 | | | | שליחות ממלכתית: נערת מק-מויאל | |
| | | לילדות של מעלה אדומים אין מה לעשות בחיים, במיוחד בקיץ. אז הן מתחרות על תואר "נערת הקניון", להלן מיס מק-מויאל, ופולטות תובנות על השכונה ("ערסים ופרחות") ועל השלום ("פצצת אטום על הערבים"). הפרס: להיות שגרירות של אף אחד, ואולי קריירה של דוגמנית ו/או עורכת דין ו/או שלומית ריגר, מה שיבוא קודם. המדור בא לחזק ויצא מחוזק
| |
| | | | | | | |  | |  | נערת מק-מויאל
| |  | | | רגע לפני שנזכרתי שבקיץ עדיף לשתות הרבה (ולחשוב מעט), הגיחה שיחת טלפון הזויה, בה הרגשתי כמו סטיב פרנקל, רק של סרטי האימה. "מדבר ענבר קרסני", הציג את עצמו האיש מצדו השני של הקו, שהציע לי בענייניות להתגייס לחבר השופטים בתחרות "נערת הקניון של מעלה אדומים". ההצעה הבהילה אותי.
"כבר עשינו את כל המיונים לתחרות. מתוך 80 בחורות עלו 12 מועמדות לשלב הגמר", שאב את מוחי מר קרסני לתוך הסיפור האדומי, וניסה לשכנע אותי לקבל את מינוי הכבוד ולהיות שופט עם כל הסמכויות בתחרות. "כנראה שהראל מויאל מכוכב נולד יהיה גם שופט, אתה מבין?", אמר . "אז כדאי לך לבוא". משהו כנראה גרם לו להניח שיש לי עניין לשמוע עוד פרטים בנושא "תולדות מעלה אדומים" בכלל ו"תולדות הקניון: תחרות הנערות" בפרט.
כשכבר היה ברור שזו שליחותי הממלכתית הבאה, מצאתי מולי את מר קרסני, איש מלא כוונות טובות, שארבעה ימים לפני האירוע עוד לא סגור על הפרטים הקטנים.
תגיד, ענבר, מי ינחה את התחרות?
קרסני: "לא ברור עוד. אולי דן שושני מהרדיו?".
אתה כבר יודע מה תהיה התוכנית האמנותית?
"עד מחר כבר נתפור משהו".
וסגל השופטים שיבחרו את נערת הקניון?
"אולי הראל מויאל ישפוט. כדאי לך להיות שופט!".
למה?
"כי נוכחותך תכבד אותנו, את התחרות ואותך".
איך?
"יש בתחרות הזו סוג של קסם ששמור למקומות רחוקים ושקטים".
אה. | |  | |  |
| | | | | רק בעיראק
| | | | | על פי תשובות המתמודדות בשאלון הכתוב, ניתן להבין בבירור שלצד הדעה האחידה שיש להן על צמדי המילים "הראל סקעת" (כוכב נולד וחתיך) ו"הראל מויאל" (כוכב מנצח וחתיך), אף אחת מהן לא ידעה, למשל, מה עומד מאחורי צמדי המילים החופפות ישיבת "ברכת משה" והרב "אליעזר רבינוביץ'" (הישיבה התורנית של מעלה אדומים ורבה).
נדמה שהאינטרסים הטהורים של בעלי הקניון וכל שורת יחצניו (בחורות עירומות = אייטם) לא עומדים בקנה אחד עם השקפת העולם התורנית של היישוב (בחורות עירומות = חולירע). למועצה הדתית, כמו לאקלים התורני, יש כנראה השפעה על מדיניות ראש העירייה בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים ב-12 השנים האחרונות. מצד אחד הוא לא נותן חסות רשמית לתחרות, ומצד שני מכחיש בתוקף שהבחירות הקרובות גורמות לו להימנע מצפייה בבחורות עירומות, שזה אולי שווה, אבל קדנציה נוספת יותר שווה. בעוד כחודשיים וחצי יתמודד כשריאל על קדנציה שלישית. הוא זוכה לאהדה רבה בעיר. "לפני חמש שנים", חושף דוברו חיזקי זיסמן, "כשריאל נבחר ברוב של 91.5 אחוז קולות, אתה קולט?".
לא ממש.
"זה קורה רק במקומות כמו עיראק וסוריה".
ומה זה אומר על מעלה אדומים?
"שיש כאן אווירה של משפחה ושהקהילה מאוד מחוברת, אפילו היוזמה של התחרות היתה שלנו".
לאיה אביב, מנכ"לית קניון אדומים, זה לא זכור. גם לא לקרסני מענבר הפקות שזוכר ההפך. "כשריאל רק שלח את סגניתו, העירייה לא עשתה השנה דבר וחצי דבר בעניין". לראש העיר גרסה ייחודית משלו. "בסופו של דבר דווקא הגעתי וגם נתתי ברכתי". מי צודק? לא ברור. מה שבטוח זה שלא מעט גורמים מנסים לנכס לעצמם זכויות יוצרים על פיתוח היוזמה של התחרות.
| | | | |
| |  | | מול המראה. תחשבו שאתן הכי יפות בעולם. צילום: פלאש 90 | /images/archive/gallery/152/006.jpg |
|
| | | | | מדעי הקבקב
| | | | | בשנה שעברה זה קרה לראשונה. בערך באותו אופן. פחות או יותר אותן נערות (רק עם שמות אחרים), בעלות אותו שיעור קומה ואותו שעמום עונתי כרוני, מצאו את עצמן נרשמות לתחרות נערת הקניון של מעלה אדומים. כדי לעמוד בסטנדרטים של תחרות נערת מעלה אדומים עלייך להיות קודם כל ממעלה אדומים (גם שכונת קידר תופס), ובין הגילים 14 ו-22. עדיפות לבנות מעל מטר שישים שאינן ממש כונפות. בשלב הראשון נרשמו 80 בנות שדגמנו את רצינותן בשטר חוב של 50 שקל.
האירוע, שכולל תצוגת אופנה ומתרחש בקניון, נראה למרבה הפלא כמו אירוע שכולל תצוגת אופנה ומתרחש בקניון. מצד אחד לא שיא הליטוש, מצד שני כמעט שיא האותנטיות. על המסלול צועדות תריסר בנות שדחף עז להתגלות ו/או לשרוד את החופש הגדול עם תואר שכונתי מבעבע בהן.
"יחסית לתקציב הדל", אומר ענבר, "תאמין לי שהתוצאות טובות. זה לא סתם, עשינו להן סשן של צילומים וגם העברנו אותן שני קורסים. הליכה על מסלול בהדרכת שלומית ריגר וקורס עמידה מול מצלמה".
ברור. מי מלמד את הקורס מול מצלמה?
"האמת, גם שלומית ריגר".
ברור. רק מי זאת שלומית ריגר?
"מהסוכנות של רוברטו".
רוברטו הוא כמובן שם נרדף לסוכן (ספק) דוגמניות בפרט, וממציא זרם המאיה-בוסקילות (לרבות האורגינל) בכלל. ומי זאת שלומית ריגר, אתם שואלים? ביררתי. ריגר היא סוג של נינט טייב, רק של מתחם הקניון. בשנה שעברה היא באה לצפות בתחרות נערת הקניון ו"רני פלד, הסוכן של רוברטו, גילה אותי בקהל", היא נזכרת. אז הפכה ריגר ללא פחות מטופ-מודל בעיני עצמה ולאוטוריטה עם רישיון ללמד בנות את רזי המקצוע הקולבי. בעיני ענבר העובדה ש"שלומית היא ילדונת מתחילה", לא אמורה למנוע ממנה את הזכות להנחיל את תורת החסה בנערות הקבקבים. "אני מלמדת אותן הכל", מודיעה לי ריגר כשאנחנו משוחחים בצד ומפרטת: "אני מלמדת אותן איך ללכת. אני מלמדת אותן איך לעשות עלייה במסלול".
נושא מאוד חשוב. מה עוד?
"אני מלמדת אותן איך להפגין ביטחון עצמי. אני אומרת להן, נגיד,'תחשבו שאתן הכי יפות בעולם'".
ממממ . כן, מה עוד?
"אני אומרת להן להסתכל לשופטים בעיניים".
רעיון טוב. מה עוד את מלמדת אותם?
"אני מלמדת אותן איך להתמודד עם לחצים".
או, זה תחום נורא מעניין. אז איך צריך להתמודד עם לחצים?
"למשל אם יש בחורה שלא עברה במיונים? אז אני אומרת לה,'לא נורא, עצם זה שהיית במיונים, זה טוב לך לרקורד'".
| | | | |
| |  | | שלומית ריגר. אוטוריטה עם ניסיון. צילום: פלאש 90 |
| | | | | סיליקון לראות
| | | | | נערת מעלה אדומים שנבחרה לפני שנה היא ליטל דרעי וה"רקורד" שלה נטול קשר למשהו שיכול היה להיחרת בזיכרונכם. לא דרך הגב, וגם לא דרך אגב קמפיין, רבע פרסומת, או פיסת קטלוג. היא לא ממורמרת, רק אומרת "כגודל הציפייה, גודל האכזבה. בהתחלה", היא משחזרת, "היה קצת רעש במקומונים, אבל אחרי חודש כאילו כלום. תאמין לי, אין לי מושג אפילו איך נראה הכתר".
דרעי לא זכתה בארבע שניות תהילה וגם לא בחצי דקת פרסום. "בפעם היחידה שכתבו את השם שלי בעיתון בכלל שמו תמונה של מישהי אחרת". מצד שני היא קיבלה כפרס הסרת שיער בלייזר חינם, וגם חוזה דוגמנות שנראה לה אז דרקוני, כי "למה מה קרה שאני אחתום לחמש שנים?".
ענבר גורס ש"הבנות שזכו במקום השני והשלישי הצליחו יותר". עד כדי כך הן הצליחו, שממש נאלצתי להזכיר לו את שמותיהן: חן ברמי (שזכתה במקום השני, בפרס של מטחי סיליקון לריאות, קיט איפור ועוד כל מיני), ושירן אלמוג, עוד אחת שזכתה בעיקר בתואר אצולה של לא פחות מסגנית שנייה לנערת הקניון. "האמת, אם להיות אמיתית?", שואלת ועונה הסגנית הראשונה ברמי, "אז אני בכלל באתי לתחרות רק בשביל הסיליקון, כי נורא רציתי לעשות חזה. אבל בסוף לא עשיתי איפה שהם נתנו לי שובר של כסף, הלכתי בכלל למקום אחר".
באמת . למה?
"כי ביררתי והם נתנו מכון לא משהו, ואני העדפתי לעשות ציצי אצל מישהו מוכר שיודע לעשות ושיש לו ניסיון".
ברמי מודה שגם לולא התחרות היא היתה מגשימה את כל ייעודה בחיים ומשיגה את כל רפרטואר שתי מטרותיה (סיליקון ודגמון). " לא שזה לא עזר. זה עזר, אבל בכל מקרה הייתי עושה את הפריצה. בעקבות התחרות עברתי לתל אביב, חתמתי אצל רוברטו, עשיתי פרסומת לבירה, הייתי מעודדת של הפועל תל אביב ואני בזאפ לראשון".
מיותר לציין שהמק-מויאליות לא הפכו בקלות, אם בכלל, לשגרירות של יופי או וואט אבר של העיר מעלה אדומים בתפוצות. אבל תחרות היופי, כפי שמציין ראש העיר כשריאל, "זה אסתטיקה ותרבות יפה, שמביאה למודעות לטיפוח עצמי ולטיפוח אחר". הוא מבקש להדגיש ש"הזוכות בתחרות הן כן שגרירות של העיר שלנו, אנחנו שולחים אותן לכל מיני כנסים בינעירוניים".
מי היתה שגרירת היופי בשנה שעברה?
"אני לא זוכר".
אתה לא זוכר את השמות של אף אחת מהזוכות?
"לא, לא זוכר. אבל זו עיר שמתפתחת".
| | | | |
| |  | | עם שאלון ההיכרות. מה אתן חושבות לעצמכן? צילום: פלאש 90 |
| | | | | פצצות אטום לגבות
| | | | | למרות שאיילה רוזנבאום, אחת המועמדות הסופיות השנה, "מעריצה את בראד פיט", היא לא בטוחה שיש לה כרגע משהו לתרום לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. באותו טון נחרץ היא סבורה ש"תוכנית ההתנתקות זה רעיון גרוע" וש"שמעון פרס? שיילך הביתה!". הנחרצות , כמו המסקרה, עמידה בפני דמעות, וגם תחת לחץ פיזי מתון לא תשמעו ממנה רמז לגבי שאיפותיה המקצועיות הכמוסות.
למה?
"כי עוד לא חשבתי על זה".
אה. כשאר אחיותיה לתחרות היא מאובזרות בגלוס, עקבים, ודעה נחרצת מדי גם בנושאים שטרם הספיקה לחשוב עליהם לעומק, לרוחב או לאורך, לא כל שכן להבין אותם. "הן קצת נעלי בית", לוחש לי אחד ממארגני האירוע, שמסגיר אינפורמציה פנים לשכתית: "על רוזנבאום כולם מסכימים שהיא הכי אינטליגנטית בחבורה". להיות הכי אינטליגנטית בחבורה, זה אומר שבניגוד לנעלי הבית האטומות והמהססות, רוזנבאום היא נערה עם ראש פתוח, ובטוחה ש"מעלה אדומים זה מקום של ערסים ופרחות".
לא הבנתי.
"נו, ערסים ופרחות".
אה, ברור.
"אבל אני בכלל מקידר, שזו שכונה בתוך מעלה אדומים".
רוית בן-כליפה (16) שואפת מבחינה מקצועית להיות "דוגמנית או עורכת דין, כי אישה צריכה להיות לא רק יפה אלא גם חכמה".
ברור, אז למה רשמת דוגמנית או עורכת דין ולא דוגמנית וגם עורכת דין?
"כי אין לי זמן להיות שתיים".
ויש לך איזשהו מודל נשי?
"כן. שלומית ריגר".
בטח. תגידי, בהכללה גסה, איזה טיפוסים גרים במעלה אדומים?
"ערסים ופרחות".
וואללה. רגע, אבל בתור תושבת במעלה אדומים, את למשל ערסית או פרחה?
"אני לא, אבל הרוב כן".
הבנתי. ומה הרוב מבחינת השקפה פוליטית?
"ימנים קיצונים".
אה אה, ואת?
"לא קיצונית".
ואיך למשל היית מביאה שלום למזרח התיכון?
"שולחת על כל הערבים פצצת אטום"
אה. למה?
"כדי להכחיד אותם".
אה, אבל את לא קיצונית?
"לא".
אה. | | | | |
| | | | | פיצה מהקפאה וביסלי חום
| | | | | עדן אילוז (15), כמו זאת ממקודם, שואפת להיות "דוגמנית או שחקנית גם כן. כי אמא שלי אומרת לי".
מה את מעדיפה להיות?
"שחקנית, אני משחקת בבית דמויות".
איזה דמויות?
"את אבא שלי".
את רעבה?
"לא".
מה אכלת היום?
"פיצה של הקפאה וביסלי חום".
בדף השאלות שנתתי לכן, כתבת שבמעלה אדומים גרים בעיקר "ערסים, מסוממים ופרחות", נכון?
"כן".
אז למה מחקת את התשובה ברגע האחרון, שינית את דעתך?
"לא, אבל האיש מהתחרות אמר לי לכתוב ש'יש פה אנשים טובים שאוהבים לעזור'".
אבל מה את חושבת על הטיפוסים ממעלה אדומים?
"שהם ערסים, מסוממים ופרחות".
הבנתי. גם את?
"מה פתאום, אבל הרוב זה פרחות כאלו שרבות, מקללות ויורקות, וערסים שמשחקים אותה גנגסטרים ומקללים".
"זה לא ממש נכון", מזדעזעת חן ברמי (זוכת הסיליקון משנה שעברה), שבינתיים הספיקה לעבור לעיר הגדולה. "כאילו, אין הרבה פרחות במעלה אדומים".
אז איך את מסבירה את זה שלא מעט מן הבנות סבורות כך?
"אולי בגלל שהן בנות 14 והשנה הן לא כל כך ברמה".
| | | | |
| |  | | מק-מויאלית בהתהוות. צילום: פלאש 90 |
| | | | | לכלוכית בסתיו
| | | | | הסוגיה הפילוסופית "להיות נערת קניון מעלה אדומים, למה לך? - זאת השאלה! ", היא בעצם לא רק השאלה, אלא גם כל התשובה. כלומר: עוד אחת מתופעות הלוואי הקשות שהתוכנית "כוכב נולד" הנחיתה על החברה הישראלית. לכן זה לא משנה איך תקראו לתחלואה העונתית וכיצד תמנחו אותה, כשזה בא (מולך או לך), זה נורא כואב. כשזה נורא כואב לך, היצר להתמיין ו/או להיוולד תקשורתית ו/או להיות סשה נינט גבסו, מזיע ועולה על גדותיו, בריקי גל של קרחנה, ג'ננה, זיעה וטירוף. החדשות הטובות: בקיץ המחלה מידבקת, מגרדת, מזיעה ונפוצה יותר, ותכף אולי כבר סתיו.
בינתיים: קשה. אחרי שעות ספורות בהשראת 12 המועמדות הסופיות ורגע לפני ההכתרה, גם לענבר ברור שהבנות עמוסות המסקרה (ולא רק על הריסים), הן לא יותר מנערות קיץ משועממות שרוצות להיות מיס קניון מעלה אדומים וגם לזרוק פצצת אטום על כל הערבים.
מצד שני, כבעל אינטרסים, ענבר מעדיף שתסתכלו על חצי הכוס הפסטורלית. "מה עשינו? ", הוא שואל בקול רם ועונה בשקט: "לקחנו קניון, בנות עם זמן פנוי, חיברנו את כל זה ליופי ופיתחנו יוזמה שמאפשרת להן להגשים חלום, גם אם הוא הכי מקומי שיש".
אז כמו תמיד, רגע אחרי ספירת הקולות תישאר אותה שאלה נטולת תשובה: כמה זמן ייקח לחצ'קון היופי להגליד ולנשור מהתודעה הציבורית או להתבגר ולהתברג לאיזו משבצת שתחיה אותו עד לקיץ הבא? בזמן שבפריים טיים בטלוויזיה יש מקום לשתי סינדרלות וחצי בעונה החמה, בקניונים שכוחי אל מסתובבות באותה שעה עשרות ילדות קטנות-גדולות, לכלוכיות מקומיות, שחולמות לגמור הקיץ כמו סינדרלה. אבל תכף בא הסתיו וילדות גדולות בוכות בסתיו. כל שנה בסתיו. | | | | |
|
| | | | | |
 |
|
| | |
|
