 |
/images/archive/gallery/150/188.jpg צילום ארכיון:
אריק סולטן. למצולמת אין קשר לכתבה  |
|
"הילדה נגמרת לי מול העיניים" |
|
אחת מכל 200 נערות בארץ סובלת מהפרעות אכילה.
רובן, כמו נ' בת ה-15, לא ייזכו לטיפול הולם. הסיבה:
חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא מכסה טיפול במחלה |
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גיל חורב ומיטל יסעור-בית אור 1/11/2004 8:01 |
|
|
|
|
 |
אחת מכל 200 נערות בישראל סובלת מהפרעות אכילה, אבל רוב הנערות הסובלות מאנורקסיה או בולמיה לא ייזכו לטיפול הולם ויופנו למחלקות ילדים רגילות או לבתי חולים פסיכיאטריים. הסיבה: חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מכסה טיפול בהפרעות אכילה. שתי מחלקות המתמחות בטיפול פרטני בנערות חולות אנורקסיה ובולמיה פועלות בישראל - במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר ובבית החולים שניידר בפתח תקווה. שתי המחלקות מופעלות באופן התנדבותי על ידי הצוות הרפואי, ופעילותן ממומנת ברובה מתרומות. נ', בת 15 וחצי
מבאר-שבע, סובלת מהפרעות אכילה כבר שנה וחצי. בתחילת המחלה היא הפסיקה לאכול, ומאוחר יותר החלה להקיא את מעט האוכל שהכניסה לגופה. בתוך שנה וחצי ירד משקלה מ-52 ק"ג, המשקל הממוצע לגילה, ל-36 ק"ג. "אני רואה את הילדה שלי נגמרת לי מול העיניים,אומרת אמה של הנערה ל-NRG מעריב, ובאף מקום לא מוכנים לאשפז אותה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"אמא, נמאס לי מזה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מאז חלתה מטופלת נ' במחלקת הילדים של המרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע. "כבר חצי שנה אני מתחננת שיאשפזו אותה במחלקות להפרעות אכילה ב'שניידר' ו'שיבא', ואומרים לי שאין מקום", מספרת האם. "כבר ארבע פעמים היא היתה מאושפזת במחלקת ילדים ד' ב'סורוקה', שם מניחים לה את האוכל והולכים. זה לא מתאים לה". נ' אושפזה במשך חצי שנה גם במחלקת ילדים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, אך גם שם מדובר במחלקת ילדים רגילה, ואין התקדמות בטיפול. הוריה של נ' מסרבים לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית רגילה, מחשש שתדבק בה סטיגמה. "הילדה שלי לא משוגעת, היא חולה", מסבירה האם. "בשניידר יש מדריכה צמודה לכל מאושפזת, יש פסיכולוגית ועובדות סוציאליות. אנחנו סוחבים את הילדה מבית חולים לבית חולים ולא מוצאים מקום מתאים. עכשיו היא אומרת לי 'אמא, נמאס לי מזה' ומבקשת עזרה, ואני לא יכולה לעשות כלום. אם לא יימצא לה מקום אשפוז היא גמורה". לאחרונה, לאחר מאבק ממושך, הצליח הצוות הרפואי של המחלקה הפסיכוסומטית לילדים ונוער (ילדים ג') בשיבא, שמתמחה בטיפול בהפרעות אכילה של בני נוער, להגדיל את מספר המיטות מ-16 ל-21. אבל הביקוש גדול בהרבה. "מחכים אצלנו הרבה בתור", אומרת ל-NRG מעריב סגנית מנהל המחלקה, ד"ר עמית ירושלבסקי. "עכשיו, בתחילת שנת הלימודים, זו ממש מגיפה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
רק 50% יחלימו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"ילדים מועברים לטיפול אצלנו כאשר הטיפול במחלקות ילדים רגילות לא מתקדם, כי האופי של המחלקה שלנו הוא הכי סגור מבין שאר המחלקות שמטפלות בהפרעות אכילה", אומרת ד"ר ירושבסקי. "גם רמת ההשגחה והיכולת שלנו הן המתאימות ביותר. המחלקות הפסיכיאטריות נותנות גם הן טיפול לאנורקסיות, אך ההורים לא רוצים לשלוח לשם את בנותיהם מחשש לא מוצדק לסטיגמה". ד"ר ירושבסקי מספרת שבבתי ספר תחרותיים ו"אליטיסטיים" שיעור הנערות החולות גבוה בהרבה מהממוצע. לדבריה, רק 50% מהאנורקטיות מחלימות מהמחלה לחלוטין; 30% מהן מחלימות באופן חלקי, כך שמשקלן עדיין נמוך מהנורמלי, אבל הן מצליחות לתפקד ולנהל אורח חיים סביר, ואילו 20% מהחולות מוגדרות כרוניות, ומתוכן 15%-7% (3%-1.4% מכלל הנערות הסובלות מהפרעות אכילה) מתות ממנה. במחלקה לטיפול בהפרעות אכילה של שיבא, לעומת זאת, שיעור התמותה הוא נמוך מ-1%. במשרד הבריאות אומרים: "הטיפול באנורקסיה ניתן בכל יחידה או מחלקה פסיכיאטרית. במרכז הפסיכיאטרי לבריאות הנפש 'באר-שבע' קיימת מחלקה לילדים ונוער לטיפול בבעיות כאלה. בבתי החולים שיבא ושניידר אכן קיים תור לאשפוז, ובידי האם קיימת האפשרות לפנות למרכז לבריאות הנפש הסמוך למקום מגוריה. המחלקות להפרעות אכילה מתוקצבות כיום על ידי משרד הבריאות באמצעות אגף שרותי בריאות הנפש, ובתקציב שרותי בריאות הנפש לשנת 2005 אין בשלב הזה תוכנית להרחבת מיטות אשפוז להפרעות אכילה". |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|