 |
הדרך לשחרור מהיר מצה"ל, יודע כל טירון, עוברת במשרדו של קצין בריאות הנפש (קב"ן). אך בעוד שהקב"נים מסייעים לאלפי חיילים המבקשים להשתחרר מצה"ל מסיבות כאלה או אחרות - מתברר שדווקא שהרוב המכריע של החיילים שסובלים מבעיות נפשיות קשות מספיק כדי לשים קץ לחייהם לא מגיעים אליהם. מנתונים שהוצגו היום בפני חברי ועדת חוץ ובטחון של הכנסת מסתבר שמערכת הבריאות הצבאית לא מזהה את רוב המתאבדים וש-80% מהם לא היו מוכרים כלל לקב"ן כחיילים עם בעיות
נפשיות. כמו כן עולה שצה"ל מגייס לשירות את רוב המועמדים שלהם עבר של בעיות נפשיות ורק 6% מהם אינם מתגייסים. ח"כ אופיר פינס, שיזם את הדיון, סיפר ל-NRG מעריב ששאל את נציגי צה"ל אם נבדק קשר בין התאבדויות חיילים לבין התעללות מצד מפקדיהם. לדבריו, הוא נענה שגם אם נמצא קשר כזה, המפקדים המתעללים אינם מועמדים לדין. "זה נשמע לא סביר בעליל שבעצם אין העמדה לדין של מפקדים מתעללים שיחס משפיל מצדם גרמו להתאבדות, ואני חושש שיש כאן יחס סלחני או 'טייחני'", אמר פינס . "בצה"ל הצליחו לעשות מהפכה בתאונות הדרכים ובתאונות האימונים, ואם צה"ל יחליט - הוא יכול למגר את התופעה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"החייל המתאבד" יכול להיות כל אחד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מהדוח שהציג לוועדה ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף איתן לוי, עולה שבעשור האחרון, מספר המתאבדים במהלך השירות נותר יציב: ב-1990 התאבדו 35 חיילים, ב-1995 התאבדו 42, ב-1998 התאבדו 37, ב-2002 התאבדו 26 ואילו ב-2003 התאבדו 37. במחצית הראשונה של 2004, נרשמו כבר 15 מקרים של ניסיון התאבדות שהסתיים במוות. עוד עולה מהנתונים שכמחצית מההתאבדויות בצה"ל מתבצעות בששת החודשים הראשונים לשירות, ושמספר המתאבדים גדול ממספר המתאבדות. בנוסף, רוב החיילים המתאבדים שמים קץ לחייהם תוך שימוש בנשקם האישי.
עם זאת, בצה"ל לא הצליחו לשרטט את הפרופיל של החייל המתאבד: החתך הוא לאורך ולרוחב כל היחידות והחילות, כל אזורי השירות. כמו כן, בקרב יחידות עורפיות שיעור המתאבדים זהה לשיעור ביחידות הקרביות.
|  |  |  |  | |
|