 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: הצ'ונג, המברגון והסרקופג |
|
|
|
| כמה ספרים שיצאו לאחרונה מגלים שהסלנג הצבאי לא נח, ושלאט לאט מתהווה מסורת של שפת חיילים. מ"מסדר פאקים" ועד "צפה פגיעה" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסלנג הצבאי נחשב מאז ומתמיד לספינת הדגל של הסלנג הישראלי. עם השנים ירד מעמדו, והוא הפך לשפה סגורה יחסית. ספר חדש וחביב שיצא לאחרונה בהוצאה צנועה, "שבוע בארץ ההיפך" מאת אמנון יצחקי, המתאר שבוע בחייו של חייל, חושף מעט מן השפה הזו. ספר אחר שהגיע לידי המדור הוצא על ידי יחידה הקרויה פלוגת דן, שסיימה כמעט שנה של פעילות משותפת ונפרדה אישית בספר מכל חייל ומפקד, בשפה צבאית קולחת ועשירה. לאלה מצטרף ספרון, שלא זכה לתשומת לב מספקת כאשר יצא לפני למעלה מעשר שנים, "מילון הסלנג הצבאי" של מייק אלדר בהוצאת פרולוג, שתיעד בצורה מדויקת, עדכנית ומקיפה את הסלנג הצבאי של אותה תקופה. מפגש בין שלושת הספרים האלה מגלה שעל אף השינויים הרבים, נוצרת ומתבססת מסורת של שפת חיילים.
הסלנג הצבאי נוגע כמעט בכל עניין המעסיק חיילים: אימונים, בגדים, ציוד, אוכל, יחסים בין החילות. הוא משייט בפסיפס האנושי החילי, בין היתר בהיררכיה
הצבאית ובאוצר השמות של החיילים מול מפקדיהם. משום מה זכו החיילים החדשים לצירופים שונים שבהם מככבות האותיות בז. מילת המפתח היא ביזון, וממנה או לצדה ביזבָז. בזנ"ץ הם ראשי התיבות של "ביזון צעיר," לא להתבלבל עם בזנט, "ברזל זווית נגד טנקים:" יתד גבוהה שעדיין לא דגדגה אף טנק. להתבזן פירושו להתנהג כטירון, ובזזזז הוא זמזום זלזול כשהטירונים עוברים ליד הוותיקים מהם. סיומת בזז היא המספר האישי המסגיר את צעירותו של הביזון. המדור לא מצא תשובה הולמת לשאלה איך הפך הביזון הענק שם לחייל חדש.
חייל חדש נקרא גם צעיר, ומצבו: צעירות. אלדר מביא גם כמה ראשי תיבות, שלא ברור כמה מהם בשימוש היום: מחמטו"ש לטירונים, ראשי תיבות ל"מחלקת מטבחים ושמירות," וכן צל"ד או צלח"ד, ראשי תיבות של "צעיר לח ודביק." בספר פלוגת דן מובא כינוי אחר, גם הוא מנומק, לחייל חדש: צ'ונג. בספר מסופר גם על חיילים מזן מוזר: "מסריחים מריח של בקו"ם, וכל היום שואלים שאלות של מורעלים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ביזונים מורעלים או מחמטו"שים. מתגייסים בבקו"ם. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
 |
|
 |
|
טוחנים צעירות
|
|
|
 |
|
|
|
גורלם של חיילים חדשים הוא המשימות המיועדות בחברות "מתוקנות" לעובדים זרים: ניקוי קירות, שפשוף מחראות ושטיפת סירי מטבח דביקים. בפלוגת דן חוזר כמה פעמים הביטוי לטחון צעירות, כלומר לבצע עבודות המיועדות לצעירים. הפועל "טחן," בצבא כמו באזרחות, הוא רב שימושים. כך נכתב בספר הפלוגה על אחד שהתחיל לטחון שמונה שמונה פטרולים בקסבה, דהיינו, בסבב של שמונה שעות שמירה ושמונה שעות מנוחה. משפת העבריינים זלג לצבא הסנג'ר, האיש לשליחויות קטנות, שמקורו ב"Messenger" האנגלי שעבר פורמציה ערבית, ולצדו הפועל לסנג'ר. על אחד החיילים נכתב בספר פלוגת דן כי הוא "סונג'ר על ידי המפקדים לרוץ להביא כל דבר אפשרי." רעו לגורל של הסנג'ר הוא הדי-ג'יי, חייל הנשלח לסבן את הצלחות במטבח המחנה, יעני, תקליטן. מם מם אינו רק מפקד מחלקה, אלא גם "ממלא מימיות," רץ קנקן הוא סנג'ר המחלק תה בעמדות, ואילו שקית תה הוא צוללן בחיל הים שנשלח לביצוע משימה תת ימית.
לצד נוהל שכן השנוי במחלוקת ונוהל אז"ר ")אויב זרק רימון(" המבצעי, קיים גם נוהל מטאטא שנועד לצ'ונגים. שיאה של הדרמה בספרו של יצחקי היא במסדר פאקים שנועד לפגוע בחיילים שעברו עבירות למיניהן, ובהם הפאקיונר זוכה לקבל שבת, כלומר, להישאר במחנה. גיבור הספר, נתי, זכה כבר לאזהרה על העונש המתקרב בנוסח צפה פגיעה, ביטוי המתייחס במקורו לפגיעת אויב צפויה. גרסה נוספת: צפה בום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כאבים בעצם הפז"ם
|
|
|
|
|
|
|
מול הצ'ונגים, הצעירים והביזונים ניצבת חזית רחבה ומאיימת של בעלי שררה. פקודיהם נוקמים בהם נקמה לשונית קטנה באמצעים שונים, וביניהם מדרש ראשי תיבות, פטנט מוכר מהמסורת היהודית. המ"פ הוא מאד'ר פאקר, הסמב"ס, סגן מפקד הבסיס, סתם מסתובב בבסיס, והקמב"ץ כידוע קם בצהריים. אלוף משגה הוא כינוי מלגלג לבעל דרגה גבוהה חסר כישורים, וג'ומֶר, על פי אלדר, הוא מפקד המתעלל בחייליו, על שם טבעת טיפוס הרים המשחררת את החבל רק לכיוון אחד. פיתוח נוסף של שמות מפקדים בא בעקבות כינויי הקצינים בקשר: מברג, קצין מבצעים, הפך למברגון, והקודקוד - לקודקודון. מקבץ לשוני שלם נע סביב סוגיית הדיסטַנס הנדרש בין מפקדים לחיילים, שעליו מקפיד הדיסטַנסיונר אשר לעתים חובש משקפי דיסטנס. קצין סחבקי שובר דיסטנס, ולעתים יוצר בתחומו אווירה של סחבקסיטאן.
קבוצה מיוחדת וחשובה בצה"ל היא אלה שנמצאים בצבא זמן רב בלי שעלו בסולם הפיקוד, ומתאפיינים בוותיקות מול הצעירות. ותיק כזה בפלוגת דן הוא בֶתְקו, קיצור של ב' קודקוד, משנה למפקד, ובמקרה זה, נהג המ"פ. סרקופג על פי אלדר, הוא חייל ותיק שאינו עושה דבר, ותירס הוא חייל שתפקידו בבסיס אינו ברור לאיש. טוראי ראשון הוא בעל דרגת אומץ, דרגה שאיש אינו מעז לענוד, וכולם יחדיו, ותיקים וצעירים, סובלים מכאבים בעצם הפז"ם, המקום שבו חקוק בתודעתו של כל חייל סדיר תאריך השחרור.
במדור הבא, על המנצנצים, העפוצים, המורעלים, התדלים והשאקלים, ועוד כהנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מילת החודש
|
|
|
|
|
|
|
קמפיין
הקמפיין מתייחס בשפות אירופה למערכה צבאית, והוא נולד מן האדמה. פירושו "שדה פתוח," וקרובי משפחתו הם ,Camp מחנה, וכמובן "קמפינג." האנגלים הסבו אותו למערכות פוליטיות ואחרות, ובארצנו הגלובלית נקלטה המילה ופשטה כאש בשדה פתוח. פוליטיקאים בערי שדה יוצאים ל"קמפיין," כמה מודעות פרסומת פלוס שלט חוצות גם הם "קמפיין," אוסם מעלה "קמפיין למיונז 9% שומן," וחב"ד פרצו ב"קמפיין אוטובוסים להצלת העם." בימים אלה שודרג מאבק אנשי יש"ע. לא עוד "מאבק," מדובר ב"קמפיין נגד ההתנתקות." מכאן זלגה המילה אל הכדורסל, ומעתה אין עוד "טורניר," "ליגה" או "תחרות" אלא "קמפיין" שאינו יורד משפתי פרשני הכדורסל. וכך קראנו באתר הספורט הישראלי כי "טל בורשטיין מסכם קמפיין מאכזב של הנבחרת," בעוד אתר ספורטאנטר סבור דווקא כי "הנבחרת הצעירה שבנה פתחה ברגל ימין את קמפיין מוקדמות גרמניה." בקרוב הפועל: קימפנתי, קימפנת, קימפן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה
|
|
|
|
|
|
|
מדיה ומדיות
בעניין השימוש ב"מדיה" ובצורת הריבוי "מדיות" ")הזירה הלשונית" (24.9 כותב אמיר גלעד: "כאשר משתמשים בצורה 'מדיות,' הכוונה היא בעיקר לתקליטורי מחשב המכונים 'מדיה מגנטית' או בקיצור 'מדיה.' לכן, כאשר חברה, המנסה למכור מחשבים, ציוד אלקטרוני וכיו"ב מפרסמת את עצמה ומעניקה כתמריץ לקונים חבילת תקליטורים אופטיים לצריבה, היא עשויה לכתוב 25' מדיות לצריבה מתנה."' אמנון שפירא, האחראי למונחי ההיי-טק באקדמיה ללשון, מוסיף: "מדיה היא לשון יחיד ומשמשת לתרגום Media וגם .Medium לכן המודעה 'מדיות לצריבה במחיר זול' נכונה. דוגמה זהה אפשר לגזור מ'פרמיה' - 'פרמיות.' גם באנגלית, בעיקר באנגלית-אמריקנית, ניתן היום למצוא Medias כרבים של ."Media הערת המדור: נכון לומר "מדיות," אבל רק ביחס לתקליטורים, ולא ביחס לכלי התקשורת למיניהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
|
|
|
|
|
|
|
רואים שש שש
נרי שואלת: מה מקור הביטוי "רואים שש שש?"
הביטוי Vision 20:20 לקוח מתוך מבחן הראייה של סנלן, ומייצג ראייה מושלמת למרחק 20 רגל. 20 רגל הם כשישה מטרים, וכך נולד הביטוי העברי "רואים שש שש." באנגלית מצוי גם הביטוי ,Hindsight 20:20 ראייה מושלמת לאחור, שפירושו חוכמה לאחר מעשה.
גיא שילה שואל: "הביטוי 'עלה בתוהו' פירושו 'לא הצליח,' אז מדוע 'עולים' ולא 'יורדים בתוהו."?'
מקור הביטוי בספר איוב: "יילפתו אורחות דרכם, יעלו בתוהו ויאבדו" (ו' .(18 אבן עזרא מסביר: "והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה, וכאשר ישובו אד יעלו בתוהו ויאבדו."
רונן שואל: "מה מקור המילה 'באנקר' (הימור בטוח."?(
"באנקר" היה במקור מנהל שולחן הימורים. ה"באנק" היה הכסף שברשות הבאנקר, ומכאן הגלגול הטבעי ל"הימור בטוח." הרחבת המשמעות של "באנק" למוסד פיננסי היא מאוחרת. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
