ראשי > כוכבי מעריב > ערן סלע





נשבר עוד מיתוס
ערן סלע על הניצחון הגדול של מכבי ת"א בקובנה מול ז'לגיריס, בפתיחת משחקי היורוליג
2/11/2004
הבדלים בלי סוף. בהמשכיות, בספסל הרחב, במשחק החכם, בקו הקדמי המעובה, ברעב הכללי להצלחה. אבל הנה עוד הבדל שצף מול העיניים אחרי משחק כזה: לפני 10-7 שנים שיחקו במכבי ת"א זרים כמו רנדי ווייט, באק ג'ונסון, רשארד גריפית', ראדיסב צ'ורצ'יץ'. שחקנים כמעט חד-מימדיים שחשבו על עצמם ושיחקו בהתאם, יותר מאשר על הקבוצה אותם ייצגו.
 
בזמן שמכבי ת"א הלכה בעקבות התפתחות הכדורסל, התקדמה והצליחה להחתים שחקנים כמו וויצ'יץ' ופארקר, שהם הכל חוץ מאגו-מניאקים, ז'לגיריס נתקעה עם טאנוקה בירד ורוברט פאק. הרנדי ווייט והבאק ג'ונסון של היום. ז'לגיריס תקועה בימים של כדורסל אחר, שחלף מהעולם. שובו של סאבוניס יטשטש את העניין, תקופת התאקלמות נוספת של פאק בקובנה תעזור גם היא. כך או אחרת, מול שחקנים מפרגנים כמו שמכבי מציגה, טוב לא ייצא מזה.
 
תענוג לראות את מכבי ת"א דווקא כשהיא מגיעה לרגעי מצוקה, לדקות בהם שאראס מוסר לשלטים או מאפשר לעצבים להכריע אותו. בזמן הזה פיני גרשון הולך לפיתרון הכי טוב שיש לו, כנראה הפיתרון הטוב באירופה. אנתוני פארקר עובר למרכז, הכדור יושב אצלו ביד והוא זה שאמון על ההחלטות ולא פחות מזה על הביצוע. ההחלטות בטופ, הביצוע אפילו למעלה מזה.
 
אני בטוח שלגרשון לא אכפת, תיאורטית, לקבל את אותם דברים מיותם הלפרין שאמור להיות המחליף הישיר של שאראס. ספק רב אם הלפרין יוכל להגיע לרמות כאלה אי-פעם. אם וכאשר, זה יקרה בימים בהם גרשון כבר יהיה מאמן לשעבר. בתוך כך סימן גרשון לעצמו עוד וי, כמאמן שעמד מאחורי הופעת הבכורה המוצלחת ביותר אי-פעם של ישראלי חדש במכבי ת"א. ובכך הסתיים מיתוס עתיק ומבוסס, לפיו עדיף לרכש חדש להשלים מראש עם תנומת חורף, כי העונה הראשונה במכבי אבודה מראש.

אנטוני פארקר. הכל חוץ מאגו-מניאק. צילום: עדי אבישי
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורוםכתוב לעורך


פרשן וראש דסק הכדורסל של "מעריב". פרסם שני ספרים בנושא כדורסל: "מדריך הכדורסל השלם" ו "מסביב לכדור". בעל הטור הפופולרי "סיפרה בסלע". פרשן הכדורסל הקבוע של רדיו ללא הפסקה. נציג אתר היורוליג בישראל ומחבר יומני כדורסל לנוער
  
  
  
שמור במזוודהשלח לחברהדפסה
הוסף תגובה עבור לפורוםכתוב לעורך
תענוג לראות את מכבי ת"א דווקא כשהיא מגיעה לרגעי מצוקה, לדקות בהם שאראס מוסר לשלטים או מאפשר לעצבים להכריע אותו. בזמן הזה פיני גרשון הולך לפיתרון הכי טוב שיש לו, כנראה הפיתרון הטוב באירופה. אנתוני פארקר עובר למרכז, הכדור יושב אצלו ביד והוא זה שאמון על ההחלטות ולא פחות מזה על הביצוע. ההחלטות בטופ, הביצוע אפילו למעלה מזה