק הפך לשקית ניילון מחוררת).
עד עכשיו, הזאב בעל מוח השועל יצא בשלום מכל המעצרים. נכון שפתחו לו תיק על אחזקת אולר לקילוף תפוחי עץ, נכון שדפקו לנהג שלו דוחות אינספור על חניה בלתי חוקית, סגירת כביש, ועוד עבירות תנועה. אבל להפיל אותו בגדול על רצח, סחר סמים, הזמנת רצח, גרימת חבלה גופנית חמורה, סחיטה באיומים? מיטב החוקרים עדיין לא הצליחו להשיג ראיות, גם כשהיה נדמה להם שהצליחו.
טענתו של רוזנשטיין במהלך השנים האחרונות, כי
הוא איש עסקים ואין לו נגיעה לעסקי פשע גורמת לכל מי ש"בעניינים" לחייך. איש עסקים ממולח כתמים אינו נזקק למכונית משוריינת ולשומרי ראש חמושים. לאף איש עסקים שמגיע לשתות כוסית בצהרי היום במסעדה, אין שומרי ראש מטעמו, שמגדרים את אזור המסעדה בכדי להקשות על מתנקש פוטנציאלי. באף איש עסקים לא ניסו להתנקש שלוש חוליות שונות ביום אחד. לאף איש עסקים לא היה את הכבוד והעונג שיירו בו טיל, ירססו את מכוניתו בירי באמצע רחוב סואן, יטמינו מטעני חבלה ליד משרדיו וינסו לפוצץ אותו. אף סוחר הגון לא גרם לכך שמשרד חלפנות בו שהה יפוצץ (שלושה הרוגים חפים מפשע), ולא ספג עוד ניסיונות מניסיונות שונים, לשלוח אותו למכון לרפואה משפטית באבו-כביר לבדיקה שלאחר המוות.
מצד שני, זאב רוזנשטיין הוא חביב "החבר'ה הטובים". אמנים, זמרים, דוגמניות, שדרים, שחקנים, כדורגלנים, מאמנים לאומיים, וגם כמה פוליטיקאים לא זוטרים שנהנים מחברתו. הבן אדם לארג' (על אף שחלק מזקני העולם התחתון טוענים שהוא אבו-קאמון, יעני קמצן). הוא נעים שיחה, מקרין עוצמה אבל בצורה מעודנת ובדיבור מתורבת, לבוש אופנתי, מתוקשר בכל חלקי העיתונים, חתונת בנו מסוקרת בפריים טיים לפחות כמו חתונת בנו של רב ראשי בישראל, אם לא יותר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מי שחוגג עלול להתאכזב
|
|
|
 |
|
|
|
במסיבת העיתונאים אתמול קשרו קציני המשטרה את רוזנשטיין לסחר סמים בינלאומי (מיליוני כדורי אקסטזי מאירופה לארצות-הברית). הם ייחסו לו הזמנת רוצחים שכירים מקולומביה לחיסול שניים מהאחים אלפרון בשנת 2001 - חיסול שלא יצא לפועל.
במסגרת עבודתי יוצא לי להיפגש עם אנשי משטרה בכירים וגם עם יעדים בכירים. חלק מהשיחות הן פתוחות ולפעמים אישיות מאוד. הן מתבססות על יחסי אמון, שהשיחה "לא לציטוט ולא לפרסום". לאחרונה, במסגרת רצוני לתעד בסדרה דוקומנטרית את העולם התחתון הישראלי, יצא לי לשבת עם רוזנשטיין על כוסית. רוזנשטיין מוכן לדבר על כדורגל, מסיבות, אוכל, פה ושם על עסקים לגיטימיים לחלוטין שבבעלותו, אבל על דברים שבאמת מסקרנים אותי לצורך קידום הסדרה - הבן אדם, יש עליו מעטה סודיות עד כדי כך שאפילו לא אמר לי באיזה אפטר שייב הוא משתמש (ריח טוב, אשכרה).
כדי שישראל תסגיר את רוזנשטיין לארצות-הברית צריכים האמריקאים לפתוח היום בבית המשפט המחוזי בירושלים את החומר שלדעתם עלול להרשיע את הזאב, ואלה צריכות להיות ראיות מוצקות. גם ראיות מוצקות שמובאות בשלב ראשון של דיון בהסגרה, כמו למשל עדי מדינה, עלולות בהמשך להתמסמס כשהעד הופך לפתע לחירש-אילם-עיוור, חוטף דום לב או איזה כדור בראש לפני עלותו להעיד.
עבריינים שמנסים להקל על תיק שנפתח נגדם או מנסים לקבל הקלה בעונש שחטפו, ומוכנים להעיד נגד עבריין כבד, לקו לא פעם בעבר במחלת השכחה כשעמדו על דוכן העדים. מי שחוגג על גופת הזאב בטרם עת, עלול להתאכזב כפי שקרה כבר בעבר.
נכון לעשר השנים האחרונות, לפי הסיפורים המהלכים בברנז'ה, זאב רוזנשטיין הוא מעין אל קאפונה מקומי. ההבדל היחידי שאת אל קאפונה הושיבו על עבירות מס הכנסה, וזאב רוזנשטיין הגיע לא מכבר באמצעות פרקליטיו להסדר עם שלטונות המס, שעל פיו ישלם מסים מהכנסותיו בסך 2 מיליון דולרים.
אז מס הכנסה לא ישחילו אותו. על סחר באקסטזי, ועל הזמנת רצח אולי הוא יעמוד למשפט - אבל לקציני משטרת ישראל הייתי מציע לא לפצוח עדיין באקסטזי של שמחה (אתמול הם כבר פתחו בקבוקי שמפניה). במאבק בין המשטרה לזאב, מי שיצא עד היום פראייר היתה המשטרה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאי, שדר רדיו, איש טלויזיה, בעל טור ב"זמן ת'א", מתעסק מאז היותו בן 15 בתקשורת, חתן פרס "סוקולוב" לתקשורת ואיש השנה ברדיו. עצבני מוכר, מנהל מאבקים אנטי ממסדיים בעשור האחרון בכל הקשור לנכים, קשישים ולכלל הדפוקים במדינת ישראל | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
