 | | | | "ענק רוח, איש גדול שיצר תקופה בספרות, כמעט בעצמו" | |
| | | מאיר עוזיאל נפרד מחברו הסופר משה שמיר שהלך לעולמו
21/8/2004 | |
| | | | | | | משה שמיר, גדול סופרי ישראל,נפטר.
רק לפני כמה חודשים, טרם יצאנו יחד למופע ספרות מיצירותיו, וקבענו להפגש בביתי, משם נצא עם השחקנים למופע, והנה משה שמיר לא מגיע. אשתי מציצה לגינה, וראה שמשה שמיר יושב שם על הספסל ונהנה מן הפרחים שסביב: "משה מדוע אתה לא נכנס הביתה?" היא שאלה. והוא ענה לה : "אני כבר בגיל שצריך ללמוד לחיות בגן עדן, ואני מתחיל להתרגל". האם זו היתה שנינות שהיא ניצוץ מחוכמתו העצומה ומאישיותו החמה, או שזו היתה דרך להחמיא לאשתי על הגינה הנהדרת שהיא מטפחת?
זו היתה גם נבואה, אם כי לפני כמה חודשים לא היה דבר רחוק יותר מאשר לחשוב על מוות של משה שמיר. הוא היה פעיל ובעל מרץ בלתי נדלה, הוא התלווה לצוות שחקנים שיחד איתי העלה מיצירותיו בכל הארץ, בתל אביב, בירושלים, אבל גם בגוש קטיף, באלון מורה, באלקנה, בענתות, בכל מקום. הוא נסע במיניבוס, הופיע ובעיקר קרא קריאה מצמררת את שירו "מי אתה?" (והתשובה: אני יהודי) וחזר איתנו בשלוש לפנות בוקר בלי להניד עפעף. ענק רוח, איש גדול שיצר תקופה בספרות כמעט בעצמו. דברים שהוא כתב בגיל 18 הם בעלי איכות ספרותית וליטוש רגשי כמו שיוצרים רבים לא ישיגו בחיי יצירה שלמים.
הוא זכה בכל הפרסים הספרותיים האפשריים, נלמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות, מחזותיו הועלו בתיאטרונים שוב ושוב, אבל לעצמו הוא נשאר יוצר שממשיך וכותב את יצירתו הבאה שבה הוא יחדש שוב, ולמעשה גם בימים האחרונים הוא עדיין עבד על ספר חדש.
יותר מ-50 כרכים מכילה יצירתו, החל ב"הוא הלך בשדות" רומן שיצר את דמות הישראלי החדש, הפלמ"חניק בספרות, וכלה ברומן האחרון שלו "יאיר" מחיי יאיר שטרן מפקד הלח"י. רשימה מספריו, הרומנים: "הוא הלך בשדות", "תחת השמש", "במו ידיו", "מלך בשר ודם", "כבשת הרש", "יונה מחצר זרה", "הינומת הכלה" ועוד, והמחזות: "הוא הלך בשדות" (שהוצג בקאמרי ב-1948, וב-1956, בתיאטרון חיפה ב-1966, ובתיאטרון באר שבע ב-1988) מלחמת בני אור (הקאמרי 1956 ובפיזה באיטלקית 1961) היורש (תיאטרון חיפה 1962, ובגרמניה ב-2001) ועוד.
בין מחזותיו יש אחד שהתיאטרון הישראלי לא הסכים להעלות, זה המחזה "יהודית של המצורעים" אשר הכיל מסרים שלא נראו בעיני המימסד התרבותי, כגון הקביעה של יהודית שאין ניצחון נקי, ואין לדרוש ניצחון נקי.
בכלל, משה שמיר שילם מחיר על עמדותיו האנושיות והמוסריות העצמאיות והאמיצות. בנעוריו הוא היא איש השומר הצעיר ומפ"ם, אך לאחר מלחמת ששת הימים, עם פירסום ספרו "חיי עם ישמעל", הוא ביטא בכתביו התנגדות לכניעה לטרור ולרוע, וחש הערכה למובילי הבניין וההתיישבות, וקירבה אם כן לאנשי גוש אמונים.
בשנים האחרונות זכיתי להיות בידידות קרובה איתו, לפני שבוע עוד הצלחתי להצחיק אותו מעט מבעד לכאבי המחלה בביקור בבית החולים איכילוב, סיפרתי לו שהשחקנים שהוא מכיר מעלים קטע מיצירתו, מונולוג של אוריה החיתי מתוך "כבשת הרש", במופע ספרות ביישוב נופים. שאלתי אותו: "מה אני יכול לעשות בשבילך?" והוא שכבר בקושי דיבר לחש: "להתפלל." לא התפללתי מספיק.
| |  | |  |
| |  | | משה שמיר. צילום: מתוך אתר הכנסת |
|
| | | | | |
 |
|
|  |  |  | | בעל הטור הסאטירי-אישי האחר "שיפודים". עיתונאי, עורך, סופר ונציג השלולית וסיפורי האהבה של ישראל עלי אדמות. מבין ספריו: "מקום קטן עם דבי", "ההיףך - סאטירה לא חינוכית", (אזל) "מעומק השלולית" (אזל) ועוד | | | | |
| | | | | | | | | |
| |
| |
|
