 |
/images/archive/gallery/105/146.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
| שביתת הרעב של האסירים באה להפוך ללגיטימי את כל מה שממילא יש להם |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא תמצאו מילואימניק אחד שהיה אי פעם בכלא קציעות, מגידו או עופר שמופתע משביתת האסירים הביטחוניים - חלקם יושבים בשב"ס, חלקם בבתי הכלא הצבאיים. כולנו רגילים לשמוע את המשפט שכבר הפך לשחוק בפי המילואימניקים ששמרו בבתי הכלא הצבאיים: "המחבלים עושים מה שהם רוצים בכלא". חלק מתביעות האסירים מוזרות, לפחות בעיני
המילואימניקים: בשביל מה הם צריכים טלפונים ציבוריים אם ממילא יש להם סלולריים?
בתעסוקה האחרונה של הגדוד שלי בכלא מגידו התריע אחד מחיילי המילואים על פלאפון באחת המכלאות. קמב"ציית הכלא עשתה הכל כדי להתחמק: "איזה סוג פלאפון?" היתה השאלה שנתפסה בעינינו כמזלזלת ונועדה רק לשם הימנעות מחיפוש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אסירים בכלא קציעות. צילום: ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
האסיר מתעקש, הקצין הישראלי נכנע
|
|
|
 |
|
|
|
ההרגשה היא שהנהלות בתי הכלא הצבאיים עושות הכל כדי להימנע מעימות עם האסירים, אולי מחשבה נכונה, אבל הוויתורים גדולים מדי. אותם ויתורים הולכים וגוברים, האסירים מתכננים פיגועים, חושבים ומנסים לברוח, מנהלים שיגרה שמכרסמת לאט (אבל בטוח) בסמכויות הכלא, האסירים מנצלים את כוחם.
דוגמאות לא חסר: בעת אחד הביקורים אירגנו משפחות הכלואים משאית מצרכים. האסירים תבעו שהמשאית תיכנס עוד באותו הלילה לכלא, אבל הקצינים הישראלים התעקשו על בדיקת תכולת המשאית והעברת החבילות בשיקוף רנטגן. אחד ה"שווישים" (נציגי האסירים) התעקש ששקית ניילון שחורה שלא תועבר בשיקוף. השוויש התעקש, הקצין הישראלי נכנע- והשקית הוכנסה בלי בדיקה. מה היה בה? פלאפון במקרה הטוב, סכין במקרה הסביר, רימון או אקדח. לעולם לא נדע, גם לא שלטונות הכלא.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כלא קציעות. צילום: ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
מתכונת של מחנה שבויים
|
|
|
|
|
|
|
הצבא מחזיק את בתי הכלא במתכונת של מחנות שבויים. אין תאים אלא אוהלים, שבתוכם אין איש שיודע מה קורה. האסירים עוקבים אחרי שיגרת הכלא, משמרות, שומרים, מגדלים. בעת כניסת אסירים חדשים או יציאה למרפאות, זה לא נראה כמו בית כלא. לא פעם יש שוויש שמניח את ידו על כתף קצין ישראלי. זו התנהלות של בית סוהר למחבלים?
כשאסיר קילל קצין ישראלי ליד משאית אספקה התפתחה מהומה קטנה בסיומה טען חייל ישראלי כי זיהה סכין יפנית בידו של הפלשתיני. הקצין לא ביצע חיפוש. – "למה?" תמהו המילואימניקים, "הוא מהמכובדים" ענה הקצין.
האסירים אוגרים אמצעי לחימה- קרשים, מסמרים, מוטות, מול עיני החיילים והקצינים בלי שאיש עושה משהו, "לא רוצים להבעיר את הכלא על כל דבר", או במילים אחרות: לא רוצים להתעמת איתם. התוצאות? האסירים כבר מבריחים מצלמות, אולי הם גם מצוידים בנשק?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אסירים מרגישים בטוחים בכלא
|
|
|
|
|
|
|
בתי הכלא מתגאים באיפוק ושליטה, אך האסירים מפרשים זאת כחולשה. במהומות בכלא מגידו לפני כשנה, האסירים שלטו. בסרט שמוקרן בפני כל מילואימניק שנכנס לתעסוקה בכלא, אומר מפקד המשטרה הצבאית תא"ל מיקי בראל, "המטרה היא להראות להם מי בעל הבית." מי שצופה בסרט יודע מי בעל הבית. האסירים שוברים את אספלט הכלא, אוגרים אבנים, מבעירים את האוהלים, זורקים אבנים ומשתוללים. מבחינת צה"ל הטיפול במהומות הוא הצלחה- רק 8 חיילים נפגעו משאיפת גז מדמיע, אף אסיר לא נפגע.
המטרה של האסירים בתביעות הנוכחיות היא פשוט להפוך לחוקי כל מה שהם עושים ממילא- סלולריים, תיכנון פיגועים, שלא יהיו חיפושים כדי שיוכלו להבריח ביתר קלות מה שמוברח גם כך. אז יהפכו בתי הכלא למפקדות ארגוני הטרור הרשמיים, כי איך אמר אחד האסירים, "פה אף אחד לא יהרוג אותנו ממסוק."
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עורך מדור הספורט של NRG מעריב. לשעבר ראש דסק הכדורגל בתוכנית "חדשות הספורט" בערוץ הספורט | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
