 |
/images/archive/gallery/109/638.jpg דן מרגלית
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
|
|
|
|
| אסור להשלים עם האפרטהייד, גם אם יש בלבנו על המתנחלים, שתרמו לבידוד ישראל. אם תימצא מדינה, שלא תניח למתנחל לשהות בתחומה, לא ראוי שאסע אליה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בקהות חושים בלתי נסלחת, במין ניוון חשיבה התואם את השרב של אוגוסט, התקבלה בארץ הידיעה כי 115 שרי חוץ המליצו לממשלותיהם לאסור כניסת מתנחלים לארצותיהן. כל הדואה על כנפי הדמיון יצייר לעצמו מחזות בעתה: סלקציה בשערי הכניסה בשדות התעופה של אסיה ואירופה; הבחנה בין יהודים ליהודים; היבשת הישנה כ"מתנחלים-ריין"; אולי יהיו מדינות שיסתפקו רק בטלאי צהוב על בגדם של המתגוררים בשטחים; אפשר גם אוטובוס נפרד. אפרטהייד מתחדש. זה מעורר פלצות.
אילו ניגשו המדינות הבלתי מזדהות (עם מי, בעולם שכבר אינו דו-קוטבי?) לממש את ההחלטה, היתה מהדהדת זעקת הישראלי הבליין. ייאסר עליו להסתלבט בהודו? לצרוך סמים במזרח-הרחוק, או בהולנד? הוא לא יעמוד בזה. אך היות ולפי שעה מדובר רק בהמלצה, איש אינו נזעק. לבד אולי מקומץ מתנחלים, המיטיבים
להבין שמה שיצמח מהחלטה כזאת יחצוץ סופית בינם לבין ישראל הוותיקה.
גם בשלבה הנוכחי, בהיותה המלצה בלבד, זו הצהרה קשה מנשוא. מפני שהיא ראש פרק בתהליך הדה-לגיטימציה הנפתח באירופה ובאסיה נגד עצם קיומה של ישראל, שבסופו של דבר לא ייעצר בקו הירוק. היא עדות לעוינות הכוללת כלפי מדינת היהודים, שניזונה משורש אנטישמי מובהק.
גם הרצון לערער את חוסן הזכויות האזרחיות של היהודים שנוצקו בעקבות השואה לא נגרם עקב הקמת עפרה ואפרת. הזדון קינן בלבבות עוד לפני תחילת ההתנחלות, ולא ייפסק גם אם תחדל. אך ההתרחבות הבלתי נלאית של ההתנחלויות, תוך התעלמות כמעט גמורה מהאינטרס המדיני של ישראל, ניפקה תירוץ לגיטימי לכוונות השחורות. בלי תירוץ ייתכן שההתנכלות מסוג החרם שמציעים שרי החוץ היתה נדחית בשנים רבות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחוזות אסורים
|
|
|
 |
|
|
|
הן אי אפשר להתעלם מכך שיש בלבנו על האחים שממזרח הקו הירוק. לא רק מפני שהתרחבו, בניצוחו של אריאל שרון, למחוזות אסורים ובלתי מוסריים, שנועדו מראש ובכוונה תחילה למנוע כל הסדר עם הפלשתינים, אלא גם בגלל עמדותיהם כלפי ממשלות הימין, שהם עצמם עמלו להקים.
בגללם לא נמתחה גדר הפרדה, שיכלה להציל ממוות מאות ישראלים במהלך האינתיפאדה, ובעטיים ניסה שרון למתוח באיחור תוואי-תיל כה סיפוחיסטי, שהמיט עלינו את השבר המדיני של האג. זה השבר שילך ויעצים, וישמש דפוס מדיני לכל הפעילות הבינלאומית נגד ישראל.
בגלל פולמוס ההתרחבות שלהם, הוצגה ממשלת ישראל כמאחזת עיניים ושקרנית ורמאית בהפרת התחייבותה לארה"ב לחדול מגידול ההתנחלויות, ולסלק את המאחזים הבלתי חוקיים. למזער, היא התגלתה כשלטון חלוש, פטפטן, נטול יכולת ביצוע. לא זו בלבד שהמתנחלים לא נקפו אצבע להקל על הממשלה במימוש ההתחייבות שנתנה לאמריקנים על דעתם, אלא הכבידו עליה.
הם גם נושאים באחריות לפארסה של ההתנתקות מרצועת עזה. מפני שמי כמותם יודע, כי גם לתפיסתם דין עזה שונה מחברון, ו-7,500 יהודים, המחזיקים בשליש משטחם של 1.2 מיליון פלשתינים, שקועים עד צוואר בגזל, הסותר את כל מה שהם מחנכים עליו ברוח היהדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המוכס בשארל דה-גול
|
|
|
|
|
|
|
עליהם להבין את גודל האחריות. המהלך האנטישמי יחל בהפרדה בין יהודים-ישראלים לבין מתנחלים. אחר-כך תטושטש ההבחנה, המוכס בנמל התעופה שארל דה-גול לא ידע להבחין בין מי שמתגורר בקרית-ארבע לבין תושב קרית-מוצקין, וכל יושבי הקריות יישארו מחוץ לאירופה.
הרי יש כבר סימנים ראשונים להבחנה כזאת. משלם המסים הישראלי נאלץ לסבסד את העגבנייה הגדלה בגוש-קטיף ונשלחת לאירופה. אילו יוצאה מהנגב המערבי היתה פטורה ממיסוי באיחוד האירופי. חלק ניכר מצעדים אלה - ממומשים, או רק הצהרתיים לפי שעה - נגרמו כתוצאה מסירובם של המתנחלים לראות את התמונה הכוללת של האינטרס העצמי. יש להם חלק באחריות לדרדור המעשי במצבם של כלל היהודים בישראל בזירה הבינלאומית.
זו אחריות כבדה, אף שאינה צריכה לגרום ליהודים בישראל הוותיקה להשלים עם אפרטהייד מהסוג עליו המליצו 115 שרי החוץ. אם תימצא מדינה, שלא תניח למתנחל לשהות בתחומה, לא ראוי שאסע אליה. מי ייתן ויכולתי להרגיע את עצמי כי אני נמנה עם הרוב המוצק של יהודי ישראל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים להיסטוריה יהודית מודרנית ובוגר יחסים בינלאומיים, בעל טור ב"מעריב" , לשעבר חבר הנהלת "הארץ", מחבר הספרים "שדר מהבית הלבן" ו"ראיתי אותם". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
