 |
 |
|
|
| רייכר מתרגז: בודפשט שלא הכרתם |
|
|
|
| איריס ואילן פיגה פנטזו על חופשה חלומית בבודפשט. אחרי הכל, ב"דקה ה"90- הבטיחו מלון איכותי קרוב לעיר הקסומה. אך המלון התגלה כאכסניית נוער, הם שילמו הון על מוניות עקב המרחק הגדול בין העיר למלון, והקניות בוטלו כי חג הונגרי השבית את החנויות. חברת הנסיעות: הם לא שאלו את השאלות הנכונות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אילן ואיריס פיגה, שוחרי מרחבים צעירים ברוחם, נרשמו לנופש בן שלושה לילות וארבעה ימים כולל טיסה ומלון בבודפשט הקסומה. זה היה ביקורם הראשון בעיר היפהפייה ועל כן התכוננו לטיול בשקידה רבה. הם הכינו מפות, האזינו לעצות ועלו בעוז על המטוס.
העסקה כללה מלון שהוגדר ברמת תיירות טובה ושוכן, כך הובטח, כ20- דקות נסיעה ממרכז העיר ההומה. אתר המלון תואר במלים מפתות: "כאשר תשהה אצלנו תהיה קרוב מאוד למרכז העיר היפהפייה ותיטול חלק באירועים המסעירים המתרחשים בתוכה." חלומם של אילן ואיריס נמוג עד מהרה, כאשר גילו כי המלון "בדרגת תיירות טובה" אינו אלא מעון סואן המשמש סטודנטים. חדרם היה קטן וצר מידות ושתי המיטות הופרדו על-ידי שולחן עבודה. אילן המתנשא לגובה מטר ותשעים גילה כי המיטה מסתיימת דווקא במטר ושמונים, ומיועדת כנראה לתיירים בינוניים.
למחרת מיהרו השניים למרכז העיר, המרוחק "כ20- דקות נסיעה" מהמלון, אך שעונם גילה כי מדובר במקסם שווא שאין לו אחיזה במציאות האורבנית האפורה. היה עליהם לנסוע חמש תחנות באוטובוס ואחר-כך לעלות על רכבת ולספור שבע תחנות, וכאשר התנועה לא היתה ערה ארכה נסיעתם 45 דקות רבות טלטלה.
בלילה, כאשר ביקשו לשוב למלונם, גילו השניים שהתחבורה חדלה והיה עליהם לשכור מונית יקרה. בתום שלושה ימי טיול ומסע ערכו חשבון מהיר, שבו התברר כי ל"דיל" נוספו 300 דולר ששולמו לנהגי המוניות שהסיעו אותם למלונם המרוחק, שאפילו לא נכלל בגבולות מפת העיר הגדולה. כבר בלילם הראשון טילפנו בניהזוג לסוכנת של חברת "הדקה ה"90- שמכרה את העסקה, אך זו לא היתה בנמצא וגם לא חזרה אליהם עד תום המסע.
הסוכן
המקומי משך בכתפיו באנחה וסיפר שמנהלו נמצא בחופשה. כל אלה היו רק הקדמה למפח הנפש הגדול שנגרם להם כאשר גילו בתדהמה כי בכל שלושת ימי מסעם חגגו ההונגרים את חגם, וכל החנויות ובתי המסחר היו נעולים על סוגר ובריח. הם תהו בעוגמת נפש רבה מדוע חסכה מהם סוכנת החברה את העובדה המרה שמצוות הקנייה תימנע מהם. הרי היא היתה יכולה להוסיף לתיאור המסע המפתה עוד משפט או שניים שיש בו גילוי נאות לגבי העסקה.
כאשר שבו אילן ואיריס לביתם, הם פנו למדורנו בתלונה וביקשו תשובה לשאלה: מדוע לא גילו להם ב"דקה ה"90- את כל העובדות המדכדכות? תשובת "הדקה ה,"90- שאליה שיגרנו את התלונה, היתה מפורטת. החברה קבעה כי הסוכן המקומי חזר ואישר כי מרחק הנסיעה הוא 20 דקות ללא כל סטייה (אילן ואיריס אמרו לנו באנחה כי הסוכן התכוון כנראה למכונית מירוץ מהירה החולפת במסלול בשעת בוקר קסומה.( התגובה לא כללה תשובה לחידה: מדוע למלון המרוחק אין תחבורה בשעת לילה ומדוע המיטה קטנה ואינה מיועדת לעלמים בשיא הפריחה? לגבי המיטות הנפרדות הגיבה החברה: לא ניתן להבטיח מראש מיטה זוגית והבקשה אמנם נרשמה, אולם לא תמיד ניתן לקיימה.
ומדוע לא עדכנתם את הנוסעים כי החג ההונגרי ימנע מהם קניות, שאלנו. התשובה: משרדי הנסיעות אינם מעדכנים את הלקוחות בחגים המקומיים, אלא אם הם נדרשים לכך. כיצד יכלו אילן ואיריס לדרוש בתאריכי החגים כאשר לא שיערו כלל כי מדובר בשבתון שישבית את שמחתם? אנשי ה"דקה ה"90- צירפו לתגובה פסק-דין שניתן לאחרונה על-ידי השופט מרדכי בלזר מתל-אביב, ונאחזים בו כהוכחה לטענה כי על המטייל הישראלי לשאול מראש את השאלה הנכונה בטרם ישלם עבור המסע.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
אין כל יסוד לתביעה
|
|
|
 |
|
|
|
בני-זוג הגישו תביעה נגד חברת הנסיעות, מפני שלא נרמז להם כי בודפשט נעולה בשלושה ימי חג בלתי נודע. השופט קבע: אין כל יסוד לתביעה. הנוסעים לא הודיעו לחברת הנסיעות לאיזו מטרה הם רוכשים את הנופשון, ולא מוטלת חובה על חברת הנסיעות לברר אצל רוכש הכרטיס לאיזו מטרה הוא נוסע, אם זאת נסיעת עסקים, נסיעת נופש או נסיעת טיולים. התביעה נדחתה, והשופט הנכבד הטיל על התובעים לשלם לחברת הנסיעות פיצוי בסך 500 שקל.
קראנו את פסק-הדין ואת נימוקיו הבלתי משכנעים, ואנו מעיזים לומר באוזניו של השופט רב הכישורים כי אדם או משפחה הרוכשים כרטיסי טיסה לנופשון ב"דיל" רב הנחה אינם מתכוונים כנראה לחתום על עסקת רכישה של קניון רב השקעה. מי שקונה כרטיסי טיסה לסופשבוע בבודפשט הצבעונית והעליזה, מתכוון כנראה לבלות חופשה תוססת הכוללת מסע של רכישה וקנייה.
הפסיקה לא עצרה אותנו מלתהות: מדוע נבצר ממי שעיסוקו במכירת כרטיסים וחופשות להוסיף רסיסי מידע שיכולים לחרוץ את גורלה של החופשה? מדוע יקשה על סוכנים זריזים המוכרים כרטיסים ודילים במחירים מוזלים ליידע את הנוסעים במידע חיוני כמו העובדה שהעיר נעולה והמלון מרוחק? אם מדיניות סוכני נסיעות תכלול את הפיסקה: חבל שלא שאלת שאלה ממוקדת טרם הנסיעה, ראוי אולי לחסוך עמלות ולוותר כליל על שירותיהם של חברות וסוכנים, ולרכוש כרטיסים לטיסות ולמלונות היישר מאתרי האינטרנט הזולים, וסוכני ענף התיירות יצטרכו למצוא לעצמם עיסוקים חדשים. אנחנו למשל טסים ומטיילים באמצעות אורלי, סוכנת מנוסה שאפילו מייעצת לנו ליטול עימנו סוודר לשעת ערב קרירה.
ולגבי הגילוי הנאות של אתרי החופשות, נחתום בלקח הבא אותו שיגרו אלינו רחל אייזנר ודליה גולן. לפני כשנה פרסמנו במדורנו תלונה של שתי העלמות שעיקרה: חברת "השטיח המעופף" הבטיחה להם חופשה מרהיבה בכרתים שכללה גם שהייה במלון בן חמישה כוכבים הפונה לים ולגלים. המציאות היתה שונה ועגומה: במקום החדר עטור הכוכבים הן שוכנו בבונגלו דל ונטול פינוקים. החברה דחתה את תלונתנו בטענה כי חדרי המלון היו ברמה נאותה, כך קבע הסוכן המקומי שדחה את ההאשמה. רחל ודליה הגישו תביעה נגד החברה וזכו בה. השופט פסק להן פיצויים בסך 1,000 שקל, ובעקבות התוצאה המרנינה אנחנו חוזרים ותובעים מהסוכנים הלהוטים ומחברות הנסיעות: אנא מכם, מיסרו לנו את התמונה המלאה, ואם החופשה היתה עכורה, עליכם לפצות ולבקש סליחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יופי יוסי
|
|
|
|
|
|
|
ליבי בהט משגר אלינו מכתב תודה רצוף דברי שבח ותהילה לבית העסק "סטאר רוכסנים," ברחוב אליפלט בתל-אביב. ובמה זכו אנשי הרוכסנים לשפע כזה של מילות חיבה ודברי קילוסים? ליבי גילה בדאגה כי הרוכסן בגג העור של רכבו המהודר נשבר ללא תקנה, ועל כן פנה לבתי עסק העוסקים במלאכה המיומנת והזהירה, וגילה למרבה הצער והדאגה שמחירי תיקון הרוכסן שנפגע ינועו בין 1,500 ל5,000- שקל. המומחים הסבירו כי יהיה עליהם להחליף רכיבים רבים וזו פעולה הדורשת משאבים.
לאחר שפקד שבעה בתי עסק ונחל אכזבה הגיע ליבי לחנות "סטאר רוכסנים," שם קידם אותו עובד בשם יוסי בברכה. תוך שניות אחדות של פעולה נמרצת וזריזה פתר יוסי את הבעיה, צייד את הלקוח בשלושה רוכסנים חדשים וגם אבטח את גג העור, הנע על גבי מסילה, כדי למנוע תקלה דומה. למרבה התדהמה סירב יוסי ליטול תשלום עבור הרוכסן והעבודה. ליבי הנפעם מציין לשבח את רמת השירות הגבוהה, את ההגינות והיושר שגילה יוסי, ואנחנו מרימים כוס של ברכה לרוכסנים שמילאו את לבנו שמחה.
המען לפניות: המגזין, "רייכר מתרגז," רח' קרליבך 2 תל-אביב, מיקוד: 67132 | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | קרא בשקיקה ב-30 השנים האחרונות רבבות מכתבים של אזרחים זעומי עפעפיים וכועסים ומהווה כתובת קבועה לכל קרבן עוולה, טרטור או מצוקה. החל מימי "כלבוטק", המשכו ב"סקנדל", "יש כתובת", "רייכר בשטח" ופיסגת פעילותו ב"מעריב" במדור האלמותי "רייכר מתרגז" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
