 |
/images/archive/gallery/109/638.jpg דן מרגלית
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
|
|
|
|
| אם ימשיך פרס במסלולו, הוא ידהר לעבר תאונה כפולה. הוא לא יזכה בראשות הממשלה גם אם יתרחש נס, וגם לא בראשות המפלגה. מישהו צריך לחסוך ממנו את הביזיון, להציל אותו מעצמו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אתמול הצטרף ד"ר יוני פרס לאוהביו-בכל-לב של אבא שמעון המפצירים בו לחדול מרצונו לרוץ לראשות מפלגת העבודה והממשלה. אולי עכשיו יאמין רב הפעלים הגדול של המדינאות הישראלית, שבעוד שנה או שנתיים, בגיל 83-82 לא צריך להתמודד על ראשות הממשלה. אפילו אם היריב אריאל שרון יהיה כבר בן 77, וגם המשך כהונתו שגוי.
לא הכרח לחזור בכל פעם ולהאדיר את הישגיו של פרס בביטחון, בשלום ובכלכלה כדי לבקש ממנו לזוז מעט הצידה. הוא היה הטוב בראשי הממשלה מאז המהפך של הליכוד ב-1977 וגם זה רשום בספרי ההיסטוריה. אבל עכשיו הוא דוהר לתאונה בלתי נמנעת.
תאונה כפולה, אחת שלא יזכה בראשות מפלגת העבודה גם אם המועמדים האחרים יסתכסכו ביניהם ללא תקנה; ואחרת, שאפילו יקרה הנס - הוא לא ייבחר לראשות הממשלה. לא יעזור בית דין, כלשון העגה. את הביזיון הזה צריך לחסוך ממנו. להציל אותו מעצמו (כפי שאמר פעם בכיר בסטייט-דיפרטמנט על ישראל).
בסדר, הוא שונא את אהוד ברק. בעיקר מפני שהם יותר דומים ולא כל כך שונים. זכותו המלאה לנסות למנוע את שובו לראשות העבודה. לפניו רשימת מועמדים לפי סדר האל"ף-בי"ת - בנימין בן-אליעזר, מתן
וילנאי, ד"ר אפרים סנה, עמיר פרץ - ופרס יכול לבחור אחד ולתמוך בו. אולי יריץ את חיים רמון, שגם שונא את ברק. הרוח הגבית של פרס עדיין נחשבת מאד בעבודה.
אבל לא הוא. עליו למלא תפקיד חשוב, אך משני. חנה רובינא לא יכלה לשחק עד יומה האחרון את "מדיאה". זה לא הפחית כהוא-זה מהיותה הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, שזכתה גם לביוגרפיה פרטנית מאת כרמית גיא. פרס יכול להיות שר חוץ אצל מי שייבחר לעמוד בראש העבודה אם ישחק מזלה והיא תגיע לראשות הממשלה.
מדי יום שישי מתכנס במשרדו של פרס פרלמנט של תומכים מושבעים. מקורבים אחרים באים בשאר ימות השבוע. יוסי ביילין ומשה תאומים ואבי גיל ואורי סביר. חברים טובים באמת צריכים לסייע. לא רק להגשים את יעדי מנהיגם. גם להניא אותו מלחתור אליהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
צריך למלא תפקיד משני, אך חשוב. שמעון פרס. צילום: יוסי אלוני
|
|
|
 |
|
 |
|
כן-לא-כן
|
|
|
 |
|
|
|
רציתי בכל מאודי לחמוק מלהתייחס למעצר המינהלי שהושת על טלי פחימה המקורבת למחבלים מג'נין. מפני שלפני כמה שבועות הזדהיתי עם שר המשפטים לשעבר ד"ר יוסי ביילין, שהסביר בהרצאה לרגל צאת ספרו "מהחולה עד ז'נבה", כי חובה למחוק את המעצר המינהלי מספר החוקים (עמוס עוז שנאם באותה הזדמנות לא השמיע דברים זהים). אלה חוקים מאוסים הן כשמופעלים נגד טלי פחימה, הן כשעוקרים את נועם פדרמן מביתו בחברון.
מצד אחר אני בוטח בשב"כ, שלא יבדה האשמה כזאת מלבו, מדמיונו הפרוע. מה שהיה פעם איננו. השב"כ חוקר נמרצות כדת וכדין כדי למנוע רצח ישראלים. אין לו מרתפי עינויים ואין לו אמצעים מהסוג המקובל ברשות הפלשתינית. שום קבלן אינו מגיש לשב"כ חשבונית תמורת זפת רותחת לשימוש נגד עצירים. לסחורה כזאת יש ביקוש בחדר החקירות במוקטעה, רמאללה, לא כאן.
פחימה חשודה שהיתה סייענית-בכוח לפעולת טרור פלשתינית של חבריה בגדה המערבית. היא היתה מסוכנת מהם. המעבר עם חגורת הנפץ קל לה מאשר להם. כיהודייה וישראלית בעלת תעודת זהות כחולה. היא יודעת. חבריה לדרך יודעים. אני חש. בעיקר שהיא מסרבת להיחקר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
היא יודעת. חבריה לדרך יודעים. טלי פחימה בהארכת מעצרה. צילום: רענן כהן
|
|
|
|
|
|
|
"אל תפן ליצר"
|
|
|
|
|
|
|
מה בסך הכל מבקש השר זבולון אורלב מחבריו במרכז המפד"ל? שלא ייחפזו לפרוש מהממשלה כפי שעשו אפי איתם ויצחק לוי; שיבינו כי הממשלה עומדת לאשר תשלום מקדמה למי ממתנחלי גוש קטיף המבקשים להתפנות מרצון, אבל לא לאשר חוקים; שימתינו לחקיקה, או בלשון תפילת ביום הכיפורים - שיפנו לברית ולא ליצר.
ביום שני מתכנס מרכז המפד"ל ולמחרת ידון הקבינט בתשלום המקדמות. אם ידו של איתם תהיה על העליונה - אורלב בחוץ, ושנה טובה לשמעון פרס, הוא שוב בדרך פנימה. לא צריך לייחס רצינות-יתר לנטיית ראשי העבודה לחדול מהמשא ומתן הקואליציוני. הם יחזרו אליו.
עתה מנסה אורלב להרתיע את חבריו בתארו את שרי העבודה תופסים את מקומם סביב שולחן הממשלה. הוא חש ש"ישועת ה' כהרף עין" ומתעלם מהאיסור לסמוך על הנס. הכל הפיך, לטענתו, אולי אריאל שרון יתעשת. אולי החמאס ישבש. אולי אין לממשלה כוח לבצע את החלטתה.
זה יהיה עצוב אם המפד"ל תפרוש מהממשלה כבר עכשיו, עוד בטרם ניגש שרון למלאכת החקיקה. עצוב עוד יותר, שאין (כמעט) במפד"ל קולות הקוראים להישאר בממשלה גם אם לא יישאר גוש קטיף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החור בגדר
|
|
|
|
|
|
|
לקראת המכרז המתחדש על ערוץ 2 התקשטה "רשת" בסדרת שידורים בעלי ערך ציבורי, לא מסחרי. "גיבורים מהחיים" עוסקת בהתנהלות בצל האינתיפאדה.
ד"ר אילנה דיין נקראה לדגל. היא צילמה השבוע באוניברסיטת תל-אביב משפט ציבורי על גדר ההפרדה החרורה והחלולה. עורכי הדין אלי זוהר ורם כספי גויסו להאשים את הממשלה ולהגן עליה. כדאי לצפות מחר בערב.
השפלתי מבט כאשר איש איכותי כמנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון טען שהתערבות בג"ץ עיכבה את בניית החלק הדרומי של הגדר מירושלים לים המלח. מצטער, הצדק עם התובע זוהר. אין שם שום בג"ץ (להלן). יש שם רק רשלנות פושעת של הממשלה, שחרף הצהרותיה אינה רוצה לבנות גדר.
אני מקווה שהאשם העיקרי אריאל שרון לא יכעס על ירון, שבהיסח הדעת הודה כי סאת הדם שגבה הטרור כפתה על הממשלה את הגדר. בעיקר אני מקווה שיאזינו לעדותו השקולה של עוזי דיין אשר תיאר את התנגדותו של שרון לגדר. יחד עם שמעון פרס ואביגדור ליברמן ויוסף (טומי) לפיד, כדבריו.
אומרים שהגדר אינה פותרת את כל בעיות הטרור? תהה בקול נחוש-סרקסטי סגן הרמטכ"ל לשעבר דיין. זה כמו לומר שאנטיביוטיקה מיותרת מפני שאינה מענה לכל התחלואים. מניעת הגדר ועיכובה הם אבי-אבות המחדלים. חיים רמון היה עדין מדי באומרו כי אילו קמה בזמנה היתה חוסכת מותם של 500-400 ישראלים מכלל האלף שנרצחו באינתיפאדה. יותר. זה מזעזע.
אני זוכר את הימים בהם רק קומץ - אהוד ברק, דן מרידור, רמון, רוני מילוא, עוזי דיין ואבי דיכטר - תמכו בכל לב במתיחת הגדר. הדם שנשפך פקח את עיני הממשלה באיחור. לתוכנית של אילנה דיין מחר נספח סקר שערכה חברת "מארקט וואטש". רוב מכריע של ישראלים תומך בגדר ומשוכנע כי הממשלה אחראית למחדל. הרוב הזה בעד כינון ועדת חקירה. הלוואי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לשקר יש גדר
|
|
|
|
|
|
|
"גורמי ביטחון" התגאו והשתבחו השבוע, שהחלו לבנות את גדר ההפרדה במגזר הארוך בין ירושלים לבין ים המלח. במלאות ארבע שנים לאינתיפאדה משהו החל לזוז.
על ראש הגנב בוער הכובע. לפיכך "גורמי הביטחון" - זה תמיד איש אחד בשליחות פוליטיקאי אחד - הודיע כי העבודה בשטח החלה ללא קשר לרצח 16 ישראלים בפיגוע התאבדות בבאר-שבע. ה"גורמי ביטחון" לא הסמיק. מה שהעיד כי לשקר אין רגליים, אבל בסוף תהיה לו גדר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חוצפה ללא גדר
|
|
|
|
|
|
|
ממשרדו של נציב שרות המדינה שמואל הולנדר, שבחסותו ובעצימת עיניו פרחה שערוריית הג'ובים של חברי מרכז הליכוד במשרדי הממשלה, יצא מכתב העוסק בענייני אתיקה. נכללה בו אזהרת "נו-נו-נו" לעובדי מדינה, שמשתכרים מעט ועוסקים בעבודות פרטיות.
זה מדהים, מדובר במי שעוסק בעבודות פרטיות בהיתר. אבל הולנדר, שתחת ידו קיבלו מועסקי הליכוד משכורת בלי לעבוד, חושש שמא חד-הורית או ראש משפחה ענפה ישפר באורח משמעותי את רמת חייו בעבודה כשרה תוך תשלום מסים כחוק.
אם את/אתה עובד/עובדת מדינה והמשכורת שלך 5,000 שקל , אסור לך לקבל במקום אחר יותר מ-1,000. במדינה הזאת כל עובד צריך להיות נתון כלכלית למרות השלטון ולגחמותיו. אלא אם קיבל ג'וב מהסוג האסור.
להולנדר יהיו הרהורי חשבון נפש להעסיק בהם עצמו ביום הכיפורים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טלפון
|
|
|
|
|
|
|
בקטע שפרסמתי כאן לאחר ניצחונו של ד"ר עוזי לנדאו בוועידת הליכוד כתבתי כי לא מצאתי בארכיונים דבר המכביד עליו באופן אישי לבד מהעובדה שבנו שוהה תקופה ארוכה בחו"ל, והשר מקווה כי יחזור. השבוע קיבלתי שיחת טלפון משדה התעופה. לנדאו היה על הקו. הבן כאן, אמר לי, ועוזי נשמע מה זה מאושר. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים להיסטוריה יהודית מודרנית ובוגר יחסים בינלאומיים, בעל טור ב"מעריב" , לשעבר חבר הנהלת "הארץ", מחבר הספרים "שדר מהבית הלבן" ו"ראיתי אותם". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
