 |
/images/archive/gallery/106/110.jpg קובי אריאלי
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| קורה שאדם מחייג מספר טלפון וברגע שהוא שומע את הקול מן העבר השני, הוא מנתק כי הבין שטעה. קורה, לא? לא, רבותי, בישראל של 2004 מדובר בטעות גורלית. תוך שניות יצלצל הטלפון בביתו ומן הצד השני תיפתח חקירה חשדנית. אז מכורי הכוכבית היקרים, עזבו אותנו בשקט. טעות, טעינו, טועים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יכול להיות שהעם הזה מאוחד ומלוכד בעתות צרה, יכול להיות שהוא פמיליארי וידידותי, קוהרנטי והומוגני, יכול להיות שכולנו יהודים ובכל מקרה, כולנו ישראלים. אולי. בכל מקרה, גם אם זה אכן כך, זה בהחלט לא בא לידי ביטוי בשעה שאנו נזקקים לאחד המשובחים בשירותיה של הקדמה הטכנולוגית, הלא היא הכוכבית .42
קורה שאדם מחייג מספר טלפון וברגע שהוא שומע מעברו השני קול של ילד קטן, הוא ממהר לנתק. הוא חייג ללשכה לפניות הציבור של מס שבח מקרקעין מחוז חיפה, ועל כן לא סביר שילד יענה לו לטלפון. על כן, הוא מעדיף לחסוך את רצף השאלות והתשובות שבסופן הקביעה "טעות" (מס שבח? מה? זה מס שבח? מס שבח? זה לא מס שבח? מי זה מס שבח? סליחה. טעות) ומנתק עוד קודם לכן. קורה.
אבל אז, כעבור מחצית הדקה, הטלפון בביתו מצלצל.
הוא מרים.
(מעברו השני של הקו עולה קול חלש, הססני וחשדני, הכולל אלמנט מובנה של עוינות מתגוננת אך כשרה לתקיפה).
- הלו?
")הוא" יודע מי זה. הוא יודע מה מחכה לו עכשיו, הוא מתחרט על שניתק את הטלפון באחת)
– שלום. אתה התקשרת אלינו?
")הוא" יכול לומר פשוט "כן." אבל זה כבר מאוחר מדי. הוא כבר חלק מהמשחק. על כן הוא עונה בזהירות)
– מי זה אלינו?
(הצד השני מקבל אישוש לתחושתו המעומעמת כי מדובר בשיחת הטרדה מגופים מוסלמיים עוינים שמרכזם באירופה, המעוניינים להכחיד אותו ואת משפחתו. הוא נוקט משנה זהירות)
– למספר הזה!
")הוא" מחליט למתוח את החבל עוד קצת)
– מה זה המספר הזה?
(הצד השני בטוח עכשיו שהוא עלה על משהו. הוא מחליט לא לוותר ובאחת מטיל את הקלפים על השולחן)
– תראה אדוני: אני עשיתי עכשיו כוכבית 42 וחזרתי אליך. אתה התקשרת אלינו. נכון?
")הוא" לא יודה. בחיים!)
- מי אתה?
(הצד השני מכיר את הטקטיקה המלוכלכת הזאת. ההתחמקות הטובה ביותר היא דרישת ההזדהות. הוא מרים את הקול עכשיו)
– מי אתה!
(השיחה מגיעה למבוי סתום. "הוא" מחליט להפנות אותה לאפיק אחר)
– רגע, רגע. אתה התקשרת אלי, לא?
(הצד השני מנסה בידו הפנויה והרועדת לשלוף את הסלולרי מהכיס כדי להזמין משטרה)
– לא, אדוני הנכבד. אני ח ז ר ת י אליך, אחרי שאתה התקשרת אלינו. אז אני מבין שאני לא אזכה לשמוע ממך מי אתה, אה? או-קיי. אני מחכה. יש לי כמה זמן שצריך.
")הוא" נשבר ראשון)
– אני רועי. מי אתה?
(החקירה עולה על פסים חיוביים)
– מה זה משנה מי אני. מה רצית?
")הוא" יוצא מהמשחק)
– רציתי את מס שבח.
(הצד השני מבין ש"הוא" מתחיל להסתבך בשקרים של עצמו)
– אם רצית את מס שבח אז למה התקשרת אלינו?
")הוא" מתחיל לבכות)
– טעיתי. זאת היתה טעות. שלום.
(הצד השני גמור)
– אוף. הטעויות האלה. אנחנו זה משפחת רצון. הטלפון שלנו זה ,03-9607101 אתה בטוח שלא רצית מאיתנו כלום?
")הוא" בוכה עכשיו. חזק)
- לא. לא. רציתי מס שבח. רק מס שבח. רק מס שבח. מה כבר רציתי? רק מס שבח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איור: יוחנן לקיצביץ'
|
|
|
 |
|
 |
|
בנפשנו הדבר
|
|
|
 |
|
|
|
ראוי לחקור פעם לעומק את פלג האוכלוסייה הגדול שעונה לתיאור לעיל. בהנחה שלא מדובר בעבריינים החוששים מהחוק או באנשים המאוימים על-ידי מטרידים, מה הטעם בחשדנות הזו, שלכל אחד יצא כבר להיתקל בה?
ובכן, באופן כללי, כוכבית 42 היא האמצעי הטוב ביותר להבין את נפש האומה. בגדול, האוכלוסייה נחלקת לשני חלקים: אלה שמשתמשים בכוכבית כדי לחזור אל זה שטלפן אליהם, ואלה שמשתמשים בה כדי לתפוס את זה שטלפן אליהם. ההבדל בין שני החלקים הוא שהסוג הראשון אינו נוהג להשתמש בשירות האידיוטי הזה. לשם מה יש צורך לחזור למישהו שחיפש אותך ולא הצליח לשוחח איתך, אם לא כדי לפרוק עליו את תסביכי הרדיפה הנפשיים שלך?
משמע, יסוד העניין טמון בעצם מהותו של השירות. יש משהו ביכולת הטכנולוגית לדלוק אחרי מתקשר – שחושב שהוא אנונימי – שמכניס את העושה בה שימוש לאטמוספירה קרימינלית. משהו בפעולה הזו נותן תחושה ואנרגיה של מרדף, וממילא יוצר אקלים של רומן בלשי. יש מתח סמוי בבית בשעה שמחייגים כוכבית ,42 והוא מתפרק באחת אל פרצופו של האומלל הניצב מעברו השני של הקו. זה לא שאנחנו באמת חולים. אנחנו אנשים בריאים ושלווים. החיים וחידושיהם הם שעושים אותנו חולים.
שלא לדבר על השירותים האחרים. חשבתם פעם על כוכבית ?43 זאת שגורמת למתקשר להישאר סמוי? למה לעזאזל זקוק אדם הגון להישאר סמוי? הוא גנב משהו? הוא עומד לשקר בשיחה הזאת? מותר בכלל לשקר? ובכלל, הידעתם שישנם טיפוסים במצב פרנואידי מתקדם שנוהגים לבצע כוכבית 43 בטרם הם מבצעים כוכבית 42 כדי שלא יוכלו לחזור אליהם בכוכבית-על-כוכבית? זה נשמע לכם נורמלי? נראה לכם הגיוני שחברה בבעלות ממשלתית תיתן יד למגוון שירותים שתכליתם עידוד ופיתוח נטיותיו הסובלימטיביות הנפשיות של האזרח לכדי מחלות נפש של ממש? ועוד תגבה על כך כסף?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קריאה נרגשת
|
|
|
|
|
|
|
חובש כיפה יקר!
בימים אלה מתארגנות זכייניות הטלוויזיה של הערוץ השני, וכן חברות נוספות, למכרז שיקבע אילו שתי חברות יזכו לפעול במסגרת ערוץ .2 רוב חבריך הדתיים כבר הוחתמו על חוזים לייעוץ/שידור/פיתוח בקבוצות השונות, זאת על מנת להציג בפני המועצה המחליטה קבוצה הטרוגנית המעניקה ייצוג לכלל חלקי האוכלוסייה ומניפה את דגל רב-התרבותיות.
אם עדיין לא הוחתמת, אנא בדוק אם כתובתך מעודכנת ואם הפקס שלך פנוי. אם לא זאת הבעיה, אל נא תתמהמה. נסח בעצמך חוזה העסקה, בחר קבוצה ושלח מיידית. אחים יקרים! זו השעה שלנו! חזק חזק ונתחזק!
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | בן 32, בוגר ישיבת חברון בירושלים. כותב ב"מעריב" ומגיש בחדשות 10, בעל טור בעיתון החרדי "בקהילה" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
